ואז הגרמנים המציאו את האוטופנוע

כביש 6, הפנים דרומה על הישורות הארוכות בואכה מחלף קריית גת. הדרום מתחיל להוריק אחרי מכות הגשם האחרונות, והאוויר צלול. בקרת השיוט מקובעת על 110 קמ"ש. מהירות חוקית, תנועה דלילה בשעת בוקר מאוחרת של יום חול. יד ימין מכה על ירך ימין בקצב ההייאט, יד שמאל מרביצה על ירך שמאל את הסנייר, והראש מתנדנד את "ימי התהילה" של ברוס ספרינגסטין.

עוד בערוץ הרכב של ynet:

• קונצרן פולקסווגן מתעקש - אנחנו מספר 1 בעולם
• עכשיו זה רשמי: גם האמריקאים רוצים קטנוע
  

על צד שמאל של הכידון יש תשעה אמצעי שליטה, לא פחות: מתג איתות, כפתור לאורות מצוקה, צופר, מתג אורות גבוהים, בקר גובה משקף, מתג הפעלת בקרת שיוט שבתוכו טבוע הלחצן שקובע את המהירות, בורר תפריטים, וגלגלת שמאפשרת לך לטייל בתוך התפריטים.

לחיצה, לחיצה, תפריט חימום מושבים, גלילה למעלה, רמת חום 2, הקלקה של הגלגלת ימינה לבחירה. לחיצה, לחיצה, חזרה למערכת השמע, גלילה מטה להוריד קצת ווליום. הקלקה ימינה לשיר הבא, עוד ימינה לשיר אחרי, מה זה החרא הזה, הקלקה ארוכה ימינה על הגלגלת והמערכת קופצת עשרה שירים קדימה. להקת סופרטראמפ, ארוחת בוקר באמריקה. גלילה למעלה לעוד קצת ווליום.

עכשיו נהיה קר בידיים. לחיצה, לחיצה, לחיצה, תפריט חימום ידיות, גלגלת, רמה 3, הקלקה, לחיצה, לחיצה. היי, הנה תפריט המתלים: גלגלת, מצב קומפורט, קופצני מדי, גלגלת, מצב נורמל, הקלקה, מגניב. לחיצה לחיצה, הקלקה הקלקה, ביטלס, בזזזזזז משקף עולה, שומעים טוב, יופי. עבר בערך קילומטר מאז הפעם האחרונה שהסתכלתי על הכביש.

מתלים ומנגינה

ה-K1600GTL, ספינת הדגל החדשה של ב.מ.וו, הוא לא אופנוע לאנשים עם בעיות קשב וריכוז. כל-כך הרבה אופציות ופיצ'רים יש לו להמטיר עליך, שלפעמים אתה מרגיש צורך בטייס משנה שישלוט בכל המערכות שלא קשורות באופן ישיר לרכיבה. או להפך, שהוא ירכב ואתה תתעסק, כי זה מסוג האופנועים שנותנים לך את כל הסיבות בעולם לכשכש בזנב לקראת רכיבת מבחן. הכל כאן קינג סייז, כולל המנוע (1,600 סמ"ק), המשקל (366 ק"ג) והמחיר (236 אלף שקל).

לשני דברים בבימר הענק הזה נמשכתי לפני שעליתי עליו בפעם הראשונה: בקרת השיוט ומערכת השמע. אלה שני אלמנטים מובנים מאליהם בעולם המכוניות, אבל על אופנוע הם צ'ופר נדיר ששמור לכלים גדולים-מפנקים כמו הונדה גולדווינג. אז שלפתי מהארון את מארז הדיסקים עם המוזיקה שלי והנחתי אותו בתיק עוד בערב, ובבוקר הרכיבה עמדתי מול איש המכירות עם חיוך דבילי על הפרצוף ומארז דיסקים ביד, ושאלתי איפה מזינים את הצ'יינג'ר. הוא הסתכל עלי מוזר ואמר "לא מקבל דיסקים. רק USB". בקיצור אח שלי, תתעורר. העולם זז קדימה. ואת העולם הספציפי של האופנועים אמור הב.מ.וו המפלצתי הזה להוביל.

