נשואה להומו דתי: מקבלת אותו באהבה

"לפעמים אני שוכח כמה אני אוהב אותך, אבל כשאני נזכר, זה כל כך נעים. טוב לי איתך. אוהב לחזור אלייך הביתה כל יום".

אני אישה. אהבתי מאוד גבר אחד שאוהב גברים. נשמע מסובך? ברוכים הבאים לחיי הצבועים בגוונים שבין השחור ללבן. זהו מצעד הענווה הפרטי שלי.

עוד בנושא דת בערוץ יחסים:

"אני הומו ונולדתי כך. שום המרה לא תעזור"  

"אף אחד לא רוצה להיות הומו דתי"

אהובי הופך מרודף שמלות נחשק - לאדם דתי

האהבה שלנו הייתה כל כך הפכפכה. לרגעים היה לה שם וגוף וצורה, ולפעמים היא הייתה רק אד. היו לנו חיים מאושרים ביחד. וגם כשכל כך רצינו ילד ואיבדנו היריון אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, עדיין אחזנו חזק זה בזה, והתנחמנו זה בקיומו של זה.

באה מאהבה

אני מסתכלת היום בעיניו של הילד היפה שלי, ויודעת שהוא בא מאהבה. הוא כולו אהבה, זוהי ישותו ומהותו. היה שם בית, היה שם מקלט להימלט אליו מהעולם האכזר. אבל זה היה כל כך מסובך. כל כך מסובך לאהוב מישהו, שלא בטוח מי הוא בכלל ומי הוא רוצה להיות.

זה לא הגיוני לדרוש ממנו לדעת אם הוא רוצה להיות איתך, לפני שהוא יודע בכלל מי הוא, אבל כך היה. ומה שהחזיק אותי היה ההבלחות. ההבלחות של הביטחון, של הברור, של האהבה הרגילה.

ואני כל הזמן קיוויתי, שההבלחות האלה יתחברו אחת עם השנייה, ויהפכו למשהו חזק, שירפא את הכאב שלו והכאב שלי. הצורך של שנינו במישהו חזק שיבוא וישא אותנו. אני רציתי שמישהו הזה יהיה הוא, והוא רצה... שהמישהו הזה יהיה גבר.

אני רוצה לצעוק לעולם ולכל מי שיבוא ויגיד לי עכשיו: "הוא מצא את האמת שלו", "תהיה לו אהבה אמתית", ועוד כל מיני אמירות עצובות שכאלה, שהייתה לו כבר אהבה, ומה שהיה בינינו היה אמיתי. אמנם לא היה זה בצבע חזק כמו שחור, או ברור כמו לבן, אבל גם לגוונים שבין לבין יש קיום.

לא גאווה, ענווה

כולם קוראים לזה "גאווה". בחייו של אדם רוחני ומאמין באלוהים וברוחניות, בשביל להכיר במשיכה חד מינית ולהיות שלם איתה, ולפעול מתוכה בחיים, צריך בדיוק את ההפך מגאווה. הייתי אומרת שצריך דווקא ענווה.

זו ענווה להכיר את המקום האמיתי שלך. זו ענווה לדעת שאולי אתה רוצה להיות משהו מסוים, אבל אתה לא יכול, ואולי אתה רוצה מאוד חיים שלווים עם גבר, אבל גם את זה אתה לא יכול. כי תמיד המצוקה הרוחנית תהיה שם. תהיה שם גם אהבה, יהיה שם גם מה שירפא לך את הכאב, אבל כאב חדש ייוולד מפרי האהבה הזה.

זו ענווה לשים את עצמך בצד, ולהבין שאתה חולם על משהו אחד, אבל החיים הם משהו אחר. גם בשבילי זו ענווה להכיר בחלום שהתנפץ לי לרסיסים. בקיצור, זה הכול חוץ מגאווה.

לצאת לדרך חדשה

אני רוצה שהטור הזה יהיה הרפואה שלי לדרך חדשה, והכלי שלי לנסות ולהכיר את הגבר שאהבתי מחדש, ולהחליף את אהבתי והתמסרותי אליו כאישה, לאהבה חברית טהורה - בתנאי כמובן שהוא ירצה בזה גם.

אני מקווה שמעכשיו נהיה משפחה חדשה: אבא, אימא וילד, ושניקח את כל האנרגיות הטובות שהיו בבית שלנו, את השלום, את השיתוף, את הסליחה, את האהבה, את ההכלה, וזו תהיה המשפחה האלטרנטיבית שלנו.

ואני יודעת שאי שם יושב לו הגבר של חיי, ומחכה שהפרק הזה יסתיים בחיים שלי, ויפנה לו את המקום.

לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לפייסבוק של ערוץ יחסים

• מתגבשת קבוצה לנשים דתיות הנשואות לבעל הומו. לפרטים לחצו כאן