חיסכון בקלוריות: בין דיאטה לניהול תקציב

"ממחר דיאטה" ו"ממחר מתחילים לנהל תקציב", הן שתי הבטחות שאותן אנו מבטיחים חגיגית לעצמנו כאשר הבגדים או מנהל הבנק מתחילים ללחוץ. חוץ מההבטחות הללו יש גורמים רבים המשותפים לדיאטה ולניהול תקציב, כמו למשל העובדה כי שניהם דורשים מאיתנו לאזן בין הוצאות והכנסות, לוותר על סיפוקים קטנים ומידיים לטובת מטרה ארוכת טווח, ולהתחייב לעמידה בגבולות ולמשמעת עצמית.

עוד בערוץ הכסף שלי :

• חברות הסלולר משחקות לנו בכיס באין מפריע
• קופות הגמל שיגבו מכם שליש דמי ניהול על אותן תשואות
• מיליארדי השקלים האבודים: ומה עם הבנקים?
  

מכיוון שרובנו מתמודדים עם הרצון לרזות, זיהוי הגורמים המעכבים את התחלת הדיאטה, יוכל להסביר לנו גם מדוע אנו מתקשים להתחיל לנהל תקציב. מאידך אימוץ של הכללים בהם אוחזים אלו ששומרים על משקלם לטווח הארוך, יסייע לנו להבין כיצד נצליח להתמיד גם בניהול תקציב.

עניין של גישה

אוכל וכסף הם שני דברים שאנו מפתחים כלפיהם יחס דו-ערכי כבר מילדות. מצד אחד, אוכל הוא פינוק והנאה, שהיינו רוצים לצרוך ממנו כמה שרק אפשר, ומנגד, תרבות הרזון מחנכת אותנו לשמור על המשקל ולבחון את מה שאנו אוכלים. בסופו של דבר אנו מנהלים יחסי אהבה-שנאה עם האוכל.

בניהול תקציב מתרחש תהליך דומה, שכן אנו לומדים שהעיסוק בכסף הוא דבר שלילי, ומצד שני שואפים שיהיה לנו יותר ממנו. בכדי להצליח הן בניהול תקציב והן בדיאטה, עלינו לאמץ גישה שתסייע לנו להגיע למטרות הרצויות לנו – ירידה במשקל או יציאה ממינוס במקום התפיסה המזגזגת לפיה אנו פועלים בדרך כלל.

הסוד להצלחה בדיאטה וניהול תקציה לאורך זמן, הוא לדאוג מדי פעם להרגעת החולשות האישיות שלנו. תפריט מאוזן כולל בתוכו מתוקים ופינוקים מדי פעם, ותקציב מאוזן כולל בתוכו סעיפי הוצאה על בגדים, בילויים ואפילו נופש. שילוב של סעיפים אלו מונע את שבירת הגבולות ומאפשר לשמור על ההישג לאורך זמן.

מלחמת בזק מול אורח חיים

הטעות הגדולה בניהול תקציב, כמו גם בדיאטה היא ראייה שלהם כמבצע חד פעמי – כמה חודשים של צמצום דרסטי וסגפנות כדי להגיע לתוצאה במהירות. אמנם למבצע כזה יש יתרון משום שהוא מקרב אותנו אל היעד מהר, אך הוא יוצר שתי בעיות משמעותיות.

ראשית, לא ניתן להתמיד בקיצוץ זה לאורך תקופה, ושנית, לאחר שהשגנו התקדמות משמעותית ניטה לפצות על החוסר שחווינו במהלך התקופה על ידי הגדלת הצריכה.

מי שנוקט בדרך זו סובל בדרך כלל מתסמונת האקורדיון: לאחר שירד יפה במשקל הוא עולה אף יותר משהוריד, ולאחר שצמצם את המינוס הוא מגדיל עוד יותר את חובותיו ופורק עול.

הבעיה השנייה היא שלאחר שמבצע כזה נכשל, הוא יוצר אצלנו רתיעה מלנסות להתמודד עם צמצום הצריכה גם כאשר מוצע לנו אפיק נכון לפעולה, כגון אימוץ אורח חיים בריא יותר.

