בני החייל והרכבת. סיפור על פוליטיקה קטנה

אני אבא לחייל טרי, שסיים לפני כחודש טירונות במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר. בני השתמש ברכבת כדי להגיע מתחנת ארלוזורוב לבאר שבע בדרכו לבסיסו במשך ארבעה חודשים. אם נדייק: הוא השתמש בה כשהיא לא שבתה/איחרה/לא הגיעה.

נכון, הקרונות היו מפוצצים, אבל מה לעשות? בגלל זה לעלות על אוטובוס שנוסע בכל פקק אפשרי? והנה, קמו חכמי חלם בוקר אחד (שלדבריהם היה לפני 4 שנים) והחליטו לעשות מעשה. מכיוון שברכבת ישראל אין מספיק מקום בימי ראשון בבוקר, נדיר את החיילים מהרכבת. זה הרבה יותר קל מאשר לקנות עוד קרונות לרכבת, לא מצריך תחזוקה, החיילים באוטובוסים לא יוצרים תקלות ברכבת והכול יהיה טוב.

עוד בערוץ הדעות  של ynet:

אם הצביעות הייתה מחלה אורטופדית / אריה אלדד

לתלות את הנהג שדרס כלב? השתגעתם? / דובר דן, איתן פיקסמן

במקום לגמול לחיילים, פוגעים בהם (צילום: אבישג שאר-ישוב)

מה שיפה בסיפור זה שהצבא משכנע את עצמו שהפתרון מצוין, שהיום הזה עבר ללא כל תקלות, מעט חיילים שילמו לרכבת, מעט איחרו לבסיס והרוב יצאו מרוצים. מעניין, מתגובות החיילים עצמם זה לא בדיוק נשמע כך. מזל שהמפקד של בני התקשר אליו ואמר לו שלא יחזור לבסיס ביום ראשון, אלא רק ביום שני.

אודי בורג, מנהל IT בחברת היי-טק

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il