ברוך שפטרנו מהדוסי-טראש של האח הגדול
"למשבצת השמאלני נכנס בחור אינטליגנט עם תואר שני, למשבצת העיוור החליק בחור מתוק וחתיך להפליא, ורק למשבצת ה'דוס' מכניסים את שתי האחיות החורגות של סינדרלה"
לפעמים בחיים יש רגעי חסד. למשל, כשתאגיד נצלן מפסיד במשפט ומחויב לשלם מיליונים לעובד ניקיון. או כשמלך הכיתה מנסה להתעלל בילד מופנם, שפתאום מתברר שיש לו חגורה שחורה בקראטה. או כששתי דמויות מרכזיות יוצאות בהפתעה מבית האח הגדול ודופקות להפקה את התוכניות.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
אפשר לקפל את הפורמט עד מחר, לזגזג את התסריט עד מחרתיים, אבל אי-אפשר להחליט בשביל הכושי מתי הוא עשה את שלו. ארז טל ואסי עזר אולי אוכלים את הלב על "בריחת המוחות" הבלתי מתוכננת של עקרת הבית ורקדנית הבטן לשעבר, אבל יש ציבור שלם שההדחה הבלתי צפויה הזאת דווקא באה לו לגמרי במקום: הדתיים. כלומר, הדתיים שרואים האח הגדול. כלומר, הדתיים שבמקרה עברו בפיצוציה והקרינו שם האח הגדול. לא חשוב, הדתיים שמחים.
יש מי שעלול בטעות לחשוב שלמפגן אקסצנטריות מביך של שתי פרחות שבטעות לובשות חצאית יש קשר ליהדות. אז זהו, שלא. הקשר בין זיוה כהן-בנהם וברי סימון ליהדות, הוא בערך כמו הקשר בין גל אוחובסקי לטקט. כמו הקשר בין גלידה לחומוס, כמו דרעק שנדבק לאוניה ואומר "הפלגנו".
ברי וזיוה הן חריגה בעלת מאפיינים פסיכוטיים בהשוואה לכל קנה מידה של קוד חברתי-דתי כלשהו, יהא אשר יהא. וכשדוסי-טראש כזה מככב בפריים טיים וקורא לעצמו "יהדות", זה מוציא משלוותו גם יהודיות סוג ב' שכמותי. כי יש משהו מאוד מקומם בזה שלמשבצת השמאלני הרדיקלי נכנס בחור אינטליגנט עם תואר שני, ולמשבצת העיוור נכנס בחור מתוק וחתיך להפליא ובעל מידות טובות, ורק למשבצת ה"דוס" מכניסים את שתי האחיות החורגות של סינדרלה. היהדות מעולם לא נראתה שטחית, פרימיטיבית ומעוותת יותר כמו באותם שבועיים מבזים שהעבירו השתיים מול המצלמות.
לא בצד שלהן
מגיע לדתיים יותר מזה. אין להם חלק באלוהי ברי וזיוה; אלוהים שהוא בסך הכל אובייקט נוח שמאפשר להן אסקפיזם ובריחה מהתמודדות עם ההרגלים המגונים שלהן. כדי לא לשמוע ביקורת, ברי סותמת את אוזניה וממלמלת פסוקי תהילים. כדי להרגיש טוב עם חוסר הטיפוח שלה, זיוה מבקרת את הדיירות האחרות על חוסר הצניעות שלהן. וכשהשתיים חייבות
לספק לעצמן את מנת הריכולים היומית, אז הטריגר שמכשיר את חילופי הרפש הוא בכי מר על ירידת הדורות בבית האח.
יכול להיות שבחייהן הפרטיים הן דווקא נשים טובות, אולי אפילו עושות חסד, אין לדעת. אבל החיבור ביניהן בתוך בית האח הוליד מפגן קלפטעיות במינון שטרם נראה על המסך. הן ריכלו, צעקו, התנשאו, וחרחרו ריב יותר מכל דייר חילוני אחר בבית הזה.
עם אפס ידע ושמץ אינטליגנציה ברי וזיוה עשו לעצמן ולמגזר שמעולם לא שלח אותן נזק תדמיתי בל יתואר. קציצי כבר יכול היה לייצג את היהדות יותר טוב מהן (לפחות הוא קורא בתנ"ך, לא ממלמל אותו). בראיון ההדחה שלה צקצקה זיוה ש"יש אלימות, יש דיבור מגעיל, ובאנו להראות את הצד היפה של המתרס". אם זה הצד היפה של המתרס, אז אולי עדיף להיות בצד המכוער שלו.
לפנייה לכתב/ת 
