פרשת השבוע: בחירת פרעה והיח"צ של משה

פרשת בא ממשיכה את מסכת המכות שנחתו על פרעה ועמו לאחר שסירב לבקשות משה לתת לבני ישראל לצאת ממצרים. . "ויאמר ה' בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותתי אלה בקרבו."(י',א'). הכתוב מציין "בא אל פרעה" ולא כותב לך אל פרעה. "אור החיים" מפרש שרצה הקב"ה שיבוא משה לדבר אל פרעה בדברי נועם ולא בכפייה.

• לידיעות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
  

שואלים המפרשים: האם ניטלה מפרעה הבחירה החופשית בעצם העובדה שהקב"ה הכביד את לבו? ומסביר מפרש המקרא הספורנו כי ה' מקשה את לב פרעה כדי שישלח את בני ישראל מרצונו ולא בגלל המכות שניחתו על מצרים. כלומר, לדברי הספורנו, הקשחת לבו של פרעה היא המהות כדי שיוכל להפעיל את שיקול הדעת של טוב ורע ולבצע את בחירתו החופשית.

המכות האחרונות - ארבה, חושך ומכת הבכורות - הן החרפה של המכות הקודמות שהופכות קשות בהתאם להקשחת עמדתו של פרעה ולרמת ההטעיה בה הוא נוקט. במהלך ניסיונותיו של פרעה במשא ומתן הוא מציע למשה הצעות שלמעשה יבטיחו את חזרתם למצרים של היוצאים ממנה.

פרעה מציע למשה :"ויאמר אלהם יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם רעו כי רעה נגד פניכם, לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה" (י',י'-יא').

אצל משה רבנו אין הדרת נשים 

משה אינו מתפשר. "ויוּשב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אליהם לכו עיבדו את ה' אלוקיכם מי ומי ההולכים, ויאמר משה בנערינו ובזקננו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג ה' לנו"(י' ',ט'-י') משה לא משאיר פינות פתוחות הוא מגדיר כי היציאה תהיה מוחלטת, של כל חלקי העם.

ההבדלים בין משה לפרעה אודות חופש הפולחן ניכרים. משה מדגיש את עקרון השוויון בדת. ידוע כי בימי הביניים נשים שימשו בתפקידים רבים, עם השנים הוחמרו ההתניות והוצבו גדרות הגבוהות מכפי הצורך, והן מביאות לקיצוניות מיותרת. הן מובאות למשל אצל המהר"ם מרוטנברג שהיה ידוע בפסיקותיו המחמירות שפסק, כי במקרים מיוחדים יכולות נשים לעלות לתורה ולברך ולקרוא לעצמן. (ד"ר אביעד הכהן)

ההדגשה כי "חג ה' הוא לנו", משמעותה שעבודת ה' אינה למגזר אחד אלא לכולם. מעניין היה לשאול את דעתו של משה בהקשר הדרת הנשים. האם היה מוכן להשאיר אותן בספסל מאחור?

התעקשותו של משה רבנו מעידה על אופיו ומנהיגותו הבלתי מתפשרת. הקב"ה מורה למשה לארגן את העם ליציאה מארץ מצרים. "דבר באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב, ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם"(י"א,ג'-ד')

כיצד פועל מנהיג אמיתי?

הכתוב מלמד אותנו על גדולתו של משה המנהיג. הבאת המילים "חן העם" ו"בעיני העם" היא מעין חזרה מיותרת. לדעת "האבן עזרא", הכתוב עוסק בהערכה של העם המצרי למשה בשל מנהיגותו ולעם ישראל בזכות משה מנהיגו, וזו הסיבה שהמצרים נתנו להם מתנות.

לשיטת הרמב"ן, ובשונה מהאבן עזרא הוא מסביר כי ריבוי המילים "העם" מעיד על העם המצרי ועל עם ישראל. שכן, דרכו של משה לא היתה קלה אצל בני עמו ולא אחת ספג ביקורת על כך(הרב יוסף כרמל). כפי שראינו בפרשיות הקודמות "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"(ו',ט').

משה משיג את מעמדו הציבורי בקרב העם לאחר שלאורך כל הדרך נקט בעקביות ולא שינה את דעותיו ואמונותיו. למעשה, את הכרת עוצמתו כלפי יועצי פרעה הוא משיג באמצעות המשא ומתן העיקש שבו נהג לטובת עמו.

כיום, אנו חשופים לתרבות הרייטינג. חיפוש המכנה המשותף הרחב ביותר אינו מעיד על עומק המחשבה ואמיתות הדרך, אלא על ההכרה ברדידות והאמונה בשבשבת הסקרים. מעמד ציבורי לא נוצר יש מאין. יש לצבור מעמד זה לאורך השנים. עקביות בדרך וההליכה עם האמת הפנימית היא מושג, שלצערי, לא נמצא במקומותינו יתר על המידה.

בעל המש"ך חכמה (מאיר שמחה הכהן מליטא 1843-1926) מסביר על הפסוק "הנה ידוע התהוות הכבוד בעם משתי פנים. או מעולם חכמה של הנכבד ומידותיו האלוקיות והנהגתו הנפלאה או מפעולות זרות בלתי מושגים ופלאים היוצאים מגדר ההרגל הטבעי".

לפי הסבר זה השיטה הראשונה היא לפנות לחלק בעם המכונה אינטלקטואליים ואותו להרשים ביכולות המעולות שלך. עם הזמן סביר להניח שהתנהלות זו תשפיע על שאר העם. הדרך השנייה לפי בעל "המש"ך חכמה" היא באמצעות גימיקים ויצירת ספינים כדי להגיע לפרסום מהיר ומסיבי. משה קיבל את הקרדיט בתחילה על ידי עבדי פרעה ובהמשך הכיר בכך גם העם המצרי.

דרך התנהלות זו יכולה להאיר באור מעט שונה את המתרחש בימים אלו במדינה בכלל ובקרב נבחריה בפרט ועימם אלו השואפים להימנות על נבחריה. הנהירה אחר קבלת זמן מסך מעבירה חלק מנבחרי הציבור על דעתם. כידוע, מים הם מצרך נדיר במקומותינו, חבל על כל טיפה.

מתי אלפר הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים באור-יהודה, יועץ שיווקי ואסטרטגי