הולנד וישראל מקדמות את שיתוף הפעולה העסקי
ראש הממשלה נתניהו שמבקר בהולנד עוסק שם בין היתר בקידום שיתוף הפעולה העסקי והטכנולוגי בין שתי המדינות. לקשר בין המדינות שילוב תכונות ייחודי הטומן בחובו פוטנציאל עצום: לישראל החדשנות והחשיבה מחוץ לקופסה, ולהולנדים ניסיון עשיר ויכולות כלכליות משמעותיות
ביקורו הרשמי של ראש הממשלה נתניהו בהולנד השבוע, התמקד בעיקר בנושאים פוליטיים, אך היבט נוסף ולא פחות חשוב בנסיעתו של נתניהו הוא קידום שיתוף הפעולה העסקי והטכנולוגי בין שתי המדינות. הקרקע לביקור הנוכחי הוכנה כבר בסעיף שנכלל בהסכמי הקואליציה של הממשלה שהוקמה בהולנד לפני כשנה וזכה לתגובות מעורבות בקרב בית המחוקקים ההולנדי שנחשב פרו-ישראלי.
- לכתבות נוספות בנושא גלובליזציה
- לכתבות נוספות על הולנד
מבחינת הולנד, זו הפעם הראשונה שבה הסכם קואליציה מזכיר מדינה ספציפית כיעד לפיתוח שיתוף פעולה. למותר לציין שאין זה באופנה באירופה לחפש את חברתה של מדינת ישראל. חשיבות הקשר עם הולנד גוברת לנוכח העובדה שכלכלת המדינה הצליחה לשמור על יציבות יחסית בתוך הכאוס האירופי. להבדיל משיתופי פעולה בינלאומיים אחרים, שמטרתם הרחבה ושיפור יחסי המסחר, מטרתו של הסכם זה היא לבנות ולעצב מודל חדש לשיתוף פעולה בין המדינות, שיסייע לשתיהן להשיג יתרון יחסי בעולם הגלובלי. מדובר בתפיסה כוללת וחדשנית.
הוכחה לבסיס הטוב שכבר קיים בין שתי המדינות ניתן למצוא בנתונים הבאים: היצוא הקונבנציונלי להולנד עלה בתשעת החודשים הראשונים של 2011 ב-18.5%, לעומת התקופה המקבילה ב-2010. עלייה נרשמה ביצוא ברוב הסקטורים, ובעיקר במוצרי כימיה (43%), מוצרי פלסטיק וגומי (29%) ומוצרי מזון (22%). (הנתונים נאספו באגף לסחר חוץ וקשרים בינלאומיים בהתאחדות התעשיינים).
עם יצוא של 2.1 מיליארד אירו, מדורגת הולנד במקום הרביעי ביעדי היצוא של ישראל. היבוא מהולנד רשם גם הוא עלייה מרשימה של 38.5% בתשעת החודשים הראשונים של 2011, לעומת התקופה המקבילה ב-2010. יבוא ציוד מכני ואלקטרוני עלה ב-52%, יבוא מוצרי כימיה עלה ב-24%. כיום מדורגת הולנד במקום החמישי ביעדי היבוא של ישראל עם סכום של 1.3 ביליון אירו.
הולנד מפנה את הזרקור למגזר הפרטי ולכן נבחרו תחומי עיסוק שבהם יש לה ניסיון, מומחיות ומסורת רבת שנים של הצלחה; ליווי פרויקטים בסדרי גודל בינלאומיים ורחבי היקף בתחומי אנרגיה, מים, אספקת מזון, מדעי החיים, אגרו טכנולוגיה ואיכות סביבה, למשל פרויקטים העוסקים בטיוב תשתיות במדינות מתפתחות, מציאת פתרונות וטכנולוגיות לאספקת אוכל ומים הראויים לשתייה לאוכלוסייה הגדלה של העולם עם תוצרי זיהום מועטים עד כמה שאפשר.
ישראל מצידה יודעת כי אין בידה את המשאבים לייצר פרויקטים בסדר גודל זה לבד, ועל כן רואים בשיתוף פעולה זה פוטנציאל אדיר המשלב את התכונות הייחודיות של שתי המדינות; לישראל החדשנות והחשיבה מחוץ לקופסה, ולהולנדים ניסיון עשיר ויכולות כלכליות משמעותיות.
כדי לנצל בצורה המקסימלית את שיתוף הפעולה, תפקידן המיידי של הממשלות והמועצה הוא הכנת הקרקע לשיתוף פעולה אינטנסיבי וממשי בין המגזרים העסקיים, הפרטיים והאקדמיים שבשתי המדינות. סנונית ראשונה בתהליך היא החתימה על מזכר הבנות בין לשכת המסחר ישראל-הולנד לבין "אחותה" ההולנדית לפני חודשיים, במטרה להגביר את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. צעד נוסף הוא חילופי משלחות עסקיות, חילופי סטודנטים, וביקורים הדדיים של אנשי ממשל רמי דרג בין שתי המדינות, והריענון הרציני שקיבלה הלשכה למסחר ישראל הולנד בישראל.
ברבעון השני של השנה עתידה להגיע לכאן משלחת של אנשי עסקים הולנדים, יזמים ובעלי רעיונות, שתצטרף לביקורו בישראל של שר המסחר והכלכלה ההולנדי, מקסים פרהאחן, במטרה להעמיק את היחסים הכלכליים בין המדינות.
סדקים באידיליה שבין המדינות עלולה להתגלות בפערים התרבותיים: ההולנדים שמאופיינים ביסודיות ודייקנות עד כדי מרובעות אל מול הישראלים שהיצירתיות שלהם לעתים בודקת את הגבולות, ההולנדים יצטרכו להזהר מפני החוצפה הישראלית, והישראלים יצטרכו לסדוק את מעטה החשדנות האירופאי. מצד אחד על רקע זה יכולים להתגלע מחלוקות אבל אין ספק שכאן טמון היופי והפוטנציאל הייחודי בשיתוף הפעולה בין העמים. בכל מקרה שילוב כוחות מסוג זה הוא הלחם והחמאה של הכלכלה הגלובלית בה אנו פועלים.
*עו"ד פוקס ילידת הולנד, מובילה כיום את תחום המיסוי הבינלאומי במשרד עוה"ד ש. פרידמן ושות'. כמו כן מכהנת הנרייט בתור המנכ"ל של לשכת המסחר ישראל-הולנד. כאשר ישראל הצטרפה ל-OECD ייסדה עו"ד פוקס את ועדת המסים הישראלית של ועדת BIAC המייעצת ל-OECD בנוגע לשיטת המס הישראלית.
לפנייה לכתב/ת 
