אסופת משחקים: מרדנות דיגיטלית

משחקים אמנם לא ישפרו את המציאות בשום צורה ישירה - קשרים עקיפים תמיד אפשר למצוא בין פרפר שמשתזף בגואה למשבר הכלכלי באירופה - אבל בתוך העולם הוירטואלי שלהם הם נותנים לך להזיז קירות; לפעמים אפילו הרים. הם מאפשרים לך להיות מהפכן ולשנות את עולם המשחק למשהו טוב יותר, או לפחות מודע יותר לעצמו, בלי כל הסבל שמהפכנות אמיתית דורשת. חשבו על כל היזע, הדמעות והדם, בעיקר הדם, שנחסך - והתוצאה? סיפוק אישי עם מצפון נקי. אז לכו לשחק קצת במהפכות; המהפכה האמיתית יכולה לחכות לשיפור במזג האוויר.

הסיפור הפשוט של זיפ-זיפ

בפרפרזה חופשית על שייקספיר, יש כאלה שנולדים להיות מהפכנים, ויש כאלה שהמהפכנות נכפית עליהם. זיפ-זיפ הוא יצור צנוע ונחבא אל הכלים. אפילו אחרי שהוא מגלה שיש לו את הכוח, היחודי בקרב בני ארצו, לחרוג אל מימד שלישי מסתורי - הוא לא מתכוון לעשות מזה עניין גדול, בטח לא להכריח את ההמונים להכיר בכך שהעולם שלהם שטוח כמו גרף המשכורת של השכיר הישראלי הממוצע. אבל כשמכריזים עליך שליח השטן ודנים אותך למוות רק על זה שאתה שונה, איזו ברירה יש לך אם לא להפוך למשיח?

נעורים לריק

בית הספר. עם מקומו המצער היום של בית הספר בתרבות, זה לא חוכמה למרוד בו. ובכלל, בגיל של חטיבת הביניים והתיכון כמעט כולם מהפכנים בכאילו וקונפורמיסטים שלא ברא השטן.

מלכים פורחים

מבחינה סמלית, אין דבר מהפכני יותר מלפוצץ מלכים - שזה דבר שתעשו שוב ושוב במשחק להלן. בגלל שזה כיף, נסלח למשחק על זה שבמהותו הוא הדבר הכי לא מהפכני מאז אנגרי בירדס.

סיפור חיים

אנטיתזה למוטיב המהפכה - משחק שיצניח אתכם בכבדות מדכאת אל קרקע המציאות.

המסר האופטימי של "סיפור חיים" ניתן לתמצות מהיר ככה: אתם יכולים לקפוץ כמה שאתם רוצים - זה לא יביא אתכם לשום מקום חדש ומעניין שלא היו בו קודם; ואחרי שתקפצו ותתעייפו, אפילו לא בקצב שלכם אלא בכזה שמוכתב מראש על ידי העולם מסביב, זה יכול להיגמר רק במקום אחד. ואתם חשבתם שמשחקים זה כיף אסקפיסטי.

למשחק >>

לסיום, עייפים מהחלק הקונסטרוקטיבי של המהפכה? רוצים רק לזרוע קצת הרס ושמישהו אחר יאסוף את החתיכות ויבנה מחדש? נסו את אוסף משחקי הפצצות של נט-גיימס.