בלי פיתוי – פיצוי

אחד הקשיים המרכזיים בדיאטה ובניהול תקציב הוא ההתמודדות עם הפיתויים המקיפים אותנו. מכיוון שלרובנו יש קושי בעמידה בגבולות והמשמעת העצמית שלנו אינה מושלמת, הדרך הכי טובה להלחם באותם פיתויים היא להימנע מהם.

אם אנחנו נמצאים בדיאטה, נשתדל להימנע מביקורים בקונדיטוריות ומהכנסת "אויבים קלוריים" הביתה, ואם אנו מתחילים לנהל תקציב נשתדל להימנע מביקור בקניונים ונעבוד בשיטת המזומן בכדי להקטין את הבזבוזים הלא מתוכננים.

שמירה על דיאטה וניהול תקציב עובדים טוב יותר כאשר יש התגייסות משפחתית לנושא. כאשר בני הזוג והילדים לוקחים חלק במאמץ ומפחיתים את כמות ה"אויבים" הנכנסת הביתה, קל יותר לשמור על ההתחייבות שלקחנו. בנוסף, אם לאחד מבני הזוג יש יותר משמעת עצמית, הוא יכול לסייע לשאר בני הבית להכנס לשגרת אימונים או תיעוד ההוצאות, עד לשלב בו השינוי יהפך לאורח חיים.

פעמים רבות מינוס בבנק ומשקל עודף נובעים מהרצון לפצות את עצמנו בעבור חסכים. כך, למשל, אנו מנסים לשפר מצב רוח רע על ידי יציאה לשופינג וקנייה של בגדים או על ידי התנחמות במתוקים ובאוכל שאותו אנו מגדירים כמנחם. בטווח הקצר המעשה משפר את הרגשתנו, אבל כשאנו עולים על המשקל או מסתכלים בחשבון הבנק אנו חוזרים למצב הרוח הרע.

אשמה ותירוצים

כשיש לנו משקל עודף או אוברדרפט בחשבון, אנו מתחילים לחוש רגשי אשמה ומלקים את עצמנו לגבי האופן בו התנהלנו עד כה ומה נהיה מאיתנו. פעמים רבות ההלקאה העצמית היא מס השפתיים שלנו בנוגע לשינוי ההתנהלות שלנו, והיא לא מספיק חזקה בכדי להוביל לשינוי. מצב זה מחמיר כאשר מצטרפים אליה תירוצים כגון "אין לי זמן לבשל בריא / לעשות ספורט / לנהל תקציב / לנסוע לסופר זול" וכדומה.

בכדי להוביל לשינוי עלינו להבין כי השקעה קטנה יחסית יכולה להניב לנו רווח גדול מאד. כך למשל, בהשקעה של שעתיים בממוצע בשבוע על בקרה תקציבית, נוכל לחסוך יותר כסף מאשר לו נעבוד עוד שעות נוספות רבות, ובהכנה מראש של ארוחות מזינות ובריאות נחסוך לנו קלוריות רבות בהמשך השנה.

אז איך מתחילים לשנות את הגישה?

מה שמשותף לתוצאות לא טובות בבדיקות, לבגדים קטנים מדי, לצ'ק שחזר ולטלפון מהבנק הוא שהם מהווים עבורנו אירוע מכונן. לאירוע כזה, היכולת להוציא אותנו מאזור ההכחשה והנוחות, לוותר על התירוצים וההלקאה העצמית, להחליט שהגיעו מים עד נפש ולבחור בדרך חדשה.

חשוב להבין כי לגיל יש משמעות. ככל שאנחנו מתקרבים לגיל הפרישה, אנחנו חייבים להגדיל את כמות החסכון להקטין את ההוצאות ולדאוג יותר לעתיד מבחינת כלכלת המשפחה, חייבים ממש כשם שעלינו להקפיד יותר בצריכת הקלוריות משום שחילוף החומרים מואט. זו סיבה טובה להתחיל כאן ועכשיו לשנות את חיינו ולא להמשיך ולחכות.

