האחות של מייק בורשטיין מציגה: כפיים לדוד המלך
לתאומים סוזן ומייק בורשטיין הייתה ילדות של נדידה והופעות על במה. בבגרותם, האח הפך לאחד השחקנים המצליחים, והאחות הקימה ארגון שפועל לחיזוקה של ישראל. לאחרונה חנכה מוזיאון שעוסק בדוד המלך, שאיתו גם יש לה קשר משפחתי
כשהתאומים סוזן ומייק בורשטיין היו אך ילדים קטנים, הם נדדו בעולם עם הוריהם ועם התיאטרון היידי. מייק התאהב בחיי הבמה והפך לאחד השחקנים המוכרים בישראל של שנות ה-70, ואף השתתף בהצגות ובסרטים בחו"ל. סוזן שנאה את הנדודים ואת המשחק, ובגיל 19 נישאה למייקל (מיכאל) רות'. היא עזבה את התיאטרון, שבה לארצות הברית ופנתה ללימודי פילוסופיה ואמנות.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
אבל גם לאחר שעזבה, שמרה רות' על קשר הדוק עם ישראל. במהלך השנים השקיעה כאן במגוון פרויקטים, ובשבוע שעבר הגיעה כדי לחנוך את מוזיאון "בית דוד" בתל אביב. המוזיאון שהכניסה אליו חינם, מבקש לתת מושג על החיים בממלכת דוד המלך, ומציג פריטים שונים כמו קלע, ריחיים וביגוד תקופתי.
_wa.jpg "\"ניו-יורק זו מדינה, ניו-ג'רזי זו מדינה, אבל פה זה ארץ ישראל, שקיימת לא 63 שנים - אלא 3,000 שנים\"")
בנוסף, יכולים המבקרים לברר האם יש להם קשר למשפחה המלכותית. רות', אגב, מצאה קשר. "העץ המשפחתי שלנו מגיע עד רש"י", היא מציגה את הייחוס בגאווה. "יש לנו קשר משפחתי לרבי נחמן מברסלב, לרבי מלובביץ' הראשון ולבעל שם טוב. בעלי הוא מצאצאי דוד המלך. לכן אני מרגישה שיש לי הרבה עבודה לעשות".
ורות' אכן עושה. היא הקימה את ארגון "אשת חיל" שפועל לחיזוק מדינת ישראל במיזמים שונים, ובהם מימון סעודות "מלווה מלכה" בקבר רחל מידי מוצאי שבת, על מנת להבטיח שאנשים לא יפסיקו להגיע אל הקבר. היא אף מימנה הסעות ממוגנות ירי, ופועלת להוציא לאור ספרים יהודיים לתלמידים בתפוצות. אם זה לא מספיק, רות' תורמת לבית תמחוי שפועל בישראל, ויזמה החתמה של מאות אנשים - בהם חברי כנסת - על הצהרה למען מצוות ואהבת לרעך כמוך. בתשעה באב הוטמנה ההצהרה בין אבני הכותל.
"חשוב לעשות את העולם למקום טוב יותר", היא מסבירה. "במיוחד חשוב לי שאנשים בארץ יבינו שהם לא רק ישראלים, אלא שהם יהודים. לכן פתחתי את המוזיאון שההעתק שלו כבר קיים בירושלים, דווקא בתל אביב. כשמגיעים לתל אביב לא יודעים שזה חלק מארץ ישראל. אנשים חיים שם כמו בארצות הברית. היה לי חשוב להביא משהו יהודי לתל אביב. זה לא אומר שכל הזמן צריך להתעסק בזה, אבל צריך לזכור מי אנחנו".
לקדם מוּדעות היסטורית
רות' מדגישה כי על אף שהיא נוטה לעסוק בנושאים רוחניים, "אני חיה חיים נורמליים. אני לעולם לא מתכננת מה אני אעשה בעתיד, דברים פשוט באים אלי. אלוקים שולח לי את מה שאני צריכה לעשות, ואני פשוט עושה".
אם תשאלו את רות', גם "בית דוד" נשלח אליה. "בשנת 2006 היה לנו כנס של צאצאי דוד המלך, ודיברנו שם על דרכים לקדם את הנושא של דוד המלך", היא נזכרת. "הצעתי לכתוב ספר תורה לזכרו, זה משהו שלא עשו ב-3,000 השנים מאז נפטר. הספר הזה נמצא במוזיאון, והמבקרים יכולים לקנות בו אות או פסוק. בנוסף, הגיתי את המוזיאון לדוד המלך, כך שאנשים יוכלו ללמוד עליו ועל תקופתו. זה חשוב בעיניי, כי זה מראה לישראלים ולעולם כולו שפה זו לא רק 'מדינת ישראל'. ניו-יורק זו מדינה, ניו-ג'רזי זו מדינה, אבל פה זה ארץ ישראל, שקיימת לא 63 שנים - אלא 3,000 שנים. וזה מה שמראה דוד המלך, שהפך את 12 השבטים לעם. זו ההיסטוריה שלנו".
ילדוּת לא נשכחת
ההיסטוריה של רות' עצמה לא נעוצה בישראל, או בשום מקום אחר - אולי בהרבה מקומות. תלוי איך מסתכלים על זה. הוריה השחקנים ליליאן ופסח בורשטיין, שילבו את התאומים מייק וסוזן בהצגות מגיל צעיר מאוד, והם הופיעו בפני קהילות דוברות אידיש בעולם כולו.
בשנות החמישים עלתה משפחת בורשטיין לישראל, אולם עזבה בשל קשיים כלכליים - ושבה בתחילת שנות השישים. מייק שאהב את הבמה, נשאר כאן, והוא זכור בעיקר בזכות הסרט הישראלי המצליח "שני קונילמל".
"ילדותי לא הייתה קלה", מודה רות'. "נסענו בכל העולם, במקומות מסוימים היינו שבוע, ובאחרים חודשיים. בישראל חייתי שלוש שנים, אבל אף פעם לא הייתה לי יציבות. אם הכרתי חברים, תמיד הייתי צריכה לעזוב אותם אחרי זמן מה. זה אולי מה שהפך את הקשר שלי עם מייק לכל כך מיוחד. ההיסטוריה שלנו תמיד הייתה ביחד. היו לנו אותם חברים, הכרנו את אותם האנשים, והיינו באותם המקומות. יש לנו קשר לא רגיל. כשפתחתי את המוזיאון, הוא אמר לי שהוא מאוד גאה בי, במה שאני עושה ובמה שהשגתי"
לפנייה לכתב/ת 
