3 עצות לאשה שהגבר שלה מפלרטט מהצד

"בחצי השנה הראשונה הוא עטף אותי בקומפלימנטים, ואמר לי שאיתי הוא אפילו לא מסתכל על אחרות, והנה - עבר פרק זמן, והיום כמובן שהוא מסתכל על אחרות, ואני אוכלת את עצמי מבפנים. כשאני מעירה לו על כך הוא מכחיש שהוא עשה את זה, ואם אני מוכיחה לו באותות ובמופתים, הוא מבטל את זה כדבר שאין לו שליטה עליו, כי הוא 'גבר', ומוסיף שזה לא חשוב ושאין לזה משמעות".

פלרטוט מהצד בערוץ יחסים:

רומן במשרד: האם זה שווה את הסיכון?

נשוי בלי טבעת צריך ליידע שהוא תפוס?

אני לא ממש תפוס אבל גם לא בדיוק פנוי

האם את יוצאת עם בוגד פוטנציאלי?

במסגרת עבודתי אני נתקל בדיווחים רבים על אותה התופעה. למה זה קורה? כי גברים הם ציידים. מדובר לא רק במובן האבולוציוני של העניין - של הגברים שמביאים טרף הביתה, אלא גם ובעיקר במובן המעשי: גברים יוזמים יותר יצירת קשרים עם בני המין השני מנשים, ונשים - כמו נקבות בכל עולם החי, יותר בררניות ובוחרות. מכיוון שכך, גברים מנסים להשיג נשים הרבה יותר ממה שנשים רוצות.

גברים, כמו הומלסים, מסתמכים על קשר עין

נשים מוצאות את עצמן כשהן דוחות רבים מנסיונות ההתקרבות אליהן, או מנסות להימנע מהטירדה ואי הנעימות הכרוכות בדחייה כזו דרך הימנעות מיצירת הקשר הראשוני, שבדרך כלל מתחיל בעזרת קשר עין.

כל מי שמכיר את הדינמיקה בפאב יודע שהצלבת מבטים היא הזדמנות גם לאמיצים קצת פחות לפתוח בשיחה. כל מי שראה קבצנים בצמתים, ורוצה להימנע מגישתם אל המכונית, יודע לעשות זאת דרך המנעות מיצירת קשר עין. במובן הזה, גם גברים וגם קבצנים הם ציידים – ציידי מבטים שמטרתם הוא ליצור תקשורת.

נשים מתרגלות להימנע ממבטים ישירים של גברים זרים. לגברים, שכמעט ואינם מוטרדים על ידי נשים זרות, אין צורך מיוחד להימנע ממבטים של נשים, גם כאשר כאשר אין להם עניין ביצירת קשר ממשי עם נשים זרות. עובדה זו, לבדה, יוצרת הבדל בין גברים לנשים במידת ישירות המבט כלפי זרים.

מה שמחריף את ההבדל עוד יותר הוא העובדה שגברים יכולים להרשות לעצמם, ללא חשש מהטרדה, להאריך מבט יותר מנשים כאשר הם סקרנים להעריך את מה שקיים בקרב בני המין השני. הם עושים זאת עוד יותר כאשר הם מתפתים להיות ציידי מבטים במודע, בין אם זה כך משום שהתגובות שהם מקבלים מנשים חשובות לצורך הערכתם העצמית, ובין אם משום שהם מעוניינים ליזום יצירת קשרים חדשים.

מעניין, וחשוב להכיר בזאת, שלנשים יש חלופה למבטים הגבריים. החלופה הזו, אשר ממלאת תפקיד די דומה, היא משיכת תשומת לב גברית באמצעים חזותיים כמו לבוש בולט וצבעוני, שלא לדבר על לבוש חושף או פרובוקטיבי. נשים שבונות ביטחון עצמי בנשיותן דרך השפעתן על גברים, משתמשות בהופעתן החיצונית כשהן בדרך כלל מביטות בגברים רק במידה המאפשרת להן להעריך את הרושם שהן עושות עליהם.

האם נשים מבליטות את עצמן רק כאשר הן רוצות ליצור קשר עם גבר חדש? התשובה לכך היא כמובן - לא. הערכה עצמית היא תחושה נבנית ומתמשכת, ויש לה ערך שהוא בעל משמעות גם ללא הרצון ליצור קשר עם גבר מסויים.

