אות מלחמה יוענק ללוחמים בלבנון: "צדק היסטורי"

כמעט 18 שנה שהתה ישראל בלבנון, ובקרוב מאוד כל הלוחמים שהשתתפו במערכה הממושכת ושהו יותר מחודש בבוץ הלבנוני, יקבלו סוף-סוף את ההכרה הראויה. "ידיעות אחרונות" דיווח הבוקר (יום ו') כי שר הביטחון אהוד ברק הכריע בשבוע שעבר על הענקת אות מיוחד ללוחמים שהשתתפו במערכה שבין מלחמת לבנון הראשונה (שלום הגליל) עד ליציאה מלבנון.

עד כה הוענקו אותות מלחמה רק למשתתפים במה שהוגדר בישראל כ"מלחמה" - העצמאות, סיני, ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים, שלום הגליל ולבנון השנייה. לא ניתנו אותות על השתתפות בקרבות, וגם לא על לחימה בשתי האינתיפאדות או במלחמת המפרץ, לדוגמה.

אות לבנון יוענק למי ששירת בגזרה מיוני 1985, מועד סיומה הרשמי של מלחמת לבנון הראשונה, ועד מאי 2000, ערב הנסיגה בלבנון. האות יינתן ככל הנראה ביום העצמאות הקרוב, או לכל המאוחר בל"ג בעומר - יום ההוקרה למערך המילואים - ויוענק למאות אלפי חיילים. הוא טרם עוצב, ועדיין לא ברור אילו צבעים יעטרו את הסיכה.

הכוונה היא להעניק את האות לחיילים בשירות סדיר, שלחמו בדרום לבנון לפחות 30 ימים רצופים, ולחיילי מילואים ששירתו בגזרה במשך 30 ימים ומעלה. עד היום תקופת הלחימה בדרום לבנון לא מוגדרת כמלחמה, אך גורמים במערכת הביטחון אמרו שהלוחמים בכל זאת יקבלו אות מערכה לכל דבר. לדברי קצין בכיר ששירת בלבנון, מדובר ב"צדק היסטורי".

קלוד בלחסן, אביו של רב רסן איתן בלחסן ז"ל, מפקד סיירת הצנחנים שנפל בקרב בלבנון בשנת 1999, שמע על הכוונה להעניק את האותות חודש לפני האזכרה לבנו. "לא רק שמגיע להם, מגיע להם פלוס. הם נתנו את הכול למדינה שלנו, וחירפו את נפשם להגן עליה", אמר. "חבל שההערכה הזו מגיעה כל כך מאוחר. אך מוטב מאוחר מלעולם לא". 

לדברי בלחסן, "בזכות בני וחבריו אנחנו יכולים לחיות כאן שבקט ובשלווה. כתושב הצפון וכחקלאי אני יכול לומר לך שלא ידענו תקופה כזו של שקט ונחת באזור. אנשים יכולים לעשות קניות בקריית שמונה, חקלאים יכולים לעבד את השטחים שלהם בזכות אותם חיילים".

בחודש הבא תיערך אזכרה לזכרו של בלחסן במצפה שהוקם לזכרו במושב רמות נפתלי שבו גדל. סמוך למצפה יינטע ייחור שנלקח מעץ הערמונים שצמח סמוך למחבוא של אנה פרנק בהולנד.

אבי ליאון מכרמיאל, שסיים לא מכבר שירות מילואים באחת מחטיבות השריון, לחם בלבנון בין השנים 1988 ל-1991, במהלך שירות הסדיר שלו. "היינו בגזרה המזרחית בדרום לבנון, שלוש או ארבע תקופות במהלך השירות. זו הייתה תקופה די רגועה מבחינתנו, כי השיעים נלחמו באותה תקופה בנוצרים ולהפך", סיפר ליאון.

באותו זמן הוא לא חשב על אותות מלחמה, אבל בחלוף יותר משני עשורים הראייה שלו שונה: "אז לא חשבנו שזה משהו מיוחד, זו הייתה משימה וצריך היה לבצע אותה, ואנחנו היינו החיילים בשטח. בכל זאת אני חושב שהגיע הזמן לתת איזו הערכה ללוחמים שסיכנו את חייהם לאורך כל התקופה הארוכה הזו, ואף אלה שאיבדו את חייהם, לצערנו, במערכה המתמשכת הזו".