בנק ישראל: המזון בישראל יקר ביחס להכנסה
גם בנק ישראל מאשר: המחאה הצרכנית - מוצדקת. דו"ח חדש מעריך כי נכון לסוף 2011, מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-20% מהמצופה לרמת ההכנסה. במוצרי החלב נרשם ב-2008 פער של 30%. הסיבה: שוק לא תחרותי במוצרים מסוימים
האזרחים אינם היחידים שמוטרדים מיוקר המחייה. בנק ישראל, האמון בין היתר על יציבות המחירים במשק, מוטרד גם הוא מהמחיר הגבוה של מוצרי יסוד בארץ.
בסקירה שפרסם הבנק היום (ד'), טוענים כלכלני הבנק כי מחירי המזון בישראל גבוהים ב-15% בממוצע מהרמה המצופה במדינה שבה רמת ההכנסה לנפש זהה לזו שבישראל. בולטים ביוקרם מוצרי החלב, הדגים והמשקאות הלא אלכוהוליים שמחירם בממוצע גבוה ב-30% מהצפוי במשק עם הכנסה לנפש דומה לישראל.
בבנק המרכזי טוענים כי הגורמים המרכזיים למחירם הגבוה של מוצרים אלה הם היעדר תחרות והמע"מ הגבוה על מוצרי מזון. יש לציין כי בישראל, בניגוד למדינות אחרות, המע"מ זהה עבור כל המוצרים ואין הבחנה בין מוצרים חיוניים לכלל החברה לבין מוצרי מותרות, שנרכשים על ידי בעלי יכולת כלכלית.
אין זו הפעם הראשונה שמביעים בבנק ישראל דאגה מיוקר המחיה. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ציין כבר לאחר פרוץ המחאה החברתית, כי הוא סבור שיוקר המחיה בישראל גבוה מדי ואינו מוצדק. בבנק המרכזי, כאמור, תולים את האשמה במע"מ ובהיעדר תחרות ומציינים בדו"ח כי בשוק החלב ובשוק המשקאות הקלים, יש בסך הכל שלוש חברות שמתחרות זו בזו על כיסם של הצרכנים.
הפער האמיתי - 25%
הניתוח של בנק ישראל מתייחס לנתונים של מחלקות הסטטיסטיקה של גוש האירו ושל ארגון ה-OECD המעודכנים לשנת 2008. נכון לשנה זו, כאמור, מחירי המזון בישראל היו גבוהים ב-15% מהרמה המתבקשת מגודל ההכנסה לנפש בארץ.
בבנק המרכזי מציינים, כי קיים מתאם בין גובה ההכנסה לנפש לבין יוקר המחיה, שכן ככל שההכנסה לנפש גבוהה יותר, עולה כושר הקנייה של הצרכנים ועימו עולים הביקושים. העלייה בביקושים מביאה גם למחירים גבוהים יותר. עם זאת, על פי נתוני הבנק, בישראל עלו המחירים השנים האחרונות מעבר לרמה שהייתה צפויה בעקבות הגידול בהכנסה לנפש.
על פי ניתוח של מדדי המחירים לצרכן, התפתחות השכר בארץ והתפתחות שער החליפין, קובעים בבנק כי בין השנים 2011-2008 התרחבו הפערים וכי הנתון שמוגש כעת משקף מצב יותר מזה ששורר בפועל כיום. כלומר, יוקר המזון רק החמיר מאז 2008.
לדברי כלכלני הבנק, נתוני ה-OECD מצביעים על פער של 20% בין יוקר המזון בישראל לרמה המתבקשת בהתאם לרמת ההכנסה לנפש בשנת 2010. על פי הערכת בנק ישראל, נכון לסוף 2011, מחירי המזון בישראל גבוהים מהרצוי בכ-20% ולעומת גוש האירו בכ-25%..
איפה שיש תחרות - המחירים מאוזנים
בבנק המרכזי תולים את האשמה בהיעדר תחרות ומביאים לדוגמה את ענף הביגוד וההנעלה, שבו החשיפה ליבוא מונעת התייקרויות לא מוצדקות ושומרת על רמת מחירים נאותה. "סביר להניח כי החשיפה המשמעותית ליבוא של מוצרים אלו לישראל והתחרות בענף הם שמביאים למחיר הלא גבוה של ביגוד והנעלה", נכתב הדו"ח.
עם זאת, ענף המזון אינו היחיד שבו נמצאו רמות מחירים לא סבירות. מחירי הצריכה במלונות ובמסעדות, מחירי שירותי התרבות והפנאי ומחירי כלי הרכב הפרטיים גם כן גבוהים בהשוואה בינלאומית.
כמו כן, נכון ל-2008 מחירי התקשורת (טלפון, אינטרנט, טלוויזיה בכבלים) היו ברמה סבירה יחסית להכנסה לנפש. אבל בבנק ישראל טוענים כי בשלוש השנים האחרונות חלה הרעה בענף זה, כאשר מחיר שירותי התקשורת בישראל עלה בכ-20% בהשוואה לגוש האירו, ובכ-10% בהשוואה לארה"ב.
עם זאת, ידוע כי לבנק המרכזי עצמו יש כלי רב עוצמה להתמודד עם עליות מחירים והוא קביעת הריבית במשק. העלאה של הריבית על ידי בנק ישראל, תורמת לירידת מחירים, לפחות בענפים מסוימים.
לפנייה לכתב/ת 
