טרי גיליאם: "המוח שלי מתאים לסרטים קצרים"
בסרטו הקצר "The Wholly Family", גילה טרי גיליאם עד כמה האורך לא קובע ונזכר בעבודתו החופשית מימי "מונטי פייתון". בראיון ל-ynet מסביר הבמאי בן ה-71 למה נשאר ילד ברוחו: "מבוגרים לא אוהבים שמפחידים אותם"
הבמאי הוותיק טרי גיליאם (71), בוגר מונטי פייתון, חתום על סרטי פולחן כמו "ברזיל" ו"פישר קינג", אבל באוסקר האירופי, הוא זכה דווקא בקטגוריה של פרס הסרט הקצר המצטיין. זה קרה בזכות יצירתו החדשה: "The Wholly Family".
צפו בטריילר של סרטו של טרי גיליאם "The Wholly Family"
"הכל התחיל כשחבר איטלקי מצא את ביתי באומבריה (שם גר גיליאם כשבא לו לברוח מלונדון הגשומה והקרה) בעזרת שימוש ב-Google Earth", סיפר גיליאם. "אשתי שהתבוננה החוצה מהחלון, הבחינה בו ואמרה לי בלחש: 'גבר מוזר מסתתר מאחורי השיחים', וסגרה את הדלתות. ואז שמעתי קול מוכר, וזיהיתי שזה גבריאלה. הוא סיפר איך הוא מצא את הבית, וכמובן שהכנסנו אותו פנימה.
"גבריאלה הביא לנו קופסה גדולה של פסטה, ואמר: 'אני עובד בשביל חברת פסטה בשם 'גארופולו', וזאת רוצה לתת לך כסף לעשות סרט קצר, ואתה יכול לעשות בו כל מה שתרצה'. התנאי היחידי הוא שאצלם את הסרט בנאפולי. אה, והיה עוד אחד - שאף אחד לא ייהרג".
וזה משהו שקשה מבחינתך.
"או, כן. בסך הכל שמחתי על ההצעה וחשבתי שהיא פנטסטית, במיוחד כשאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה. התאים לי גם לעשות סרט קצר, בגלל שזה התאים ללוחות הזמנים שלי, במיוחד כיוון שהייתי עסוק באותה תקופה בבימוי אופרה".
אחרי שגיליאם סבל לא מעט במהלך הקריירה שלו ממפיקים שניסו להתערב לו ביצירה, הצרו את צעדיו ומיררו את חייו, הוא שמח לגלות שחברת הפסטה האיטלקית יותר ליברלית, פתוחה ונאורה מרוב המפיקים ההוליוודיים. "זוהי חברה משפחתית שאוהבת פסטה וקולנוע. ולכן בחמש השנים האחרונות, הם נותנים מדי שנה לבמאי מוכר לעשות עבורם סרט קצר. וזה לא משהו שקורה בתעשייה שלנו לעתים קרובות", הוא מסביר.
"הרגשתי פתאום כמו בימי 'מונטי פייתון', שאני יכול לעשות מה שבא לי, ופשוט הייתי שמח. האמת שהרבה יותר כיף לעשות סרט קצר מאשר מארוך. אם יש לך רעיון טוב, אז לך פשוט ותעשה ממנו סרט. זה לא לוקח הרבה זמן. המוח שלי עובד בדיוק בצורה שמתאימה לסרטים קצרים ומהירים".
ספגטי נאפוליטנו
"The Wholly Family" עוסק בביקור של זוג נשוי בעיר נאפולי, בה הם הכירו. אבל הפעם הביקור כבר לא הכי רומנטי. בטיול, אליו מצטרף בנם, הם לא מפסיקים להתקוטט. במהלך טיול בשווקי העיר, הם נתקלים במוכר בובות. הילד מתלהב מפריט כלשהו, מה שמעורר ויכוח משפחתי, ומכאן העניינים מסתבכים.
כשמסתכלים על מכלול יצירתו, נדמה שלעתים קרובות הגיבורים בסרטי גיליאם הם בעצם הוא עצמו - הילד שמשתקף מאגדות האחים גרים, הברון מינכהאוזן, דון קישוט, דוקטור פרנסאוס. "אני ילד טוב ונחמד" הוא אומר. "אני לא מזדהה עם אף אחת מהדמויות בסרט - אני פשוט אוהב להביט בעולם דרך עיניים של ילד. עדיין אוהב להיות מופתע ומופחד ונדהם. ילדים אוהבים שמפחידים אותם ומזהים את הסכנה בעולם. מבוגרים לא אוהבים שמפחידים אותם".
