מגה עבריין: קים דוטקום נגד תאגידי המוזיקה
קניה ווסט, אלישה קיז פי דידי ועוד רבים נתנו קולם לשיר תמיכה במגה אפלואוד בדצמבר. מדוע השיר הוסר מיוטיוב ומה הקשר לפשיטה של ה-FBI בסוף השבוע שעבר?
"כשאני צריך לשלוח קבצים מסביב לעולם, אני משתמש במגה אפלואוד", שר וויל.איי.אם. "זו הדרך הכי מהירה ובטוחה לשלוח קבצים, נקודה", דקלם קניה ווסט. גם פי דידי, אלישה קיז, כריס בראון, סנופ דוג, קים קרדשיאן, ליל ג'ון, ג'יימי פוקס, מרי ג'יי בלייג', ד'ה גיים ואמנים נוספים השתתפו בשיר התמיכה ב-Megaupload שפורסם בתחילת דצמבר. סביב השיר הזה מתנהל סכסוך משפטי בתביעה של מגהאפלואוד נגד חברת התקליטים יוניברסל מיוזיק גרופ (UMG), שגרמה להסרה זמנית של השיר מיוטיוב. בשלב זה משכו פרקליטי האתר את התביעה נגד יוניברסל, אולם הם ממשיכים לנסות לברר את זהות האנשים שהיו מעורבים בהגשת בקשת ההסרה. הדבר התרחש ביום שישי, יום לפני יום ההולדת ה-38 של מייסד האתר, קים דוטקום ויום אחרי שהאתר נסגר, בעליו נעצרו והוחרמו מהם נכסים בשווי 50 מיליון דולר.
עוד ב-ynet מחשבים:
- מה קורה למוצרים כשאנחנו סוגרים את המקרר?
- דובי לא לא: מי ישמור על הבתולין של הנוער?
דוטקום, במקור קים שמיץ, שנודע גם בכינויים קימבל וקים טים ג'ים וסטור, הוא טיפוס ג'ינג'י עב בשר שעושה מהומות ומסתבך עם החוק באינטרנט ומחוצה לו מאז שנות ה-90. בצעירותו בגרמניה הנהיג חבורת האקרים בינלאומית שפרצה מרכזיות טלפון אמריקאיות, ה"מיי פירסט סוני" של האקרים; בשנת 98' חטף שנתיים על תנאי על ההתעסקות עם המרכזיות וחדירה לרשתות תאגידיות.
ב-2001 רכש בסתר מניות של חברה כושלת, הודיע שישקיע בחברה 50 מיליון אירו ומכר את המניות ברווח של 1.5 מיליון דולר. הוא הורשע בעבירת שימוש במידע פנים ונגזרו עליו שנה ושמונה חודשים בכלא וקנס של 100 אלף אירו. באותה שנה הוא גם הודה במעילה בחברות שבבעלותו וזכה לעוד שנתיים על תנאי.
אולי כדי לשפר את תדמיתו הציבורית, דוטקום הציע פרס של 10 מיליון דולר למי שילכוד את אוסמה בן לאדן, וטען שחדר לחשבונות בנק של טרוריסט-העל באמצעות קבוצת ההאקרים YIHAT. פלאפי באני, האקר שביקש לחשוף את פניו האמיתיים של דוטקום, השחית את האתרים של דוטקום ושל YIHAT, כשבאחרון הציב תמונה של בן לאדן והודעה לעגנית מ"בן לאדן באני".
ב-2005 הקים דוטקום את מגהאפלואוד, סייברלוקר (תא אחסון קיברנטי) שפועל מהונג קונג ומאפשר להעלות ולהוריד קבצים גדולים. לפי פרסומים עצמיים, האתר הפך לאימפריה עם 180 מיליון משתמשים רשומים, שבהם 87% מחברות הפורצ'ן 500, 50 מיליון מבקרים יומיים ותעבורה שמהווה 4% מתעבורת האינטרנט העולמית. לפי מדד אלקסה, ברבעון האחרון הוא היה האתר ה-72 הכי פופולרי באינטרנט, ובשיאו הגיע למקום ה-13.
