איך הופכים עמותה לאפקטיבית?

לאחרונה התוודעתי למקרה של עמותה מארצות הברית, שמטרתה לסייע לנשים מוכות. העמותה הפעילה קבוצות תמיכה לגברים מכים, שריצו את עונשם וחזרו הביתה בהסכמת נשותיהם. יום אחד, במהלך פגישה עם תורם פוטנציאלי, שאל התורם את המנכ"ל: "נו? האם אתם מצליחים?", "מה זאת אומרת?", ענה המנכ"ל, "ודאי שאנו מצליחים. מחזור הפעילות גדל, אנו פותחים סניפים חדשים מדי שנה ומספר הגברים בתכנית, כמו גם מספר המתנדבים, גדל מדי רבעון". "אבל מה קורה עם הגברים?" הקשה התורם, "האם אכן יש פחות נשים מוכות באותם בתים?". "את זה אנו לא יכולים לדעת", אמר המנכ"ל. "מאוד קשה לבדוק את זה".

התורם לא ויתר, והתנה את תרומתו לארגון בבדיקת מצב האלימות בבתי המשתתפים בתכנית. הבדיקה העלתה שהגברים, שהשתתפו בתכנית, לא רק שהמשיכו להכות, אלא שהכו אפילו יותר מאשר גברים מכים, שלא השתתפו בתכנית. במקרה זה, לא רק שהעמותה לא הייתה אפקטיבית ולא יצרה ערך חיובי לחברה, אלא שהיא אף הסבה נזק בעצם פעילותה הברוכה לכאורה.

"אז מהי בעצם עמותה אפקטיבית?" אני נשאל לא פעם כשעולה השאלה: לאיזו עמותה לתרום? "האם זו עמותה שהמנכ"ל שלה עובד בהתנדבות? שלא מוציאה כסף רב על משכורות? שעוזרת לכמה שיותר אנשים?" אכן, ההבחנה בין אפקטיביות ליעילות לא תמיד ברורה. רבים נוטים לבלבל ביניהן. יש המבחינים בין אפקטיביות ליעילות באופן הבא: יעילות משמעה, לעשות את הדבר נכון. אפקטיביות, לעומת זאת, משמעה לעשות את הדבר הנכון, נכון.

נדגים מחיי היום יום. נניח שאני רוצה לגרום לכך שחדר המשחקים בו משחקות בנותיי יהיה נקי ומסודר. אני יכול להיות מאוד יעיל, ולהקפיד לנקותו ביסודיות ובמהירות בכל פעם שהן מסיימות לשחק בו. אך האם זה אפקטיבי? בוודאי שלא, שהרי כל יום אמצא עצמי חוזר ומסדר את החדר, ביעילות מופתית, כמובן. הפתרון האפקטיבי הוא דווקא לחנך את בנותיי לסדר וניקיון. זה אמנם יותר קשה ואורך יותר זמן, אך אפקטיבי יותר בטווח הארוך.

ונחזור לעמותות. עמותה אפקטיבית היא למעשה עמותה, שמצליחה הלכה למעשה לחולל את השינוי החיובי שהיא רוצה בחיי מוטביה. באפקטיביות, התוצאה הסופית היא העיקר. ניקח לדוגמא שתי עמותות הפועלות לגמילה מסמים. עמותה א', מפעילה מרכז גמילה בפריפריה ומטפלת מידי שנה במאות מכורים לסמים. הוצאות המנהל בה נמוכות יחסית. עמותה ב' מפעילה מרכז גמילה מפואר במרכז הארץ. בשל מגבלת מקום, היא מטפלת רק בכמה עשרות מכורים לסמים בכל שנה ולמרות זאת מעסיקה כח אדם רב. הוצאות המנהל בה גבוהות יותר מאשר בעמותה א'. איזו עמותה אפקטיביות יותר?

לכאורה, נראה שעמותה א', לאור היקפי הפעילות הגדולים יותר והעובדה שפחות כסף "מתבזבז" על עלויות אדמיניסטרציה ומנהל. אך לימוד מדוקדק של פעילויות שתי העמותות עשוי לגלות שדווקא עמותה ב' אפקטיבית יותר. ומדוע? שכן מידי שנה היא מביאה בהצלחה לגמילה של עשרות מכורים לסמים, לעומת עמותה א', שמצליחה בפועל לגמול רק מכורים בודדים. איך נוצר הפער? עמותה ב' משקיעה במבנה מרשים, שייתן לנגמלים תחושה שמשקיעים בהם ורוצים ביקרם, היא משקיעה באיתור כוח אדם איכותי ומקצועי זמין ממרכז הארץ, במעקב פרטני אחרי כל משתתף בהליך הגמילה ובחיבוקו על ידי אנשי מקצוע, בלימוד שיטות מתקדמות מהארץ ובעולם לטיפול בבעיה ועוד. משום כך אומנם הוצאות האדמיניסטרציה שלה גבוהות יותר, אך שיעור האפקטיביות שלה גבוה יותר.