בסיס האופנוע הוא שלדה שבנויה משתי קורות אלומיניום בצורת ח'. אל חלקה האחורי מחובר מתלה הפרה-לבר המוכר של ב.מ.וו, עם גל ההינע מושחל בתוכו, ואל החלק הקדמי מחובר מתלה הדואו־לבר שמיועד להפריד את פעולת המתלה מציר ההיגוי ולמנוע שקיעה תחת בלימה. בחיקה של ח' השלדה יושב מנוע חדש לחלוטין, עם שישה צילינדרים לרוחב בנפח כולל של לא פחות מ־1,649 סמ"ק. ב.מ.וו דאגה לתכנן אותו עם בוכנות צרות שנעות במהלך ארוך, מה שמקטין את נתון הרוחב ל-55 ס"מ בסך הכל. כתוצאה מכל זה הגענו ל-160 כ"ס, ולנתון מומנט די מדהים של 17 קג"מ.

אם אתם קצת מבינים במכוניות, אז אתם מבינים שהמנוע המדובר יכול להטיס מכונית. הוא גם נשמע כמו מנוע של מכונית, או ליתר דיוק כמו של מכונית ב.מ.וו עם מנוע שישה צילינדרים טורי. הצליל שלו נוכח כל הזמן, מגרגר בס ומושך לכיוון יללה צרודה וגורסת. 70% מהמומנט זמינים כבר ב-1,500 סל"ד, וכל מה שצריך כדי להעיף את האופנוע קדימה ואת היללה למעלה נמצא בין 2,500 ל-3,500. ואז יש עוד. עוד הרבה.

האמת? רוב הזמן אתה בכלל לא שואף להשתמש במנוע האדיר, כי היאכטה הזאת משיטה אותך בנועם וכל מה שאתה רוצה זה ליהנות מהנסיעה. וגם במחלקה הזאת מדובר ביציאה די נדירה: המושב (כורסה?) יכול להכיל אותך במשך שעות מבלי שתרגיש צורך לזוז מילימטר, הכידון משוך לאחור, מיגון הרוח מקיף (עד אזור ה-140 קמ"ש), והמתלים מספקים - בחיי, תסלחו לי על הקלישאה - גלישה אצילית.

לפעולת המתלים אחראית מערכת שנקראת ESA 2. היא נשלטת מהכידון, ויש לה שלושה מצבים - נוחות, רגיל וספורט - שכל אחד מהם יכול להיות מותאם לרוכב יחיד, רוכב עם ציוד או שני רוכבים. בתכלס יוצא שמצב הנוחות דורש כביש מפולס לחלוטין, אחרת האופנוע מתנדנד מעלה-מטה הרבה יותר מדי; במהלך רכיבת המבחן התברר שעדיף פשוט להתקבע על מצב ספורט, שם המרכב מיוצב הרבה יותר וכמעט כל פעולות הגלגלים מסוננות. זה נשמע כמו פנטזיה, אבל אחרי צפייה בווידאו של עבודת המתלה הקדמי בכביש סדום-ערד, נפל לי האסימון. אפשר היה לראות שם את הגלגל מכדרר כמו משוגע על טווח של חמישה-שישה סנטימטרים, וכמה שחפרתי בזיכרון לא יכולתי למצוא עדות לעבודת מתלים אינטנסיבית כזאת. הקדמי פשוט בלע הכל כמו קסם.

