בגלל ביורוקרטיה: הלחם של יוצאי אתיופיה בסכנה

"אספקת לחם קיומם של יוצאי אתיופיה בסכנה", כך הזהיר אמש (ב') ח"כ שלמה מולה (קדימה) בוועדת הכלכלה וקרא לפתור בדחיפות בעיית מחסור צפוי של המזון הבסיסי שמאיימת על הקהילה הזאת, ושאיננה מוכרת לציבור הרחב. מולה, בעצמו בן קהילת יוצאי אתיופיה, הוא כנראה היחיד במערכת הפוליטית שמסוגל ללחוץ כדי להתיר את התסבוכת הביורוקרטית-מדינית שיוצרת את סכנת המחסור במוצר החיוני.

הבעיה נוצרה בשבועות האחרונים כאשר בנמל אשדוד עוכב שחרורן של 28 מכולות המכילות יחד כ-500 טון של דגן הנקרא "טף" (TEF) ממנו טוחנים את הקמח הייחודי המשמש לאפיית הלחם הבסיסי של 95% מיוצאי אתיופיה - כ-130 אלף נפש ב-40 אלף משפחות. לחם ה"אינג'רה" בשפתם, הוא מאכל לאומי הקרוב אל הלאפה המקומית. הוא עשוי מסוג של דגן ללא גלוטן שגדל באתיופיה ודורש אקלים שלא קיים בישראל.

המכולות עוכבו בהוראת פקידי משרד החקלאות בעקבת בדיקה שהעלתה כי המטענים הגיעו מקניה ותעודות הכשירות החקלאית שלהם מזויפות.

ח"כ מולה הסביר לוועדה כי אין לבני קהילתו לחם אחר, כיוון שהם לא התרגלו ללחם המקומי, והם תלויים בייבוא ה"טף" כיוון שהגידול שלו בישראל נכשל. בשל מצוקת הבצורת אסרה ממשלת אתיופיה את יצוא הדגן באופן רשמי לפני שלוש שנים, אבל לא באופן מופגן, והיא לא מתעדת משלוחים למעט למדינות שיש אתן הסכמי סחר. הוא ציין כי ניסוח הסכם סחר עם ישראל כבר הושלם אבל ממשלת ישראל טרם חתמה עליו.

נציגי משרד החקלאות הסבירו כי כמויות של גרעיני הדגן זולגות מאתיופיה למדינות שכנות, אבל בגלל התיעוד המפוקפק שנלווה למטענים שהגיעו מקניה, סירב השירות להגנת הצומח להתיר את כניסתם לשוק הישראלי. בתשובה לשאלת יו"ר הישיבה ח"כ ישראל חסון (קדימה) אם ניתן להכשיר בדיעבד את המטענים המעוכבים, הם טענו כי הדבר בלתי אפשרי.

"הפתרון: חתימה על הסכם סחר עם אתיופיה"

הדיון חשף תמונה חריגה בשוק יבוא המזון. את גרעיני ה"טף" מייבאים כ-30 איש מבני הקהילה שמתפרנסים כל אחד בדוחק מהעיסוק הזה. לא מדובר ביבואנים מקצועיים והם התקשו להתמודד עם העיכוב הבלתי צפוי של המכולות. למרות איסור היצוא הרשמי מאתיופיה, הם הסתדרו עם יבוא הדגן בשלוש השנים האחרונות. לטענתם המגבלה החדשה נוצרה לאחר שהחל להשתלט על השוק ישראלי שאיננו משלהם, אשר מייבא את ה"טף" מהולנד.

נציגי משרד החקלאות ציינו כי את ה"טף" מגדלים בדרום אפריקה ויתכן שהיא מקור הדגן המיובא מהולנד. מכל מקום - התיעוד הנלווה אליו כשר, והיבואנים יוצאי אתיופיה חשים מקופחים וחוששים שהמתחרה החדש ידחק את רגליהם, ולאחר שיהיה מונופוליסט על השוק גם יכתיב מחירים שמעבר להישג ידם של בני הקהילה, רובם מהשכבות החלשות.

מולה אמר ל-ynet כי משפחה צורכת בממוצע 50 ק"ג קמח "טף" בחודש. את הקמח טוחן כל יבואן בנפרד ומשווק אותו באריזות לחנויות בריכוזי המגורים של יוצאי אתיופיה. עלות הצריכה החודשית למשפחה היא כ-650 שקל (13 שקל לק"ג - יותר מכפל המחיר של קמח רגיל). "הם לא יעמדו במחירים גבוהים של הקמח המיוחד אם ישתלט על השוק יבואן אחד", הזהיר מולה.

הוא אמר לוועדה כי הפתרון המיידי האפשרי הוא בחתימה דחופה על הסכם הסחר עם ממשלת אתיופיה, כדי שאפשר יהיה לחדש את יבוא הגרעינים הרשמי מאתיופיה. ח"כ חסון לחץ על הנציגים של משרדי החקלאות והתמ"ת לטפל בבעיה בדחיפות מרבית, לפני שייגמר המלאי הקיים של הקמח (על רקע סימני מחסור במקומות שונים), ואמר: "לא יתכן לאלץ את בני הקהילה לשלם עבור קילו 'טף' מחיר של קילו זהב".