רבים, כאמור, מבלבלים אפקטיביות עם יעילות, ובוחנים אפקטיביות באמצעות מדדים כמו: גובה שכר המנכ"ל, או שיעור הוצאות התקורה של העמותה. מדדים אלה מפספסים את השאלה העיקרית – האם העמותה אכן מצליחה להגשים את המטרה לשמה היא קמה? חלק מהבעיה נעוץ בכך, שהרבה יותר קל לבחון, ואף למדוד, יעילות. המדדים שצוינו לעיל הם רק דוגמא וישנם עוד מדדים רבים לבחינת יעילות תפעולית ופיננסית. כשמנסים למדוד אפקטיביות, העסק נהיה הרבה יותר מסובך וחמקמק.

במה הפכה העמותה את החברה לטובה יותר?

איך מפעילים עמותה אפקטיבית? קודם כל, כדאי לבחון עד כמה העמותה מכירה את הסוגיה החברתית שהיא שמה לה למטה לפתור, ועד כמה הפתרון שהיא מציעה אכן נותן מענה אמיתי ומלא לבעיה. לעמותות אפקטיביות יש בדרך כלל תיאוריית שינוי ברורה וסדורה, שמהווה את המסגרת התיאורטית לכלל פעילות העמותה ברמה האסטרטגית. זה אמנם נשמע פשוט וטריוויאלי, אך בפועל זה הרבה יותר מסובך. עמותות רבות טרודות כל כך בקיום היום-יומי והשוטף, עד שהן לא לוקחות את הזמן לעצור לרגע ולחשוב עד כמה הפעילויות השונות שלהן אכן תומכות בהשגת המטרה הסופית. עמותות אפקטיביות, לעומת זאת, מבינות היטב איך כל אחת מהפעילויות שהן מקיימות משרתת את המטרה הסופית אליה הן מכוונות להגיע.

שנית, כדאי לבחון מה ההישגים של העמותה עד כה. כאן הנקודה הקריטית היא לשים את הדגש על התוצאות החברתיות של הפעילות - במה הפכה העמותה את החברה שלנו לחברה טובה יותר? מה היה קורה אילו העמותה לא היתה קיימת מלכתחילה? יש לשים לב שכשמדובר בהישגים חלק גדול מהשיח הקיים במגזר השלישי עוסק בתפוקות – בתוצרים הישירים של הפעילות.

כך, לדוגמא, עמותה העוסקת בתחום מניעת עישון יכולה לציין כהישגים את מספר הקורסים לגמילה מעישון שהיא מפעילה ברחבי הארץ, או את מספר המשתתפים שלקחו חלק בקורסים אלה עד היום. אך כשעוסקים באפקטיביות, לא די בתפוקות אלא יש להתמקד בתוצאות החברתיות – כמה אנשים אכן הפסיקו לעשן בסופו של דבר בעקבות פעילות העמותה, וכמה מהם שינו את התנהגותם בצורה עקבית ולא חזרו לעשן כעבור פרק זמן קצר. בהקשר זה חשוב לא רק לברר את הישגי העמותה, אלא להבין גם כיצד יודעת העמותה מהם הישגיה.

שיפור מתמיד ומתמשך

בעמותות אפקטיביות נהוגים תהליכי מדידה ובקרה שוטפים הבוחנים את התוצאות החברתיות, תהליכים שמשמשים את העמותה באופן שוטף לשינוי ושיפור הפעילות כדי להגיע לתוצאות החברתיות הטובות ביותר. עמותות אפקטיביות אינן מסתפקות בסיפורי הצלחה נקודתיים, מזהירים ככל שיהיו, ובודקות את עצמן באופן שיטתי כדי לוודא שהשינוי החברתי שפעילותן מביאה הוא שינוי שיטתי ובר קיימא לאורך זמן.

וכאן אנו מגיעים לנקודה האחרונה ואולי החשובה מכולן. עמותות אפקטיביות הן עמותות שכל הזמן עסוקות בשיפור מתמיד של פעילותן. הן אינן נחות על זרי הדפנה של הצלחת פרויקט כזה או אחר, ומחפשות

כל הזמן היכן וכיצד הן יכולות לשפר את פעילותן החברתית, כדי להביא את התוצאות הטובות ביותר עבור המוטבים שלהן.

עמותות אלה מבינות, שאפקטיביות אינה נקודה או "קו סיום" אליו יש לשאוף ולהגיע, אלא תהליך ארוך ומתמשך של הצבת מדדים להצלחה, בחינה ואיסוף מתמידים ושיטתיים של נתונים, ניתוח הממצאים ושיפור הפעילות לאורם.

עמותות הפועלות בדרך זה הן העמותות האפקטיביות באמת, והן אלה שבאמת מצליחות לעשות שינוי לטובה בחיי המוטבים שלהם. אז בפעם הבאה שאתם באים לתרום לעמותה, תשאלו את עצמכם שאלה אחת פשוטה, שבמבט ראשון נראית מאוד פשוטה, אך למעשה היא הרבה יותר מורכבת – האם היא אפקטיבית?

גיא בייגל הוא מנהל מחלקת אנליזות בארגון מידות, הפועל לקידום האפקטיביות במגזר השלישי בישראל.