התגלית של הטלסקופ: שמש ננסית אדומה
התגלית החדשה של טלסקופ החלל קפלר מרגשת מאוד את האסטרונומים. וגם: איך מוצאים כוכבי לכת מרוחקים?
מאז שוגר טלסקופ החלל קפלר, התרחב הידע שלו ואופקינו בקשר למערכות שמש אקסטרא-סולריות באופן ניכר. עד ששוגר הלווין, שתפקידו גילוי כוכבי לכת הסבים סביב שמשות רחוקות, התגלו מרבית כוכבי הלכת בשיטה שעיקרה מדידת ההשפעה הכובדית של כוכבי לכת על השמשות סביבן הם חגים.
שיטת הגילוי התבססה על השינויים באורכי הגל שנפלטים מהשמשות, המשתנים בגלל התנועה של אותן שמשות על קו הראיה שלנו בגלל הכבידה שכוכבי הלכת החגים סביבם מפעילים עליהם (אפקט זה של שינוי של אורכי הגל הנפלטים מגוף בגלל תנועתו ביחס לצופה קרוי אפקט דופלר). דומה הדבר לרקדן הרוקד במעגל עם שותף, אלא שבמקרה זה, אנו רואים רק את השותף הגדול, המסיבי. כוכבי הלכת שאין להם אור משלהם לא נראים ואנו רואים רק את תנועתה של השמש. בגלל שההשפעה הכבידתית גדלה עם המסה ויורדת עם המרחק, טבעי הדבר ששיטה זו אפשרה לגלות בעיקר כוכבי לכת מסיביים החגים במסלולים קרובים מאוד. לכן, המסה של הרוב המכריע של כוכבי הלכת שהתגלו היתה גדולה פי עשרות ויותר ממסת כדור הארץ שלנו.
אולם השיטה שבה עובד קפלר שונה. היא מתבססת על ירידה באורה של השמש הרחוקה כל אימת שכוכב לכת, גם קטן, עובר בינה לביננו. כאשר השינויים בעצמת האור מחזוריים ובעלי דפוס מסוים, מסיקים שמדובר בכוכב לכת. ניתוח של משך המחזור והשינוי בעצמת האור מאפשר לנו גם לקבל מושג על גודלם של כוכבי הלכת. עד כה צפה קפלר ביותר מ-150 אלף כוכבים, אך רק קיומם של כוכבי לכת ספורים מתוך מספר אדיר זה אושר סופית, כיוון שהגילוי הראשוני מצריך מעקב ממושך גם מטלסקופים קרקעיים, וכאשר זמני המחזור של כוכבי הלכת ארוכים יותר, כך גם גדל משך הזמן עד לאישוש הסופי. בדרך זו התבשרנו לפני שבועות מספר על גילוי של כוכב לכת במימדים של כדור הארץ, הסובב שמש הדומה לשמש שלנו. עתה סיפק לנו קפלר תגלית חדשה, בה מככבת שמש ננסית, אדומה, ושלושה כוכבי לכת קטנים.
המערכת החדשה, כוללת שלושה כוכבי לכת, כולם בקטרים הקטנים מזה של כדור הארץ; שניים מהם בעלי קוטר של 0.78 ו-0.73 קוטרי ארץ והקטן בהם בעל קוטר של 0.57 קוטרי ארץ, קוטר הדומה לזה של המאדים. המערכת קרויה KOI-961 ומצויה במרחק של 130 שנות אור מאיתנו בקבוצת ברבור.
הכוכב הראשי במערכת שמש מיניאטורית זו הוא כוכב הקרוי ננס אדום. אלו הם הכוכבים הקלים ביותר המוכרים לנו שבמרכזם מתחולל היתוך גרעיני. קוטרו וכן מסתו כשישית מקוטר השמש - מעט גדול יותר מכוכב הלכת צדק, וכוכבי הלכת מקיפים אותו בזמני מחזור קצרצרים של כמה עשרות שעות, בגלל קרבתם היתרה אליו. כתוצאה מקרבה זו, פני השטח שלהם, שכנראה סלעיים, חמים מכדי לקיים חיים במובן המוכר לנו, גם כאשר השמש האדומה סביבה הם חגים קרה מהשמש שלנו בכמה אלפי מעלות (הטמפרטורה של פניו היא כ-3500 מעלות) ועוצמת אורו 0.3% בלבד מעוצמת אורה של השמש.
תגלית זו חשובה מכמה סיבות: היא מציגה לנו בפעם הראשונה כוכבי לכת בעלי מסות קטנות, שקרוב לוודאי עשויים סלע, כדוגמת כדור הארץ וחשוב מזה – הם מקיפים ננס אדום, הנמנה על המשפחה העניפה ביותר של כוכבים בגלקסיה שלנו, מה שמראה שנוכחות של כוכבי לכת בגלקסיה היא כנראה חזון נפרץ.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
