חושבים עתיד: 850 מ' שקל ל"חיסכון לכל ילד"

850 מיליון שקל - זהו התקציב המשוער לתוכנית הלאומית לחיסכון לילדים אשר הצעת החוק שלה מונחת בימים אלה על שולחנה של הכנסת. 850 מיליון שקל של השתתפות ממשלתית ביצירת התחלה כלכלית שוויונית לכל ילד וילדה בישראל.

• בנק ירושלים מכריז מלחמה בשוק הפקדונות
• קמפיין חדש: חיסכון לאומי לכל ילד
• רוצים לחסוך לילד: מהו המסלול הנכון?
  

סכום זה בא לציין את ההשקעה הסופית של הממשלה בכל מחזור חיים של התוכנית הלאומית לחיסכון לילדים, משמעותה, אחת ל- 18 שנים יעמוד התקציב על סכום זה. עד אז הסכומים שיחלו בשנה הראשונה בכ- 50 מליון שקל בלבד ילכו ויצטברו.

פתרונות לטווח קצר

האם זה הרבה כסך כדי לצמצם פערים חברתיים? כדי ליצור שוויוניות בין ילדים ממשפחות מבוססות לבין אלו המגיעים ממשפחות מעוטות הכנסה? כמובן שלא. אני גם לא יכול להעלות על דעתי ממשלה שלא תסכים היום להקצות 50 מליון שקל לשנה הראשונה של התוכנית, ועוד סכום דומה לשנה שלאחריה, ודומה לשנה שלאחר מכן.

אחרי שלוש שנים ממילא מתחלפת הממשלה וכך ראש הממשלה הנוכחי, זה שגוזר את הקופון על חינוך חינם מגיל 3, יכול, יחד עם ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, מציע החוק, לגזור את הקופון גם לעוד 18 שנה ולהגיד, אני הייתי השני שראיתי את הנולד.

בישראל שוררת נטייה נפוצה מדי להתמקד בפתרונות לטווח קצר, אך דפוס חשיבה זה מסכן את עתיד ילדינו. חייבים לשנות פרספקטיבה, ולקדם מדיניות אשר תטיב עם הדור הבא. בסופו של דבר פתרונות לטווח ארוך יעילים יותר מבחינה כלכלית ומאפשרים תכנון טוב יותר.

תוכנית חיסכון לאומי-אישי לכל ילד מהווה דוגמא לתכנון לטווח ארוך. התכנית פועלת לצמצום הפערים בין קווי הזינוק של ילדים מרקעים סוציו-אקונומיים שונים על ידי הענקת בסיס פיננסי לילדי העתיד להתחלת חייהם.

כמאה וחמישים אלף ילדים נולדים בישראל מידי שנה, גובה קצבת הילדים הממוצעת עומדת על כ- 150 שקל, תעשו את החשבון מה המשמעות שכל משפחה מתחילה לחסוך לרך הנולד סכום השווה ל- 10% מהקצבה מידי חודש. על סכום זה מצטרפת הממשלה המכפילה את הסכום ועוד מוסיפה משלה לילדים הבאים ממשפחות מעוטות הכנסה.

בעלי הכנסה נמוכה נוטים לחסוך פחות

מבדיקה שנעשתה עבור ח"כ הרצוג לקראת הכנתה של הצעת החוק עולים מספר נתונים מעניינים.

• עובדתית, בעלי השכלה משתכרים יותר מחסרי ההשכלה בישראל. שכירים בעלי 16 שנות לימוד ומעלה משתכרים בכחמישים אחוזים יותר משכירים בעלי פחות מ-16 שנות לימוד. שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות עומד כיום על 11,636 שקל לשנה ובמכללות הוא עומד על 27,770 שקל לשנה. יעד מרכזי של התכנית אם כן, הוא לאפשר לילדים ממשפחות עם רקע סוציו אקונומי נמוך, להשתלב בלימודים הגבוהים בישראל בהגיעם לבגרות.

• שכבות בעלות הכנסה נמוכה במשק נוטות לחסוך פחות עבור עצמן ועבור ילדיהן. תכנית זו רואה בתמיכה מוסדית המדרבנת משפחות לחסוך, כמכשיר היספק הן חינוך לראייה כלכלית לטווח ארוך, והן חיסכון של ממש היגדיל את שוויון ההזדמנויות בחברה.

• האוכלוסייה הערבית משתדלת לחסוך באופן קבוע לילדים, העולים הרבה פחות. המובטלים משתדלים לעיתים יותר מהמועסקים.

• תכנית החיסכון הלאומי-אישי לכל ילד הינה כלי נפוץ במדינות העולם, ומשמשת ככלי מדיניות רווחה מרכזי בין השאר בסינגפור, בריטניה, דרום קוריאה, קנדה ומדינות נוספות. בארה"ב מקודמת הצעת חוק בנושא, ובהנונג קונג הוקצו עבור תכנית זו כ-300 מיליון דולר בשנת 2007.

בבריטניה רק 2% מהאזרחים הזכאים לחיסכון אישי לא פתחו חיסכון כזה, בהינתן שם מנגנון בו המדינה או ההורים רשאים לפתוח את תכנית החיסכון עבור הילד. לעומת זאת, בקנדה שיעור ההשתתפות עומד על 35% בלבד, מפני שהתכנית מותנית בהרשמה. על התכנית במדינת ישראל לאפשר במידה רבה את הנגישות ולצמצם את ההליך במידת האפשר לפתיחת החיסכון.

הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד" וממנסחי החוק