באותה מידה, אגב, נכון הוא שגם גברים אינם מאריכים מבטים רק כאשר הם רוצים ליצור קשר עם מישהי. ובכל זאת, שתי הדרכים - הופעה בולטת של הנשים ומבטים של הגברים - יוצרות הזדמנויות. עובדה זו, כשלעצמה, יכולה להפריע לאשה שבעלה מביט בנשים אחרות, ממש כשם שהיא עלולה להפריע לגבר שהופעה שאשתו דופקת, מפנה אליה מבטים של גברים אחרים.

יש אמת בטענה שגבר אמור להרגיש דווקא טוב יותר כאשר אשתו נחשקת על-ידי גברים אחרים, כי זה סימן לכך שהצליח. אלא שזה עובד כך רק עבור גברים שהם בטוחים בעצמם ובבנות זוגם. גברים רבים שפגשתי במסגרת עבודתי, גם בין אלו שנראו בטוחים מאד ואסרטיביים כלפי חוץ, היו חסרי ביטחון - כל אחד מסיבותיו, והיו אכולי קינאה וזעם בכל פעם שבת זוגם היתה 'דופקת הופעה'.

עם זאת, קיים בכל זאת הבדל משמעותי בין לבוש פרובוקטיבי ובין מבטים של גברים: לבוש פרובוקטיבי יוצר משיכה כללית ולא ממוקדת, בעוד שמבטים הם פעולה מכוונת וממוקדת לכיוון הנשים המושכות יותר.

איך פותרים את הבעיה? לכל פתרון אפשרי יש יתרונות וחסרונות. גם לא כל דבר צריך לפתור. אם את בטוחה בעצמך ובו, עדיף להיות מסוגלת להבין את ההבדלים בין הטבע הגברי לנשי, ולא להכניס את הסיפור הזה לתוך מסגרת מאבק כוחות שאינו בריא לזוגיות. יש רמה מסויימת של אי שביעות רצון שעדיף להניח לה מאשר להציף אותה דרך מאבקים שעלולים להזיק יותר.

אלא שלא כל אחת, וגם לא כל בן זוג מתאים לאפשרות הזו. מצבים קיצוניים שבהם את לא יכולה לשאת את התנהגותו, או לחילופין - כשאתה לא יכול להפסיק לפלרטט עם נשים אחרות, דורשים לפעמים התערבות טיפולית. אבל עוד הרבה לפני כן כדאי להקדיש זמן לחשיבה שונה ולפתרונות אחרים.

כפי שההתעלמות אינה מתאימה לכל זוג, יש לזכור שגם לא כל פיתרון מהפתרונות המוצעים כאן יתאים לכולם. הצלחתו של כל אחד מהם תלויה באישיותם של האשה והגבר המדוברים.

1. פתרון הנידנוד, ההצקה והאיומים

אמנם זה אינו הפתרון המומלץ, אבל זוהי דרך פעולה נפוצה מאד של נשים שבן זוגן פלרטטן או מסתכל הרבה על נשים אחרות. התחושות  העיקריות שמניעות נשים לנקוט בדרך זו, הן: השפלה, חוסר ביטחון וכעס. המסר העיקרי שאת מנסה להעביר אליו הוא ש"אסור שהוא יחשוב שזה מותר", בעוד שהמסר העיקרי שאת מנסה להעביר לעצמך הוא "כאשר אני כועסת עליו, אני עושה משהו", מסר שאמור לחזק אותך.

פתרון הנדנוד-הצקות-איומים נותן תשובה מיידית וחזקה, שבדרך כלל, גם אם היא גוררת ויכוח ומריבה משמעותיים, נשארת בעקבותיה תחושה של משבר (עד לפיוס) או תחושה של התקדמות בדרך להבנה (לאחר הפיוס). המגרעת העיקרית של פתרון זה היא שהוא תורם משמעותית להעמקת מאבק כוחות בין בני הזוג, אשר פגיעות הדדיות הן חלק ממנו.