אין קייס משפטי
מגהאפלואוד נסגר על ידי משרד המשפטים האמריקאי ה-FBI ביום חמישי, ממש למחרת שביתת האינטרנט בת 24 השעות במחאה על חוקי זכויות היוצרים והקניין הרוחני SOPA ו-PIPA, ולטענת ה-FBI, בלי קשר לשביתה. באתר מופיעה כרגע הודעה של ה-FBI, משרד המשפטים ומרכז התיאום הלאומי לזכויות קניין רוחני, שמסבירה מדוע האתר נסגר. חבר מושבעים גדול במחוז מזרח וירג'יניה הגיש בתחילת דצמבר כתב אישום נגד האתר ומפעיליו, והאשים אותם בקשירת קשר לפעילות של פשע מאורגן, הלבנת כספים, הפרת זכויות יוצרים והפרת זכויות יוצרים פלילילת. העונש המירבי על כל האישומים הוא 55 שנות מאסר לכל אחד מהנאשמים. הכנסות האתר הגיעו ממינויי פרימיום שאפשרו הורדה מהירה יותר של קבצים, ומפרסום. ה-FBI טוען שהאתר הוא ארגון פשע בינלאומי שהרוויח 175 מיליון דולר מהפרת זכויות יוצרים והלבנת כספים, וגרם נזק של חצי מיליארד דולר לתעשיית הבידור.
אם מאמינים לנתונים הללו, קל להבין את התגובה המהירה של תעשיית המוזיקה לקליפ התמיכה: יוניברסל מיוזיק פנתה ליוטיוב וגרמה להסרת הסרטון ביום שנחשף, בטענה שיש בו הפרת זכויות יוצרים שלה. ה-DMCA, חוק זכויות היוצרים הדיגיטלי האמריקאי, קובע שאתר שמגיב באופן מיידי לדרישה להסרת תכנים המפרים זכויות יוצרים מוגן מפני תביעות. ביוטיוב, ששייכים לגוגל, ממהרים לציית לדרישות כאלו.
אלא שהפעם הסתבר שלבקשה אין קייס משפטי: דוטקום אמר שכל הזכויות על השיר שייכות לו, ושהוא חתם על הסכם עם כל אחד מהאמנים שמופיעים בו. השיר זכה לפרסום חינמי עצום, הוחזר ליוטיוב ורשם כשלושה מיליון צפיות בגירסה המקורית, ועוד למעלה מ-12 מיליון צפיות בגירסת ה-HD.
ה-DMCA אוסר שימוש לרעה בדרישת ההסרה, למשל דרישה שמתבססת על טענת זכויות יוצרים שקרית. דוטקום הגיש תביעה נגד יוניברסל על שהשתמשה בטענת שווא לזכויות יוצרים לשם מניעת הפצת השיר. וויל.איי.אם, שהשתתף בקליפ, הכחיש דיווח שלפיו עורך דינו הגיש בקשה להסיר את השיר, ואמר בשיחת טלפון עם דוטקום שהוא "בשום אופן לא אישר הגשה של דרישת הסרה כלשהי", כפי שכתב דוטקום בתצהיר לבית המשפט.
יוניברסל כתבה בתשובה שהגישה לבית המשפט כי "הסכם יוניברסל-יוטיוב נותן ליוניברסל את הזכות להשפיע על הסרת סרטוני גולשים דרך מערכת ניהול התוכן של יוטיוב, לפי מספר קריקטריונים המפורטים בחוזה, שאינם מוגבלים להפרת זכויות יוצרים ששייכות ליוניברסל או נשלטות על ידיה". החברה לא הסבירה לפי אילו קריטריונים ביקשה את ההסרה. היא גם לא חזרה על טענה מוקדמת שלה, שאמן שחתום אצלה הופיע בשיר (ואם הופיע, ואישר למגהאפלואוד להשתמש בשירתו, מדוע יוניברסל תובעת את מגהאפלואוד ולא את האמן שהפר את החוזה עמה?) ביוטיוב אמרו שיוניברסל עשתה שימוש לרעה בפילטרי הפיראטיות של יוטיוב: "לשותפים שלנו אין הזכות להסיר סרטונים מיוטיוב אלא אם הזכויות בבעלותם או שמדובר בהופעות חיות שנשלטות באמצעות הסכמי בלעדיות מול האמנים שלהם, וזו הסיבה שהחזרנו את הסרטון לאוויר"..
