שתף קטע נבחר

ראש אכ"א בכנסת: לקדם שירות חובה לכל

האלופה אורנה ברביבאי טענה בוועדת החוץ והביטחון: "נכון לקדם את רעיון שירות חובה לכל, מתוך תפישת השוויון בנטל". ואילו ח"כ משה גפני קבל: "גדל פה נוער שלא יודע תורה, זה גם חשוב לביטחון ישראל"

ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלופה אורנה ברביבאי, משתתפת הבוקר (יום ב') בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שמתכנסת לדון בגיוס חרדים לצה"ל ולשירות האזרחי. לדבריה, "נכון לקדם את רעיון שירות חובה לכל, מתוך תפישה שאומרת שחלוקת השוויון בנטל צריכה להיות לכל אזרח, משירות אזרחי או צבאי". 

 

ברביבאי. מיישמת החלטות ממשלה (צילום: באדיבות ערוץ הכנסת) (צילום: באדיבות ערוץ הכנסת)
ברביבאי. מיישמת החלטות ממשלה(צילום: באדיבות ערוץ הכנסת)
 

האלופה טענה בדיון: "אנחנו מייחסים חשיבות רבה לגיוס חרדים. הממשלה קבעה לנו מכסות ויעדים. צה"ל ייערך לכל מספר שייקבע. כשמסתכלים על היקף החרדים בשנתון למול הגדרת חוק טל - מי שתורתו אומנותו או מי שלמד לימודי דת מורחבים, אנחנו מדברים על 8,500 מועמדים לשירות". כבר ב-2011 צה"ל גייס יותר חרדים מכפי שתוכנן. "צה"ל עושה מאמץ לתת מענה לצרכיהם, כדי שצה"ל אכן יענה להגדרה של 'צבא העם'".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ שאול מופז (קדימה), אמר כי מגמת השתמטות ואי שירות תביא לכך שבעוד שמונה שנים 65% מהמועמדים לשירות ביטחון לא ישרתו בצה"ל. "השתמטות הפכה לנורמה, השירות הפך ליוצא דופן, וזו מגמה מסוכנת לישראל. זה איום חברתי ולאומי, שאינו נופל מהמערכה האידיאולוגית נגד המדינה".

 

לדברי מופז, "ישראל קיפלה את דגל השירות, דגל הממלכתיות ודגל הערבות ההדדית, אנו חייבים להניף אותם מחדש. אני מזהה כאן סימנים חמורים של התפרקות המדינה מנכסי היסוד שלה". הוא הזהיר: "כאחד שמכיר את האיומים החיצוניים, הם מתגמדים לעומת האיומים מבית. כרמטכ"ל וכשר ביטחון לשעבר, אני לא רוצה להכניע שום ציבור בישראל אבל אני רוצה שהציבור יהיה שותף".

 

בדיון קודם בוועדת החוץ והביטחון, חשפה ברביבאי נתוני גיוס נמוכים לצה"ל, וטענה כי ב-2020 צפויים להתגייס רק 40 אחוז מהמועמדים לשירות "הצהרת הדת בקרב נשים הפכה לערוץ השתמטות מצה"ל", הסבירה. ברביבאי התייחסה לשירת נשים בצבא, וקבעה: "שיקול דעת הלכתי לא יכול לגבור על שיקול דעת פיקודי. המפקד יודע שהוא צריך לקחת בחשבון גם את צורכי החייל הדתי שתחת פיקודו".

  

מופז מתח ביקורת כשהדגיש את "היקף המתגייסים מסך הפוטנציאל - המספר הזה מראה על עליה, אך אני חושב שהיא עגומה". ברביבאי אמרה: "אני לא נכנסת למספרים שהממשלה קבעה, ואם נכון להגדיל אותם או לא".

 

"חוק טל נכשל"

שלום ג'רבי, מנכ"ל מנהלת השירות הלאומי, מסר בדיון כי בשנת 2008 נמנו 22 מתנדבים, ואילו כיום ישנם 3,514 מתנדבים. עד כה סיימו את שירותם כ-1,700 מתנדבים, לא כולל ערבים. "בשנה וחצי האחרונות פתחנו מסלולי התנדבות במשרדי ממשלה. כ-300 חרדים שולבו במסגרת זו". לדבריו, בסקר בקרב מסיימי השירות האזרחי הצהירו 78% מהם כי יעבדו או ילמדו בסיום התקופה.

