"אהבנו את TYP ומיד החתמנו אותם"
גאנאל גיאיי, מנהל הרפרטואר הבינלאומי של החברה שהחתימה את ההרכב של עברי לידר וג'וני גולדשטיין, מספר בראיון ל-ynet איך הכל התחיל, ומסביר למה בכלל עוד צריך חברות תקליטים
בשנים האחרונות זוכים יותר ויותר אמנים ישראלים לחתום בחברות תקליטים בינלאומיות. אבל ההגדרה של "חתימה" עברה שינוי משמעותי לעומת מה שהיתה לפני עידן האינטרנט. בימינו, כל אמן חותם על חוזה שונה ורבים זוכים לחוזה שכולל אך ורק הפצה של אלבום מוכן בשוק בינלאומי מוגדר. חלקם זוכים לחוזה גדול ועשיר יותר, כמו זה שקיבלה אחינועם ניני. בשבוע שעבר נודע שעברי לידר ויונתן "ג'וני" גולדשטיין, שהקימו את ההרכב האלקטרוני "TYP", חתמו עם הסניף הצרפתי של "פולידור", החברה הענקית והוותיקה שפועלת תחת תאגיד "יוניברסל" המפורסם.
האיש שעמד מאחורי ההחתמה של השניים הוא גאנאל גיאיי, מנהל הרפרטואר הבינלאומי של פולידור בארץ הרומנטיקה. בשנות השלושים לחייו ואחרי 11 שנים בחברה, בידיו מפקידים את האמנים שמגיעים מארצות אחרות והתפקיד שלו הוא לנהל את דרכם ולדחוף אותם קדימה בצרפת. "אני מאוד אוהב את העבודה שלי", הוא מגלה בראיון מיוחד ל-ynet, "ידעתי מה אני רוצה לעשות מאז שהייתי בן 16 ועשיתי הכל בכדי להגיע לאן שהגעתי. זו לא בדיוק התחושה, אבל לפעמים העבודה מאוד כיפית, כאילו אני בחופשה".
במהלך השנים האחרונות הפקידו בידייו של גיאיי פרויקטים גדולים כמו ליידי גאגא או ה"בלאק אייד פיז", שעבודתו איתם היתה מהרגעים היותר מוצלחים בקריירה שלו. "הבלאק אייד פיז הפכו למפלצות בצרפת וזו היתה חוויה מרתקת לעבוד איתם", הוא אומר. לפני ארבע שנים
הוא החתים את להקת "טוקיו הוטל" הגרמנית, שהפכה ללהיט בעולם כולו, כולל אצלנו כשהופיעה לפני מספר שנים בתל-אביב והביאה איתה אלפי נערות מתבגרות צווחות לגני התערוכה. "הם כבר היו מאוד גדולים בגרמניה", הוא מספר על הלהקה, "ובזכות החתימה אצלנו, אפשר היה להראות לקהל הצרפתי שהוא יכול להתאהב בלהקה של בני נוער מגרמניה. הלהקה מאוד הצליחה כאן, מכרנו מיליון עותקים מהאלבום שלה".
בעבר עבד כאמור גיאיי גם עם ניני, שהיתה חתומה בסניף האיטלקי של פולידור, והיה אחראי על קידומה בצרפת. אבל במקרה של TYP, הרכב שהושק בישראל רק בשנה שעברה, התהליך היה כולו בידיו. "היה לנו מזל שמישהו שאנחנו מכירים שעובד עם להקה צרפתית גדולה, חזר בספטמבר מחופשה בישראל וסיפר לנו שהוא ראה הופעה של TYP", הוא מגלה, "הוא סיפר על הסגנון שלהם, על מה שהם עשו במועדון ועל הקליפים המצוינים שהם הפיקו. הוא האמין שהם יכולים להפוך למשהו גדול בצרפת. אנחנו אהבנו אותם מיד. הבוס שלי אהב, אני אהבתי ואחרים בחברה וזה פשוט קרה. סיפרנו להם שאנחנו רוצים להחתים אותם על חוזה, דיברנו לראשונה בספטמבר ובדצמבר כבר חתמנו על החוזה".
