הערעור נדחה: מאסר לחבר פתח מימי טרום אוסלו
תושב הגליל, שהורשע בסיוע לאויב כשהיה חבר בפתח לפני 20 שנה, ירצה שבע שנות מאסר. בעליון נדחה ערעורו: "אלמלא תמך בתהליך השלום, היה צריך להטיל עליו עונש חמור בהרבה"
על עבירות שביצע תושב הגליל כחבר פתח, עוד לפני שנחתמו הסכמי אוסלו, לא מחלו לו השופטים גם אחרי 20 שנה. שופטי בית המשפט העליון דחו היום (ג') את ערעורו של עורסאן אסעד, פעיל פתח כבן 60, שהורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת באפריל 2010 בעבירות של סיוע לאויב במלחמה וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה. אז נגזרו עליו שבע שנות מאסר.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
הקרב בקדימה: אנשי ליכוד פועלים למען מופז
לא נסעו ברכבת ואיחרו לבסיס: "חייל נשלח לכלא"
אין ערכות לכולם: "לא תהיה הגנה כשיידרש"
אסעד, ערבי ישראלי מהכפר איכסאל שליד נצרת, הורשע בעבירות שביצע למעשה בתחילת שנות ה-90, עוד לפני שנחתמו הסכמי אוסלו בין ישראל לבין ראשי הפתח. בבית המשפט המחוזי בנצרת התנהל משפטו בדלתיים סגורות.
אסעד התגורר בישראל עד שנת 1971 ובהגיעו לגיל 18 עבר ללבנון, שם התגייס לפתח, ומילא תפקידים שונים בלבנון, סוריה, תוניס ואלג'יר. על פי כתב האישום עוד בטרם נחתם הסכם אוסלו שימש כפעיל בכיר שעסק בתכנון פעילות צבאית חבלנית נגד ישראל, באיסוף מידע, בהנחיית מחבלים ושילוחם לביצוע פיגועים בישראל ובמוקדים ישראליים בחו"ל. במסגרת תפקידו גייס פעילים לארגון הפתח מקרב ערביי ישראל והטיל משימות שכללו ביצוע פיגועים, גיוס חוליות צבאיות ואיסוף מודיעין על מקומות אסטרטגיים בישראל. הוא נעצר כששב ארצה לפני כארבע שנים, וכתב אישום הוגש נגדו בשנת 2009.
בפסק הדין שבו הורשע, נחלקו השופטים בעמדותיהם. דעת המיעוט קבעה שלא ניתן להתעלם ממאורעות 20 השנים האחרונות, ועל אף שביצע את המעשים כחבר פתח, מאז הסכמי אוסלו שינה הארגון את עמדתו והפך לשותף למו"מ לשלום עם ישראל.
עוד סברו בדעת המיעוט, כי כפי שאין מי שמעלה על דעתו לעצור את בכירי אש"ף המקיימים מו"מ עם ראשי מדינת ישראל, כך אין להעניש את אסעד על פי מידת החומרה שהולמת את מעשיו. זאת כאשר ידוע שהוא תומך בתהליך השלום, ולפיכך יש להשית עליו עונש של שלוש שנות מאסר בלבד. לעומת זאת הרוב סברו כי יש לגזור עליו עונש של שבע שנות מאסר.
בערעור שהגיש לבית המשפט העליון, טען אסעד כי אנשים במעמדו שביצעו מעשים קשים אף יותר, עם "דם על הידיים", חזרו ארצה לאחר הסכמי אוסלו וכלל לא הועמדו לדין. לטענתו, מאז הסכמי אוסלו הוא פעל למען השלום ואף עזר לשב"כ, ולכן העמדתו לדין אינה הוגנת ואינה מעודדת אנשים מסוגו לפעול למען השלום.
דעת המיעוט: להסתפק בשלוש שנות מאסר
אך שופטי בית המשפט העליון, עדנה ארבל ויצחק עמית, פסקו כי יש להותיר את העונש על כנו. לדבריהם, העובדה שמדובר בארגון ששותף כיום לתהליך השלום אינה מפחיתה מחומרת מעשיו. "המטענים שהונחו במקומות שונים בישראל, שלמרבה המזל לא התפוצצו, סיכנו את חייהם של אזרחים והעובדה שהתוצאה הקשה נמנעה היא עניין של מזל".
עוד כתבו כי יש להוסיף את שיקול ההרתעה: "אילו חיינו בתקופה בה השלום המיוחל כבר הושג והטרור כבר אינו מאיים על רחובות ישראל, ייתכן שניתן היה לתת משקל מועט בלבד לשיקול זה. מאחר שטרם הגענו למצב אוטופי זה, ומעשי טרור עדיין מאיימים על מדינת ישראל, אין מנוס ממתן משקל משמעותי בגזירת העונש".
ארבל הוסיפה: "השיקולים לפיהם יש לפתוח דף חדש עם פעילי הארגון הינם שיקולים שיש לגורמים המדיניים לשקול, ולא לבית משפט". לבסוף פסקה: "אלמלא היה אסעד תומך בתהליך השלום היה צריך להטיל עליו עונש חמור בהרבה לאור חומרת מעשיו".
בניגוד לדעתם סבר השופט סלים ג'ובראן כי יש להטיל על אסעד שלוש שנות מאסר וכתב כי לא ניתן להתעלם מכך שארגון הפתח כבר איננו ארגון טרור אלא ארגון "עמו ניהלה ישראל מו"מ לשלום וקיימה מגעים מדיניים וכלכליים". לדבריו, "צריך להקל בעונש גם בשל העובדה שאסעד הביע תמיכה בתהליך השלום בטרם חזר לארץ וגם בעקבות העובדה שסייע לשבויים ישראלים במהלך מלחמת לבנון".
Read this article in English