הניתוק הזה ממה שקורה מתחת לגלגלי האופנוע, הוא כנראה מה שמרשה לך להתפנות לכל הגיזמואים שיש ליאכטת הפאר הזאת להציע. על רובם כבר עברנו, אבל אם בקרת שיוט, בקרת אחיזה, משקף חשמלי, חימום ידיות, חימום מושבים ומערכת שמע זה לא מספיק בשבילכם, אז יש גם שלוש מפות ניהול מנוע (גשם, כביש ודינמי), ABS, מחשב דרך עם מסך צבעוני והכנה למסך GPS, פנס שמסיט את אלומת האור הצידה תוך כדי הטיה - פעם ראשונה באופנוע, אגב - ונעילה מרכזית. כן, פאקינג נעילה מרכזית.

סיבה ותאוצה

אם אתה מסתנוור מאלקטרוניקה, קל להיאסף אל השטחיות ולהחליט שה-K החדש הוא מגניב, אבל מציע רק יתרון טכנולוגי על-פני שאר הענקים בעולם התיור על שני גלגלים. הרי כולם נוחים בטירוף, נעימים לרכיבה, עמוסים בארגזים ובתאי אחסון, ויש להם בקרת שיוט ומוזיקה. בכל הקשור למאפיינים האלה, הבימר לא באמת מציע יתרון מהותי.

יש לו אפילו קטעים חלשים. למשל גיר כבד ורועש, משקף מתקמר שמעוות את הראייה, וגם המערכת שחסרים לה רמקולים אחוריים בשביל עוד קצת נפח. אם שופטים אותו בתיוריות נטו, ה-K1600 לא מציע בעצם שום יתרון על-פני כלי אגדי כמו הגולדווינג, שרוחו ריחפה תמידית מעל הרכיבה הזאת ומעל הכתיבה הזאת.

לוקח קצת זמן וקילומטרים להבין אותו, ולקלוט שהגרמנים בכלל לא התכוונו לבנות את הגירסה שלהם לגולדווינג: מה שעשו הגאונים מבוואריה זה לבנות ב.מ.וו 760IL על שני גלגלים. מפגן משולב של נוחות, טכנולוגיה וביצועים. מכונת תיור שיכולה בין היתר לשרוף את האוטובאן על 180 קמ"ש. במהירות הזאת על הגולדווינג אתה מגלה שגם הוא יכול, אבל שואל את עצמך למה. על ה-GTL אתה שואל את עצמך למה לא, וזה כל ההבדל.

ה-K הענק הזה הוא אמנם אופנוע מפנק בשיגעון, אבל אם אתה רוצה באמת לחוש בגדולה שלו, צריך לוותר טיפה על הפינוק. לכבות את המוזיקה, להוריד קצת את המשקף ולתת לו בגז. לשטוף איתו מהירויות על כבישים מהירים ולהשכיב אותו אל תוך סוויפרים ארוכים במהירות תלת-ספרתית. שם, בניגוד לכל המתחרים שלו, הוא הופך מעוד מפלץ ללווייתן קטלן.

ועכשיו, גם בקצרה

מנוע: פשוט אדיר. הצליל שלו, אופי אספקת הכוח, הכוח. כבר אחרי כמה דקות אתה מתחיל לפנטז סביב השאלה "איזה עוד אופנועים הייתי רוצה לראות עם המנוע הזה". שאפו. *****

ביצועים: בהתחשב בז'אנר מגיעים לו אפילו חמישה כוכבים, אבל בואו לא נגזים. עדיין מדובר במאסה של יותר מחצי טון עם שני רוכבים וציוד. מה שכן, למעט עניין המשקל, הוא בהחלט גורם לך להרים גבה פה ושם: ההיגוי שלו ניטרלי וקל, המתלים מצליחים לתמוך יפה את המשקל במצב ספורט. בשורה התחתונה, האופנוע הזה מסוגל לעוף יפה מאוד על כביש מפותל, מרגלית לרגלית, עם אלביס פרסלי ברמקולים. ****

נוחות: אמריקן קומפורט על שני גלגלים. *****

פוזה: ענק, אבל עם כזה. *****