משהבינו שזו נקודה כואבת אצל בת זוגם, גברים לא מעטים מביטים בנשים אחרות אפילו במכוון, בכל פעם שהם רוצים להקניט את בת זוגם או לפגוע בה, ולקבל מכך תחושת כוח. במבט לטווח רחוק, הפתרון הזה יכול, לפעמים, לעבוד, אבל בדרך כלל רק באופן חלקי, ובעיקר באותם מקרים שבהם משמעותי לגבר להימנע מויכוחים מתישים.

לא כל הגברים כאלה, ויש שיוסיפו להמשיך ולהתווכח. בכל מקרה, גם כאשר הדרך הזו מצליחה להוביל לשקט בר קיימא וארוך טווח, המאבקים שקדמו לו פוגמים בזוגיות וביחסי הכוחות בין בני הזוג, עלולים להשפיע לרעה על ההערכה העצמית של האשה בעיני עצמה, ולגרום לתחושת עייפות וריחוק אצל הגבר.

2. פתרון האמפתיה

אם הוא בחור טוב, אמפתי ומבין, עדיף שתסבירי לו שאת נפגעת מכך שהוא מסתכל על נשים אחרות. אמרי לו שאת מבינה שזה מצב עובדתי שגברים מביטים יותר בנשים מאשר להיפך, וגם את העובדה שקשה להמנע מהרגלים ישנים, אבל גם אמרי לו שאם את חשובה לו, שלא יעשה זאת בנוכחותך. אם הסברת לו נכון, אם הוא יבין שאת באמת נפגעת, ואם רגשותייך חשובים לו, הוא יבין אותך, ילמד ויתרגל אחרת.

לגבר כזה יהיה קל יותר להקשיב להסבר כן ואמיתי מאשר לתלונות ולתחושה שרוצים לשלוט בו. הוא אולי ימשיך להביט יותר כאשר לא תהיי בסביבה, אבל כשההרגל והמודעות ישתנו, הוא יעשה זאת פחות ופחות. בטווח הארוך – זה הפתרון השקט והשפוי בזוגות שבהם הבעיה קיימת, והגבר אמפתי מספיק כדי להקשיב ולעשות מאמץ ליישם, גם אם לא תמיד בקלות.

פתרון המידה כנגד מידה

אם הוא "גבר של נשים" שרגיל לפלרטט, ואם, כפי שאת מכירה אותו ואת יחסי הכוחות ביניכם, פתרון האמפתיה יעמיד אותך בעמדת חולשה ביניכם שתהיה בלתי נסבלת, יתכן ותצטרכי לנקוט באמצעי דרסטי יותר – שיטת ה"מידה כנגד מידה": התלבשי פרובוקטיבי ומשכי מבטים. הוא ייאלץ להסב את תשומת לבו, לפחות חלקית, אליך או אל הגברים שמביטים בך, וימצא את עצמו, מבלי להתכוון לכך, מביט פחות בנשים אחרות.

אל תגידי לו שאת עושה זאת כדי ללמד אותו לקח. זה גם לא נכון, כי לא בשביל זה את עושה זאת. "ללמד לקח" פרושו להכנס למאבקי כוח, ואת לא רוצה להכנס אליהם כי יש סיכוי סביר שתפסידי בהם. את הרבה יותר מתוחכמת מזה. אם הלבוש המושך שלך אכן מפנה את תשומת לבו אליך, ואם הוא מתלונן, אל תיגררי לויכוחים על מה מותר לך ומה אסור לך.

הקשיבי לו. זו אינה פחיתות כבוד. השתמשי במחאה ובדאגה שלו כדי ללמוד, על פי התנהגותו, את המינון הנכון, שגם יאפשר לך לשים לו גבולות בעדינות וללא מריבות – כי הרי הלכת לקראתו. בסופו של דבר, מה שאת רוצה הוא למצוא, דרך ניסוי וטעייה, את האיזון ואת שיווי המשקל שבהם לא יהיו ביניכם ויכוחים, אבל תשומת לב מסויימת שלו תישאר אצלך, תחזק אותך ותאזן את נדידת מבטו למקומות אחרים, לפחות עד שתתבגרו יותר.

לכל העדכונים, הכתבות והסקרים - כנסו לדף הפייסבוק של ערוץ יחסים

ד"ר אורן חסון עוסק ביעוץ זוגי, מומחה לתקשורת בין אישית, לשפת גוף ולפסיכולוגיה אבולוציונית.