כדי לנצל את המומנטום עלינו ליצור תוכנית פעולה שנוכל לדבוק בה. בכדי להצליח ליצור שינוי עלינו למצוא את המתכון שמתאים להרגלים ולהעדפות שלנו, משום שדיאטות גנריות ותקציבים גנריים עובדים פחות טוב מאשר תכנון שמותאם אישית. על התקציב החדש להתאים לסדרי העדיפויות שלנו ולערכים שלנו, אך לכלול גם הקצאת סכומים עבור כיסוי חובות, אירועים לא צפויים וחיסכון.

בשלב הזה, כדאי להגדיר גם מהן המטרות שאליהם אנו שואפים. מבחינת הדיאטה, המטרה יכולה להיות משקל מסוים, כניסה לג'ינס שקטן בכמה מידות או גוף חטוב. מבחינת תקציב המשפחה, עלינו להגדיר יעדים ברורים כמו "לצבור 300 אלף שקל כדי להחליף דירה" או "להשלים את מה שחסר בחיסכון לפנסיה". מטרות ברורות, הכוללות מטרות ביניים בדרך, יאפשרו לנו להתמיד בחתירה למטרה על אף הפיתויים והקשיים.

להתגבר על ההתחלה הקשה

בתחילת דיאטה המוח עסוק כל היום במחשבות על אוכל ובהתגברות על הרעב, וכשמתחילים לנהל תקציב מציפה אותנו הרגשה של חסכנות וקמצנות. תקופת ההתחלה היא הקשה ביותר, שכן ההישגים בה עדיין לא נראים לעין והשינוי בדרך ההתנהלות זר לנו.

רק לאחר 3 חודשים בערך, אנו מתחילים לאמץ כדרך חיים את השיטה החדשה ולהנות מהפירות. על כן חשוב להזכיר לעצמנו בשלב זה את המטרות ולדרבן את עצמנו שוב ושוב להמשיך בכיוון הנכון.

המעידות בשלב זה נפוצות מאד ומסוכנות להמשך התהליך. יום שבו הוצאנו יותר כסף משתכננו או צרכנו יותר קלוריות מהמוגדר לנו בתפריט, עשוי להרפות את ידינו ולהחזיר אותנו לדפוסי ההתנהגות הישנים שלנו. חשוב להכיר בכך שמעידות מסוג זה יכולות לקרות ולדאוג לחזור לשגרה ולנסות לתקן את הנזק בעודו קטן.

בשלב ההתחלה אנו מתקשים גם שלא להשוות את עצמנו לאחרים וליישר איתם קו. כתוצאה מכך, אנו מרגישים לחץ חברתי לבזבז יותר גם אם לא מתאפשר לנו, או תחושת מבוכה מלהזמין סלט כאשר אחרים מתפנקים על מנות גורמה. כדי להצליח לעבור את שלב זה, עלינו לאמץ לעצמנו עקרון לפיו אנו לא משווים את עצמנו לאחרים.

לאמץ אורח חיים נכון

משפחות רבות שמות לעצמן כיעד מרכזי את כיסוי האוברדרפט, ולאחר שהישג זה מושג הן חוזרות לשגרה שבה לא מנהלים תקציב ולא שומרים על גבולות. עקב כך המצב הכלכלי עשוי להתדרדר אף יותר, ומצב דומה קורה גם בדיאטה.

חשוב להבין שניהול תקציב (כמו ניהול דיאטה) הוא דרך חיים, שבה אנו מנהלים את הכסף שלנו מדי יום כחלק מההרגלים שלנו. עלינו לעשות שינוי בחשיבה שלנו – מחשיבה של שמנים לחשיבה של רזים, ומחשיבה של חיים באוברדרפט לחשיבה של עשירים, דהיינו לחשוב כיצד נגרום לכסף שלנו לעבוד בשבילנו. דרך החשיבה מכוונת אותנו לתוצאות המתאימות לנו לטווח הארוך ושומרת עלינו ממוקדים.

גם בדיאטה וגם בניהול תקציב, לא מספיק לצמצם היקפים אלא יש צורך גם לבנות "שרירים". במקרה של ניהול תקציב, מדובר בשלב שבו אנו מתחילים לחסוך לטובת העתיד ולהעלות את רמת החיים באופן הדרגתי אך בטוח. שלב זה מסייע הן להאצת סגירת החובות והן לשמירה על אורח החיים החדש לאורך זמן.

גיל אורלי הוא מנכ"ל חברת יבולים המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים