האוטו בן 30, ויש לו כבר תואר

התקפי נוסטלגיה קשים, אינם צפויים כל-כך בגיל 22. אצל מרבית האנושות. אצלי לעומת זאת, גיל השחרור מהצבא היה גם זה בו נקבע שיצאתי סופית מהארון המוטורי. הבנתי שחיבה למכוניות אינה חייבת להתייחס רק לדגמים חדשים, מודרניים, משוכללים ומהירים, אלא גם כלי רכב שמקוטלגים תחת "רכב אספנות". אתם יודעים, מכוניות ישנות ועגלגלות "של פעם", ארוכות וכבדות, שמגיעות בקושי רב ל-85 קמ"ש, מעשנות כמו קטר והאבזור שבהן כולל פרטי מותרות כמו חלונות בגודל ויטרינה ורדיו שקולט רק AM. עשור מאוחר יותר, ואני כבר יכול להתגאות בבעלות מאושרת על שתי מכוניות אספנות צנועות וזולות יחסית, המזכות אותי כנראה בתואר "אספן רכב קלאסי". מתחיל.

עוד במדור "קלאסיות" בערוץ הרכב של ynet:

• מסביב לארץ, בענתיקה משופצת ובתמונות
• מחאה חברתית? פורשה, קליפורניה וג'רי סיינפלד
• מכוניות אספנות: שניים רבים, הרגולטור לוקח
  

ברור, אתם יכולים להיות הבעלים המאושרים של מכונית משוחזרת כזו. תיאורטית

אם זה מעניין אתכם, כדאי ראשית לדעת כי כל רכב מקומי שהגיע לגיל 30, בין אם מדובר באופנוע, קטנוע, רכב שטח או מכונית פרטית (ואפילו רכבי חילוץ והצלה, אם משרד התחבורה יפרסם את התקנות המתאימות שנה לאחר שכבר אושרו...), זכאי להחזיק בתואר "רכב אספנות". כדאי לזכור כי התואר הזה מעניק הטבות מכובדות, כמו הנחה משמעותית בעלות מבחן רישוי שנתי (טסט), ביטוח חובה זול יותר ועוד. אבל הדרך להגיע לשם, תהליך הפיכת הגרוטאה החלודה לרכב אספנות נוצץ, לא ממש נוצצת. לא התייאשתם? הנה מה שעומד לפניכם:

שלב ראשון: רישיון אספנות

אחד מיתרונותיו הגדולים של מעמד האספנות, הוא שניתן "לאפס" את חוב הרישיונות שצברתם במשרד הרישוי. אם לרכב לא היה רישיון בתוקף במשך מספר שנים (מכיוון שעמד ללא תנועה בחצר נידחת בראש פינה למשל), תידרשו לשלם במשרד הרישוי 350 שקלים עבור אגרת רישוי אספנות - וזהו. מדובר בהליך פשוט שלוקח דקות ספורות, אלא אם שכחנו את ההמתנה במשרדי הרישוי. עקב הצפיפות הרבה והיעילות הרחוקה מלהרשים, צפו לבילוי של שעתיים לפחות עד שתוכלו להחזיק בידיכם ברישיון אספנות. ולא, פעולה זו לא ניתנת לביצוע בטלפון, בעמדת השירות העצמי, או בתור המהיר.

שלב שני: לפני הטסט

בהתאם לתקנות רכב מיושן, רכב אספנות נדרש לבצע בדיקת בטיחות במוסך מורשה משרד התחבורה, לפני מבחן הרישוי. המוסך צריך להמציא לכם אישור רכב מיושן, אותו תמסרו לבוחן. אלא שאפילו אם המכונית שלכם שמורה מאוד, כדאי שתיקחו בחשבון שבדיקה כזו עשויה לחשוף לא מעט בעיות. כשלים טכניים שנובעים מבלאי - כמו צינורות בלמים יבשים, צמיגים שעבר זמנם או תקלות במערכת החשמל - עשויים להוביל לאשפוז ארוך (ודי יקר) של הרכב במוסך.

ומכיוון שאתם מטפלים ברכב בן 30 שנה, לא כל מוסך ישמח לקבל אתכם (ולא כל מוסך מספק אישור לרכב מיושן - בדקו זאת). וגם אם קיבל, לא בטוח שידע כיצד לטפל ברכב כה ישן, או שיצליח למצוא חלקים. הפתרון: להתייעץ עם אספנים אחרים לגבי מקום מומלץ לבדיקה, לבצע בדיקה עצמאית ראשונית כדי לנסות ולאתר תקלות, ולהיערך מבעוד מועד עם חלקים.

שלב שלישי: מבחן הרישוי

גם אחרי שקיבלתם את אישור הכשירות המיוחל, לא תמו תלאותיכם. כעת אתם צריכים לצלוח את מבחן הרישוי השנתי, שעשוי להיות מעט מבלבל. תקנות שונות שחלות על רכב חדש, לא בהכרח חלות עליכם. למשל בדיקת זיהום אוויר שנדרשת רק למכוניות משנת 1972 ואילך, או חובת הימצאות חגורות בטיחות רק בכלי רכב משנת 1969 ואילך (ורק מ-1987 גם ליושבים מאחור).

וזה לא הכל. השנים ככל הנראה לא הטיבו עם הישישה, אז כישלון במבחן הרישוי הראשון היא אפשרות שכדאי שתיערכו אליה נפשית. כמו-כן, מכיוון שתקנות האספנות מחייבות אתכם להתקין לוחיות רישוי עם כיתוב "רכב אספנות", ולא כל מכון רישוי מכין לוחיות (ובטח לא על המקום), כדאי להיערך לכך מבעוד מועד ולהזמינן ליום המבחן.

ועוד כמה כללים שכדאי להכיר לאספנים חדשים:

1. רכב אספנות אינו מורשה לתנועה בימים ראשון עד חמישי בין השעות 07:00 ל-09:00 בבוקר. בשעות אלה ביטוח החובה (שצריך להוציא במיוחד לרכב אספנות, ועולה פחות מלרכב רגיל) אינו בתוקף.

2. תקנות רכב אספנות אוסרות על שימוש בו למטרות עבודה. זה אומר שאסור להוביל בו סחורה, להשכירו וכדומה.

3. זכרו, רכב אספנות הוא אמנם תחביב חיובי וכמעט לא מזיק, אך בכל זאת מדובר ברכב מיושן, מזהם ולא בטיחותי. ובמילים אחרות - זה לא תחליף זול לרכב מודרני, אלא תחביב לשעות הפנאי.

והכי חשוב, "תתיישנו".