באיטליה "The Wholly Family" הוצג בבתי קולנוע ביחד עם "עץ החיים" של טרנס מאליק, ומאז הוא נודד בעולם הפסטיבלים. "עכשיו אני רוצה ללמוד איך להביא אותו לידיעת הקהל ואיך לשווק אותו באמצעות הרשת - זהו בשבילי ניסוי שבו אבדוק איך לתקשר עם הגולשים, והאם אפשר לקבל כסף בתמורה לצפייה", אמר.
בשלב ראשון של הניסוי, גיליאם מציע את הסרט המקסים והרענן הזה, החל מהערב (ב') ב-21:00 שעון ישראל, באתר האינטרנט של העיתון האנגלי הגרדיאן. הצפייה תעלה רק 1.99 ליש"ט (בחישוב מהיר – קרוב ל-12 שקל). אחרי ההקרנה של הסרט, יענה גיליאם לשאלות של פיטר ברדשאו, מבקר הקולנוע של העיתון ושל הגולשים - אירוע מומלץ במיוחד.
לא שם זית
בכלל, גיליאם שמח לשתף את מעריציו הרבים בתובנות, בסיפורים ובקסם שלו. הוא לא מפסיק לנוע בין פסטיבלים ובתי ספר לקולנוע בעולם, שם הוא מעביר כיתות אמן ומשוחח על פועלו. גיליאם רב הפעלים לא מסתפק בכך - הוא גם מייצר כעת שמן זית ("לפני שש שנים שתלתי בחלקה שלי באומבריה 56 עצי זית ויש לנו גם עצים יותר קדומים, ובזכותם השנה הנפקנו 52 קילו של שמן זית"), מסייע לחבר להרים סרט אנימציה ("הוא עובד עליו כבר עשרים שנה ואני עוזר לו לגייס כספים") ומקדם פרויקטים שונים ומשונים.
אתה עובד על סרט חדש?
"אני תמיד עובד על סרט חדש, אבל כרגע אני לא מדבר על שום דבר חדש, בגלל שבכל פעם שאני מדבר, זאת הפעם האחרונה שאני מדבר עליו, כי משהו קורה להפקה והוא קורסת או משתבשת. קשה מאוד לעשות עכשיו סרטים. בכלל, ביליתי את רוב חיי בגיוס כספים ולא בעשיית סרטים".
ואולי אתה זומם לעשות משהו בתלת ממד?
"לא. אני חושב שהטרנד דועך. אפילו בהוליווד כבר לא מתלהבים ממנו. הגימיק מיצה את עצמו. הסיבה היחידה לעשות סרטים בתלת ממד היא למכור מכשירי טלוויזיה בתלת ממד. יש עכשיו ערוץ שלם שמוקדש לסרטי תלת ממד, אבל אין במה למלא אותו".
מבקר את אמריקה מבחוץ
חוץ מקולנוע, גם פוליטיקה מעסיקה וטורדת את האיש בעל הדמיון הפרוע והיצירתי. גיליאם שעזב את ארצות הברית מולדתו בשנות ה-60 לטובת לונדון, אפילו ויתר בהמשך על האזרחות האמריקאית שלו.
"אני לא חי ולא משלם מסים בארה"ב, כי מימנתי מספיק נשק וכדורים", הוא מנמק. "אז עכשיו אני בריטי. אבל עדיין עוקב אחר הפוליטיקה האמריקנית, כי אי אפשר להימנע ממנה. מה שמפריע לי בארה"ב,
זה שרוב האזרחים שלה לא יודעים מספיק על העולם. ולמרות שהיא המעצמה הכי גדולה על הפלנטה הזאת, והיא מעורבת ומשפיעה מדי יום על מה שקורה בכל העולם, אזרחיה לא יודעים מה הם אומרים ועושים, ואני שונא את זה".
אתה מרוצה מתפקודו של הנשיא ברק אובמה?
"ציפיתי ממנו להרבה יותר. יחד עם זאת, הוא קיבל מציאות בלתי אפשרית, וגם הרפובליקנים לא הקלו עליו. אבל הוא עשה לא מעט טעויות. אובמה עשוי להיבחר בשנית, אבל זה רק בגלל שכל המועמדים הרפובליקנים כאלה איומים. זאת הסיבה היחידה שבגלל הוא ינצח".
