מורה עם אמונה

איך גורמים לתלמידים להגיע לשיעור מתוך עניין אמיתי, להכין שיעורי בית בכיף ולא להילחץ ממבחנים? תשאלו את משה ליפשיץ מתיכון הרצוג בכפרסבא - מורה המאמין בתלמידיו ומקבל על כך את כל התמורה.

יש מורים שנאלצים להשליט משמעת קשה, להשגיח בקפדנות במבחנים, לבדוק היטב שיעורי בית - פעולות שגורמות לחלק מהתלמידים לא לחבב במיוחד את בית-הספר. למורה להיסטוריה משה ליפשיץ ‭,(71)‬ שממשיך ללמד בהתנדבות אחרי גיל הפנסיה מתוך אידיאלים בלבד, יש שיטה אחרת. את השיעורים הוא מתבל בסיפורים שמרתקים לא רק את תלמידיו אלא גם מורים אחרים שנוהגים "להתגנב" לכיתה ולהאזין בעניין לדבריו.

המטרה של ליפשיץ היא לגרום לתלמידיו ללמוד בכיף, והוא משיג אותה במלואה. שיעורי בית אומנם יש, אבל הוא בוטח בתלמידים ואיננו בודק במחברותיהם. השתתפותם הערה בשיעורים והידע שהם מפגינים מוכיחים שהם אכן הכינו אותם. בשיעורים שלו גם אין רישומים של חיסורים והיעדרויות. מדוע? מפני שאף תלמיד לא יפסיד שיעור שלו.

מבחנים יש, אבל בלי פיקוח. טופסי הבחינה מחולקים, ליפשיץ יוצא מהכיתה וחוזר רק בסוף. בדיקות אקראיות שערכה הנהלת בית-הספר מוכיחות שלאמון שנותן ליפשיץ בתלמידיו יש תמורה: הם לא מעתיקים. לפעמים הוא מחלק להם טופסי בחינה והם ממלאים אותם בבית, בלי להציץ בספר.

מורה משה ליפשיץ. "חינוך זה תקווה"(צילום: יריב כץ)

"חשוב לי שהתלמידים יאהבו ללמוד וייהנו מחוויית הלמידה, ולכן אני דואג ליצור עניין בשיעורים באמצעות סיפורים ושאלות מפתיעות‭,"‬ הוא אומר. "אני לא רוצה לבזבז זמן על בדיקת שיעורי בית ונוכחות. אני סומך על תלמידיי ורוצה שהם יחושו נינוחים ולא בלחץ ובמתח. אני עושה להם מבחני כבוד כחלק מהכבוד שאני רוחש להם. זה חוסך חרדה ועצבים - והתלמידים מחזירים לי אהבה והערכה ולא מעתיקים. בשיטה הזאת הם גם זוכרים הרבה יותר טוב את החומר וגם מגיעים להישגים גבוהים בבגרות‭."‬

משפט של איל צרויה, אחד מתלמידיו, אומר הכל: "למורה משה יש חוש הומור בריא והוא עם חיוך על הפנים כל השיעור‭."‬

מנהלת התיכון אלינה ביק אומרת בסיפוק: "ליפשיץ מלמד רגוע, בגובה העיניים, באופן מרתק - והתוצאות מדברות בעד עצמן‭."‬ וליפשיץ מסכם במשפט קצר וממצה: "חינוך זה תקווה ותקווה זה חינוך, ולכן אני ממשיך ללמד‭."