ליכודניקים ליברלים, צאו מהארון
הליכוד שבר את ההגה למחוזות לא-דמוקרטיים. רבים במחנה הלאומי יושבים בשקט ולא מסכימים עם ההקצנה, ההדרה והגזענות. הגיע הזמן לצאת מהארון הפוליטי
מול מצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' בתל-אביב, הנקראת על שמו של זאב ז'בוטינסקי, משתרע גן מאיר, סמל הקהילה הגאה בישראל, שעשתה מצעד ארוך מימים של ארונות לימים של גאווה. ז'בוטינסקי, ליברל מהפכן שהקדים את זמנו, היה בוודאי מתבייש לדעת שבניגוד לקהילת הלהט"ב שכבר יצאה מהארון, דווקא הימנים הליברלים שממשיכים את דרכו נמצאים עמוק בארון הפוליטי במפלגת הליכוד, שאת שורשיה הוא נטע.
הליכוד, המתהדר בכותרת "מפלגה לאומית-ליברלית", צועד בדרכו להיות מפלגה לאומנית-דתית. מספר קטן של חברי כנסת השתלט על סדר היום ומייצר הצעות חוק הרחוקות מתפישה ליברלית כמרחק המצטמצם בין ירושלים וטהרן. זירת החברה החופשית, פמיניזם וזכויות אדם, ננטשה לטובת השמאל שלקח עליה בעלות. השוק החופשי פינה מקומו לבזבזנות לא יצרנית ולמדיניות פופוליסטית.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
יצאתי פראייר / שי זקין, מילואימניק
"חוק המסתננים" - מפגן הכחשת שואה / עמוס בר
הימין בכלל והליכוד בפרט שבר את ההגה למחוזות לא-דמוקרטיים. להלן דוגמה חמה: לאחרונה הציעה ציפי חוטובלי הצעת חוק המעמידה את הרבנים הצבאיים מעל המפקדים. זו הצעה אנטי-דמוקרטית שמכשירה הדרת נשים בצבא העם, אך חמור מכך, כוונתה למנוע מראש כל פקודה המנוגדת לצו מצפונו הדתי של חייל, למשל פינוי מאחז בארץ ישראל ביום מן הימים.
שיטוט קצר בפורומים ובקבוצות פייסבוק של גופים שונים בליכוד מעלה את העובדה שמי שהעז לצאת נגד ההצעה הזו זכה להיקרא אנטי-ציוני, בוגד ו"סמולני". אין זה מפתיע, שכן בחלק מהאירועים של המפלגה שמעתי את ההאשמות הללו מוטחות בראש הממשלה ובשרים שהיו שם עוד לפני שחוטובלי ידעה קרוא וכתוב.
היחיד במרכז
המגמה הזו מאתגרת בראש ובראשונה את המחנה הלאומי: היא עשויה להשאיר מיליוני ישראלים הנמצאים במרכז-ימין הציוני והדמוקרטי, הלאומי והליברלי - ללא בית פוליטי. לפני מספר שבועות נכחתי באירוע בליכוד בנושא המהגרים מאפריקה. אכן הנושא ראוי לדיון ובעיית הגבול הפרוץ דורשת פתרון מהיר, אך לצערי, רוב המילים שנשמעו בחדר נעו בין שנאה גזענית לחוסר רגישות אנושית. הסיפור קיבל תפנית כשתחושת הדכדוך עמה יצאתי מהמפגש פינתה את מקומה לאופטימיות. בשבועות האחרונים פגשתי רבים מבין האנשים שהיו באותו חדר וכולם אמרו שיצאו עם תחושות דומות.
באותו הרגע נפל לי האסימון: יש אנשי ימין לאומי ליברלים רבים, מתונים ודמוקרטיים שמשום מה מקבלים על עצמם את ההקצנה בשתיקה ומבוכה. הם נמצאים שם, אלפים כנראה, יושבים בשקט, מסננים מבעד לשיניהם חוסר הסכמה עם ההקצנה, ההדרה והגזענות, אך משתדלים שלא להיכנס לעימותים. ולהם אני קורא: ימנים ליברלים - צאו מהארון. צאו מהארון ותאמרו בגאווה: אני ציוני לאומי דמוקרט. צאו מהארון והעזו להביע הסתייגות מחוקים שאינם מכבדים את מורשת ז'בוטינסקי. צאו מהארון ודרשו שהימין יקדם זכויות אדם וחופש לפי מורשת בגין. צאו מהארון ועמדו על זכותכם להביע את דעתכם המתונה.
אם אתם קוראים ומזדהים, דעו לכם שיש עוד רבבות כמותכם, מצביעי ליכוד רבים רוצים לראות פיתוח של המיעוט הערבי בישראל, שחרור מעול הכפייה הקיצונית, שוויון בנטל וזכויות אזרח. אותם ליכודניקים ליברלים שפגשתי, חדשים וישנים, הם רק קצה-קצהו של קרחון מתון וחופשי. צאו מהארון הפוליטי ויחד נוכל לנצח.
קבוצות שונות כבר החלו להתארגן בליכוד: חוג רעיוני לאומי-ליברלי, התא הגאה, ה"ליכודניקים החדשים" שמנסים לקדם את מחאת מעמד הביניים במפלגה ועוד. אנשים הבינו שלהיות ליברל וליכודניק זה טבעי, להיות לסבית וליכודניקית זה הגיוני, למחות ברוטשילד על יוקר המחיה ולהתפקד לליכוד זה מתבקש. אותם אזרחים זוכרים שהליכוד מעולם ומתמיד העמיד את היחיד במרכז. רוחו של ז'בוטינסקי עדיין מפעמת במצודת זאב ומחכה שגם אתם תאמרו לעולם: אני ימין ליברלי, אני הימין האמיתי.
ברק הרשקוביץ הוא ממקימי החוג הרעיוני הלאומי-ליברלי בליכוד ופעיל בקבוצת "הליכודניקים החדשים".
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
