שתף קטע נבחר

לא בלי בתי. מיהו יהודי בגרסה משפחתית

ארין נחשבת יהודיה בכל מקום מלבד בישראל, כי אמהּ עברה גיור קונסרבטיבי. עלינו לישראל כדי לתרום, אבל מה יעלה בגורל בתנו שתיוולד בקרוב?האם לגדל אותה כאן או בארה"ב?

אם הייתם שואלים אותנו, זוג שעלה לישראל מצפון אמריקה לפני כשש שנים, איפה היינו רוצים לגדל את ילדינו, היינו עונים ללא היסוס: ישראל. היו לנו הרבה אפשרויות לחיים עשירים מבחינה יהודית ואפילו ציונית באמריקה, אבל כפעילים חברתיים זה לא היה מספיק עבורנו. רצינו לממש את הציונות במעשה הציוני האולטימטיבי - תרומה לישראל כישראלים. ולכן עלינו לארץ, שירתנו בצה"ל וכעת אנו ממשיכים לפעול לקידום החברה הישראלית.

 

אם תשאלו היום, תשובתנו תהיה מהוססת יותר. כשתיוולד בעוד כחודשיים בתנו הבכורה אנו לא יודעים איזה עתיד צפוי לה בישראל, ואנו מתלבטים איך להכריע לגבי האחריות שלנו, כהורים וכישראלים ציונים המחויבים לקידום המדינה שלנו: האם לגדל אותה בישראל או בארה"ב? מדוע צצו השאלות שלנו וההיסוס שלנו? זה לא המצב הביטחוני ואפילו לא המצב הכלכלי - לגבי אלה מעולם לא היו לנו אשליות, ולא היסוסים. זה עניין המעמד האישי בדת ויחסי דת-מדינה בישראל, שיש להם ביטוי מאוד אישי בשבילנו.

 

עוד בערוץ הדעות  של ynet:

הפרקליטות טועה שוב ושוב - היכן הפיקוח? / בועז סנג'רו

בני החייל והרכבת. סיפור על פוליטיקה קטנה / אודי בורג

  

הנה הגרסה הפרטית שלנו לסיפור שמוכר לעייפה. ארין נחשבת יהודיה בכל מקום מלבד בישראל. היא יהודיה מספיק עבור ממשלת ישראל כדי להשתתף בתוכניות שונות המעודדות צעירים לעלות ארצה, יהודיה מספיק כדי לעלות לישראל ולקבל תעודת זהות ישראלית, אבל בכך זה נגמר.

  

ארין לא יהודיה מספיק כדי להינשא בישראל, שכן אמה התגיירה בגיור קונסרבטיבי בקנדה. דבר זה אילץ אותנו להינשא כדת משה וישראל דווקא בארצות הברית ולפי החוק האמריקני. אבסורד בחסות המדינה, שלצערנו נחיה איתו. אבל איך תסתדר הבת שלנו, שלא תוכר כיהודיה בישראל, עם האבסורד הזה? ומעבר לכך, למה? זה לא החינוך האזרחי או היהודי שאנו קיבלנו, וזה לא היחס שאנו חושבים שמגיע לה.

 

כמובן, אנו לא הראשונים שמשמיעים קול כנגד הרבנות או המונופול האורתודוכסי, וברור לנו שהשילוב בין רשויות הדת לרשויות המדינה פוגע במעמד הציבורי ובאפקטיביות של הרבנות ושל המדינה גם יחד. כולם מפסידים מזה, בלי הבדל של דת או של זהות יהודית או אפילו פוליטית.

 

אנו חלק מציבור יהודי גדול, חלקו בישראל וחלקו בתפוצות, שרוצה לתרום לישראל ולתרום למדינה לא מתוך הקצנה והדרה, אלא מתוך שילוב והקשבה. שבירת המונופול של הרבנות הוא צו השעה. הוא יביא לא רק לתחושה של שייכות בקרב הכלל, אלא גם יכריח את הרבנים האורתודוכסים לחשוב פעמיים לפני שהם רצים לאמץ את הפתרונות הכי קיצוניים שאפשר. שינוי מבנה הרבנות ייאפשר לחרדים לחיות כרצונם בקהילתם, יתרום לחיזוק המודרני בעניינים של מעמד אישי ויחזק את הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות. זה לא יביא בהכרח להחלשת האורתודוכסיה, וזאת אינה מטרתנו, אבל זה יפתח את הדלת לציבור גדול המעוניין בקשר עם ישראל ואפילו בעלייה אליה.

  

עלינו לישראל לא מתוך איזו תפישה רומנטית של ישראל, אלא כדי להשתתף בבנייה שלה, ביצירת חברה צודקת יותר, טובה יותר. המחוייבות שלנו לא השתנתה, אבל אנו לא יודעים איך נוכל לחנך את הבת שלנו למחוייבות דומה כאשר מלכתחילה הרבנות הראשית והמדינה פוסלות את הזהות היהודית שברצוננו להעניק לה.

  

אריאל וארין גרים בתל אביב והם פעילים חברתיים בישראל ובעולם היהודי. אריאל הוא מנכ"ל משותף של Presentense Group וארין היא ממייסדי בית הספר סופר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.  

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות מרלה שוכמן
אריאל בארי וארין קופלוב
צילום: באדיבות מרלה שוכמן
מומלצים