 

ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), אמר בדיון כי חוק טל נכשל, כיוון שבמקום לייצר יותר שוויון, הוא דווקא קידם אי-שוויון.

הוא קרא למהר ולהגדיל את מספר המתגייסים. "השירות האזרחי הוא גוף נחוץ, אך צריך לעבור שינוי מקיף. חוק טל אמור היה לקדם נשיאה בנטל, וזה לא בא לידי ביטוי. השירות בקהילה במסגרת השירות האזרחי לא מאפשר לאחריו השתלבות בשוק העבודה".

 

נציג משרד ראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל, אמר בדיון כי כשחוק טל התקבל ב-2002 וחודש ב-2007 לחמש שנים נוספות, התגייסו לצה"ל 288 למסגרות צבאיות. לאחר מכן גדל המספר ל-387. "זה עובר את היעד שהממשלה קבעה בינואר 2011. בשירות האזרחי השינוי גדול עוד יותר. העליה הזו אולי לא מספקת, הרי כולם רוצים שהחרדים ישתלבו במערכות צבאיות וכלכליות אבל לקרוא לזה חוסר התקדמות זה קצת מוגזם".

 

לדבריו, היעד לשנה הבאה הוא 3,000 מתגייסים חרדים, ובשנת 2015 מצפים לגייס 4,800 חרדים, כ-65 אחוז מהמועמדים לגיוס. בדיון ניטש ויכוח על הנתונים שהציג קנדל, כשנציגי האופוזיציה בוועדה טענו שאינם נכונים. "לא נוכל להרשות לעצמנו שחלק ניכר באוכלוסיה לא יוכל לפרנס את עצמו במספרים הולכים וגדלים, ויש לראות את הגיוס לצבא כחלק ממגמה של שיפור ההשתלבות בשוק העבודה", הסביר.

 

איפה השילוב ההפוך?

ח"כ משה גפני (יהדות התורה), טען כי השילוב צריך להיות בשני הכיוונים, וקבל נגד המתרחש במוסדות החינוך. "גדל פה נוער שלא יודע תורה, זה גם חשוב לביטחון ישראל", אמר. לדבריו, "עוד חמש שנים לא יהיה פה עם יהודי. פעם למדו פה גמרא, היום לא לומדים".

 

הדיון בוועדה מתקיים לאחר שבתחילת השבוע החליט ראש הממשלה לדחות את הדיון הממשלתי בחוק טל, המעניק פטור מגיוס לצבא לבחורי ישיבה. ההחלטה התקבלה בעקבות הלחץ שהפעילו על נתניהו שר הביטחון, אהוד ברק, ושר החוץ,

אביגדור ליברמן. ראש הממשלה הבהיר כי החוק לא יוארך בחמש שנים כמתוכנן, וייבחן שוב.

 

חוק טל נחקק ב-2002, ואפשר המשך מתן פטור לבחורי ישיבות - כפי שהוחלט עוד ב-1949 - בכפוף לתנאים. ב-2006 קבע בג"ץ כי החוק סותר את כבוד האדם של המשרתים בצה"ל ואינו מהווה תכלית ראויה המצדיקה פגיעה בזכויות המשרתים, אך הוא לא נפסל כיוון שלפי השופט אשר גרוניס "הנפגע הוא הרוב ולא המיעוט, ועליו לדאוג בעצמו לזכויותיו". ב-2007 האריכה הכנסת את תוקפו בחמש שנים נוספות. 

 

מופז התייחס לחוק בדיון וקרא לשנותו, כדי להגדיל את מעגל המתגייסים לצבא. "גם החרדים מבינים ששילוב בשוק העבודה משולב בגיוס לצבא, יש היום מערכות מדהימות שמגייסות חרדים לצבא, חייבים לקדם אותן".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חרדים בלשכת הגיוס
צילום: צביקה טישלר
ברביבאי. הגיעה לכנסת
צילום: חגי אהרון
מומלצים