כביש נידח אושר למרות ש"ערכי הטבע יירמסו"
שוב הצרכים הבטחוניים מנצחים את הסביבה: כביש 10 שבדרום ייסלל בתוואי חדש, רחוק יותר ממעבר הגבול עם מצרים, למרות הפגיעה הקשה הצפויה לערכי טבע. הוועדה שדחתה את התנגדות הירוקים הודתה: הכביש יקר מאוד; בכסף שנועד לביצועו ניתן היה לעשות הרבה יותר למען המתיישבים
כביש 10 החדש יסלל בקרבת הגבול המצרי, למרות שזה יגרום לפגיעה קשה בערכי טבע נדירים. כך קבעה לאחרונה ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שדחתה ערר שהגישה החברה להגנת הטבע נגד סלילת הכביש. עם זאת, חבר הוועדה, עו"ד אלי בן ארי, התנגד בדעת מיעוט להחלטה, בקובעו כי הכביש יגרום לנזק חמור, הגובר על התועלת שבהקמתו.
עוד בערוץ כלכלה ירוקה:
המועצה האזורית "רמת הנגב" והועדה המקומית לתכנון ובנייה, יזמו סלילה מחודשת של כביש 10 בתוואי מרוחק יותר מגבול מצרים, זאת לאחר שהכביש הסמוך ליישובים ניצנה וחלוצה, נסגר על ידי כוחות הביטחון בשל הסכנות הבטחוניות באזור. הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית בדצמבר 2010, אולם החברה להגנת הטבע הגישה ערר על ההחלטה, בטענה שפעולה זו תגרום למפגעים סביבתיים.
בערר נטען, כי תוואי הדרך החדשה חוצה נחלים, קוטע שמורת טבע ופוגע בזנים מיוחדים של בעלי חיים, שאם ייעלמו, ייכחדו כליל מהארץ. עוד נטען, כי סלילת הכביש תיצור כפילות כבישים של ההישן והחדש, וכי ניתן להסתפק בכביש הקיים, תוך מציאת פתרונות בטחוניים-טכנולוגיים.
בנוסף טענה החברה להגנת הטבע, כי הוועדה המחוזית קיבלה את עמדת גורמי הביטחון כפשוטה, מבלי לברר אם יש דרך פוגענית פחות. עוד נטען, שרוחב הכביש הנוכחי - 40 מטרים, סוטה מהרוחב שאושר ושעמד על 30 מטרים, וכן שהכביש מהווה השקעה מיותרת של כספי ציבור אדירים.
הוועדה המחוזית טענה מנגד, כי התכנית ראויה, סבירה והכרחית, ואושרה לאחר שנערך איזון זהיר בין הצורך לתת לתושבי האזור מעבר חופשי ובטוח לבין השמירה על הסביבה. הוועדה אף הודתה כי התכנית פוגעת בסביבה, אך לדידה לא מדובר בפגיעה אקוטית, לעומת הסכנה הבטחונית הגבוהה שטמונה בכביש הקיים ושאמצעים בטחוניים לא יסייעו למזעורה. לגבי הרוחב נטען, שהוא תואם את הוראות התמ"א באזור ונועד לאפשר גמישות בהקמת הכביש.
"כביש יקר מאוד יחסית למספר התושבים"
ועדת המשנה דחתה בדעת רוב, את מרבית העתירה וקבעה, כי עקרון השמירה על הסביבה חשוב מאוד, אך במקרה זה אינו גובר על הצורך הביטחוני של תושבי האזור ועל הצורך בגישה נוחה.
בהחלטה נקבע, כי משהחליטו גורמי הביטחון לסגור את כביש 10, נותרו תושבי האזור ללא מענה תחבורתי, והם נאלצים לפלס דרכם בדרכים לא דרכים, כשהילדים נאלצים לנסוע זמן ממושך כדי להגיע לבית הספר. מכיוון שכך היה צורך מהותי במציאת פתרון ראוי ונוח, כך שתושבי האזור יהנו מאיכות חיים סבירה ומנתיב תחבורה בטיחותי. נפסק, כי למרות שאין במקום תושבים רבים, יש חובה לתכנן באזור כביש בטוח ונוח, נוכח מדיניות הממשלה על פיה יש לפעול ליישוב המקום.
"גורמי התכנון ישבו על המדוכה בניסיון למצוא פתרון נכון. בתוך כך נדרשו גורמי התכנון לנושאים הביטחוניים, כפי שעלו על ידי גורמי הביטחון מחד גיסא, ולנושאים הסביבתיים מאידך גיסא... התרשמנו כי צוות המומחים אכן התחשב בכל הפרמטרים הנדרשים, ושקל בכובד ראש את הנושא הסביבתי, למול הצורך בכביש", נכתב בהחלטה.
לאור זאת נקבע כי סלילת הכביש כמתוכנן היא התוצאה הראויה והמאוזנת ביותר בנסיבות העניין. עם זאת, קיבלה הוועדה את טענת החברה להגנת הטבע כי רוחב כביש של 40 מטר, עולה על הרוחב שאושר, וניתן להסתפק בדרך צרה יותר, שלא תעלה על 30 מטר. מכיווון שכך אישרה הוועדה את הצרת הכביש ב-10 מטרים.
"במדינה שכמעט לא נותרה בה שממה, כלל לא בטוח שהצורך להפריח את מעט השממה שנותרה הוא אכן כה דוחק, וזאת בלי שהתייחסנו עדיין לעובדה שלפחות חלק מאותה שממה ספציפית בה מדובר הינו בפועל ריכוז נדיר ואדיר של ערכי טבע", כתב עו"ד בן ארי,שהיה בדעת מיעוט.
"המדובר כאן בכביש יקר מאוד יחסית למספר התושבים שהוא בא לשרת, שתועלתו התחבורתית היחידה הינה לחבר בין שני גושי התיישבות דלילי אוכלוסיה, ושהצורך הספציפי העיקרי בו, היחיד שהוזכר בדיון שוב ושוב, הינו לקרב תלמידים לבית ספרם.
"דבר אחד ברור", הוסיף בן ארי, "והוא שבכסף שנועד לביצוע הכביש, ניתן להקים הרבה יותר מבית ספר אחד בכל מקום בו זקוקים לו, כולל הקמת תשתיות לצורך כך ועידוד מורים, דבר שקרוב לודאי יהיה מועיל יותר למתיישבים מכביש חדש שירמוס את ערכי הטבע הסמוכים למקום מגוריהם".
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