עם הרשתות החברתיות, העבודה שלך בטח מאוד השתנתה בשנים האחרונות.
"ללא ספק זו לא העבודה שהיתה לי לפני עשר שנים, וזה טוב ורע בו זמנית. זה רע כמובן בגלל הפיראטיות שמשתוללת בעסק, וטוב בגלל שיש כל כך הרבה דרכים חדשות לגלות ולקדם מוזיקה. לפני עשר שנים היה לך רק את הטלוויזיה והעיתונות הכתובה. היום להקה יכולה להתגלות דרך האינטרנט והרשתות החברתיות. בגלל העידן שבו אנחנו חיים, להקה כמו TYP כבר היתה ידועה בשווקים מסוימים עוד לפני שהחתמנו אותם. זה קשה יותר לקדם אמנים כי קשה יותר להגיע לקהל רחב וממוקד. מצד שני, לא צריך את התקשורת המסורתית, אז מה שהיה יכול להיות תהליך ארוך עבור אמן לפני עשר שנים, היום יכול לעוף במהירות".
אז עד כמה באמת חברות התקליטים משנות היום? אתה חושב שעוד באמת צריכים אותן?
"יש לחברת תקליטים עוד הרבה יתרונות. גם אם אמן יכול להקליט ולהפיץ את המוזיקה בעצמו, לנו יש עולם שלם עבורו. כל האנשים שאמן פוגש דרך חברות תקליטים והקשרים שהוא יוצר הם תהליך מאוד חשוב בדרך. בשנייה אחת, חברת תקליטים יכולה לעזור לאמן למצוא מפיק ראוי, אולפן טוב, למצוא במאי לקליפ, להפיץ את המוזיקה וכמובן לממן את הכל. להקה שעובדת באופן עצמאי מאוד תתקשה לעשות את הדרך הזו, ואם היא כן תצליח, היא תישא בהוצאות כלכליות מאוד גדולות שיפריעו לה להתקיים. זה ברור שאם אתה באמת רוצה להצליח בצורה בינלאומית, אתה עדיין צריך חברת תקליטים מאחוריך".
ואיך בצרפת מתמודדים עם שוק המוזיקה והדיסקים הקשה?
"גם אנחנו סובלים, אבל אנחנו מרימים את הראש ומחזיקים אצבעות כי בשנים האחרונות המכירות באינטרנט עולות, למרות שהן עדיין לא מספיקות בשביל שכולם ירוויחו מהן. אבל אנחנו מוצאים עוד דרכים להתפרנס בשביל האמן, כמו למשל שיתופי פעולה עם חברות מסחריות. בנוסף, בצרפת קם ארגון שמנסה להגן על אמנים מפיראטיות והוא מתחיל לגדול עוד ועוד ולהיות פעיל יותר. בתקווה שבזמן הקרוב יגן עלינו עוד יותר.
אז עבור ישראלים אחרים שמקווים לפרוץ החוצה, מה הדבר הכי חשוב עבורך כשאתה מחתים אמן חדש?
"זה מאוד תלוי בפרויקט. מה שאהבנו עם TYP זו העובדה שהם יכולים לעשות הכל. הם יכולים לנוע מאנדרגראונד למיינסטרים בזמן קצר, ליצור גם פופ וגם מוזיקה אלקטרונית. יש להם חזון ודרך עבודה משלהם והם מורכבים מקבוצה של אנשים ששותפים לחזון שלהם ודואגים ליצור אותו בכל דרך אפשרית. מוזיקלית, אמנותית או טכנולוגית. הם יכולים להפיק קליפ איכותי בתל-אביב ומיד לנגן ברייב במדבר באמצע שום מקום. מאוד אהבנו את העובדה שאין להם גבולות. עבור אמנים אחרים, זו יכולה להיות ההופעה על הבמה המאוד כריזמטית שלהם, או הדרך שלהם להפיק קליפים מאוד ייחודיים, באמת שאין חוקים. ותודה לאל על כך, אחרת הכל היה מאוד מאוד משעמם".
