"מי אמר שהחרדים לא רוצים לעבוד?"
שר התמ"ת אמר בוועדת הכספים כי 1,950 חרדים השתלבו במקומות עבודה ב-3 השנים האחרונות בסיוע ממשלתי. נציגי גופים העוסקים במתן הכשרה מקצועית לחרדים גילו לוועדה כי לא כל המפעלים מעוניינים לקלוט חרדים
שר התמ"ת שלום שמחון גילה היום (ד') בוועדת הכספים כי 1,950 חרדים השתלבו במקומות עבודה ב-3 השנים האחרונות בסיוע ממשלתי, רובם בתעשיות ההיי-טק גם בבני ברק ובמודיעין עלית. נציגי גופים העוסקים במתן הכשרה מקצועית לחרדים גילו לוועדה כי הבעיה שלהם היא סידור מאות בוגרי הקורסים במקומות עבודה מאחר שלא כל המפעלים מעוניינים לקלוט עובדים חרדים.
- "המיעוטים והחרדים - הפתרון לבעיית התעסוקה"
- "המיעוטים יהפכו אותנו מסוסיתא למרצדס"
"רוצים לעבוד": 4,000 חרדים הגיעו לכנס תעסוקה
התמונה נחשפה בדיון מיוחד של הוועדה על שילוב חרדים, בני מיעוטים ובעלי מוגבלות במעגל התעסוקה. השר שמחון ציין כי תמיכת הממשלה התבטאה במענקים מתקציב המרכז לעידוד השקעות הון שפתח מסלול תמיכה במפעלים על בסיס קליטת עובדים חדשים. בשנה שעבר הוקצו בתקציב המדינה 75 מיליון שקל למטרה זו, אולם הכסף לא הספיק כי לענות על הביקוש והשנה התקציב יוכפל לפחות ל-150 מיליון שקל.
"המסלולים לא ייפגעו"
שמחון הדגיש את החסינות שקיבלו כספים אלה בכל גזירה של קיצוצים בתקציב המדינה. "לא משנה מה יהיה עומק הקיצוץ הרוחבי הצפוי במשרדי הממשלה, מסלולי התעסוקה המיועדים לאוכלוסיות המיוחדות, לא ייפגעו והם אף יגדלו", התחייב שר התמ"ת.
באשר למצב התעסוקה במגזר הערבי, ציטט השר בפתח דבריו את נתוני הלמ"ס לפיהם שיעור האבטלה במגזר ירד בתקופת הממשלה הנוכחית מ-21.5% ל-14.3% כיום. הוא הותקף מיד מפי ח"כ חנא סוויד (חד"ש): "איפה ההישג אם האחוז עדיין כפול מהאבטלה במגזר היהודי"? ח"כ ראלב מג'אדלה (עבודה) לא הסתפק בתקציב המיוחד הכולל את המגזר וקרא לצאת במיזמים מיוחדים להעסקת אלפי המורים והאקדמאים המובטלים. שמחון הבטיח לדון על כך בחיוב עם שר החינוך גדעון סער.
השר ציין עוד שר כי 3 הקבוצות (חרדים, מיעוטים ומוגבלים) מקבלות עדיפות וניצלו 70% מתקציב מסלול התעסוקה. עבור הבקשות שנדחו מחוסר תקציב, הושגה בימים אלה מהאוצר השלמה. לדבריו ניתנו העדפות דומות גם למפעלים המבקשים סיוע במסלול השקעות הון, והם מקבלים ניקוד גבוה על העסקת הקבוצות.
השר גילה עוד כי בין הפונים ליריד התעסוקה שיזם משרדו בירושלים בקיץ, כשפרצה המחאה החברתית, היו 4,400 מבקשי עבודה חרדים, בשעה שההיצע עמד על 600 מקומות בלבד, וכל האחרים נדחו. "החרדים והערבים רוצים לעבוד ונמצא להם עבודה", הבטיח השר. "כי אם לא נשיג את היעד שקבענו לשילוב אוכלוסיות אלה עד 2020, תהיה לנו מדינה אחרת שהאנשים לא יעבדו בה".
"הממשלה נוהגת בצביעות"
היו"ר ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הגיב שדברי השר מפריכים את "הצגת הדברים השגויה של התקשורת שבה חוזרים ומדברים על המגזר החרדי כפרזיטים. אבל גם הממשלה נוהגת בצביעות אם החרדים מבקשים לעבוד ואין מספיק תקציב שיקדם את סידורם". ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) ברך את השר שהפריך את "עלילת הדמים" תרתי משמע – דם וכסף – אחרי שבדרכו לישיבה שמע בגלי צה"ל "דברי הסתה בנושא".
שר התמ"ת הוסיף כי בשבוע הבא תובא לאישור הממשלה המלצת דו"ח ועדת טרכטנברג להקציב 1.5 מיליארד שקל ב-5 השנים הבאות לתגבור התעסוקה בדגש על האוכלוסיות המיוחדות. מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי אמר כי על פי הסיכום האחרון עם האוצר, התוספת לעידוד התעסוקה על חשבון 2011 עשויה להגיע עד 200 מיליון שקל.
מנתוני המשרד שהוצגו בדיון, עלה כי ב-3 השנים האחרונות הוקצו 102 מיליון שקל למסלול תעסוקת חרדים שהביאו לתוספת של 1,950 משרות חדשות; 120 מיליון שקל הוקצו למסלול התעסוקה למיעוטים שהוסיפו 2,300 משרות, וכ-11 מיליון שקל לאנשים עם מוגבלויות שהוסיפו 266 משרות חדשות.
נציגי מפעלים המעסיקים חרדים ובני מיעוטים ומוסדות להכשרה מקצועית של חרדים העלה תמונה אחרת, אריה אריאלי מחברת "הפניקס" סיפר, "הכשרנו נשים חרדיות כרכזי שירות בקורס מוצלח, ושביקשנו סיוע קבלנו תשובה שלילית למרות שעמדנו בכל הדרישות הבירוקרטיות והממשלתיות".
"מאות חרדים שהעסקתם מחכה לסיוע"
סגן ראש עירית ירושלים הרב יצחק פינדרוס אמר "ידוע לי על מאות חרדים שהעסקתם מחכה לסיוע במסלולי התעסוקה, ועל חברות כלכליות ומסחריות שלא באות לארץ בגלל המכשולים הבירוקרטיים שהממשלה מערימה בדרכם". נציגת מוסד להכשרה מקצועית לנשים חרדיות אמרה, "לצערי יש קשיים בקליטת עובדים חרדים".
שר התמ"ת אמר בסיכום, במענה לדוברים כי יעד הממשלה הוא לעלות עד 2020 את שיעור תעסוקת הגברים במגזר החרדי מ-35% כיום ל-65% ולהשוות את שיעור העסקת נשים חרדיות לשיעור של החילוניות במגזר היהודי (67%). במגזר המיעוטים צריך שיעור העסקת הגברים לעלות מ-67% ל-76% ושל הנשים מ-24% ל-40%. "ארגז הכלים העומד לרשותנו יהיה בהיקף גדול גם בייצור מקומות תעסוקה", אמר השר.
היו"ר גפני סיכם, "אני לא מסתפק בדיבורים אלא מחכה למעשים. אם היה מדובר בפיגוע כלכלי, הממשלה היתה משקיעה יותר. בינתיים חרדים עומדים בתור למצוא עבודה. דיברו אתי בכירים בממשלה והבטיחו להביא מהעולם מפעלים אבל לא עשו דבר, ואפילו קיצצו מהתקציב 140 מיליון שקל".