ביום שישי האחרון, כאמור, עורכי דין של מגהאפלואוד הגישו בקשה למשיכת טענותיהם נגד יוניברסל, אולם השאירו לעצמם פתח לחזור ולתבוע בהמשך. הם ביקשו להשאיר על כנן את הטענות נגד הנתבעים האנונימיים שהשתתפו בהגשת בקשת ההורדה. הם גם מבקשים לחייב את גוגל לשתף פעולה ולשמר את רשומות בקשת ההסרה, שיסייעו באיתור האנשים שהגישו אותה.
מדוע הם הסכימו לשיר?
ההתנהלות של יוניברסל מעוררת את החשד שהיועצים המשפטיים והתקשורתיים של תעשיית המוזיקה הם בעצם שתולים של תעשיית שיתוף הקבצים. שיר התמיכה מחליש עוד יותר את טיעוני התעשייה: אם מגהאפלואוד גרם נזק כל כך גדול לתעשיית המוזיקה, מדוע הסכימו מוזיקאים מהשורה הראשונה בקליפ התמיכה בו? לגבי אלישה קיז, התשובה פשוטה: בעלה, מפיק ההיפ-הופ סוויז ביטס, רשום כמנכ"ל האתר. ומה עם האחרים? במסגרת התביעה נגד יוניברסל, התברר שהפקת השיר עלתה מעל שלושה מיליון דולר, כך שלאמנים היה גם מניע כלכלי להשתתף בו. יתכן גם שחלקם רואים בחברות התקליטים רע הכרחי לעבודתם בשלב זה, אבל שמחו להזדמנות לעקוץ אותן.
"אנחנו רוצים שיוצרי תוכן יקבלו תשלום", הצהיר דוטקום בראיון לאתר טורנטפריק עם יציאת השיר בחודש שעבר. הוא סיפר על פיתוח שירות בשם מגהקי, שיאפשר למשתמשי מגה לצרוך בחינם מוזיקה וסרטים מורשים, בתמורה לצפייה בפרסומות שיממנו זאת. עם התקנת מגהקי, הגולש יתבקש לאשר כי 10-15% מהפרסומות המקוונות שמוצגות לו יגיעו ממגה. "זה עובד כמו חוסם פרסומות, אבל במקום לחסום פרסומות אנחנו נראה פרסומות ממגהקליק, רשת הפרסום שלנו", אמר דוטקום, ואולי פתח זירה משפטית נוספת, של אתרי אינטרנט שיתבעו אותו על החלפת הפרסומות שלהם בפרסומות שלו על מחשבי הגולשים. "בדרך זו נייצר די הכנסות מפרסום לספק שירותי פרימיום ותוכן מורשה כך שהמשתמשים שלנו יוכלו לקבל זאת בחינם". פיצ'ר נוסף של מגהקי הוא אספקת גישה ישירה לכל אתרי רשת מגה בלי מעבר דרך שרתי DNS, שמקשרים בין כתובות אתרים לבין מספרי ה-IP שהוקצו לאותם אתרים. שיטה זו היתה מאפשרת למשתמשי מגהקי לגשת לתכנים הללו גם אם הממשל יחרים את שמות המתחם של מגה, כפי שהוא עשה עם מגהאפלואוד.קום, וגם אם חוק SOPA יכנס לתוקף וספקי אינטרנט יחסמו גישה לאתרי מגה ברמת ה-DNS.
ברור מה עוצר את דוטקום מלהגשים את החלום של תשלום לאמנים, עכשיו כשהאתר סגור והוא במעצר. אבל מה מנע ממנו לעשות זאת מיום הקמת האתר ב-2005 ועד עכשיו? האם הנוכל שהפך לאיש עסקים ולהיפך באמת התכוון לשלם ליוצרים, או שזה היה מסך עשן טקטי שנועד לבלבל את תעשיית התוכן ולשמש כטיעון הגנה בתביעה עתידית? אולי במשפט המתקרב של דוטקום ושותפיו נקבל תשובה.
