גינון טיפולי: הכלי ה'ירוק' שעוזר לשיקום פיזי ונפשי
לצד שיקום פיזי לאחר תאונת דרכים או טראומה אחרת, מטופלים רבים מוצאים נחמה בעבודת גינון מודרכת על ידי מרפאים בעיסוק. הסביבה הירוקה, המרגיעה והתומכת מאפשרת להם לשתף במצוקותיהם, ולהתמלא תקווה לצמיחה מחודשת
תהליך שיקום בבית החולים לאחר טראומה אינו תמיד פשוט לגוף ולנפש. אך גינון טיפולי, שיטת שיקום שיובאה לארץ לפני כ-15 שנה על ידי המועצה לישראל יפה, מאפשר למטופלים לעבוד על כישוריהם המוטוריים, הרגשיים והקוגניטיביים בסביבה ירוקה, נעימה ומרגיעה.
קראו עוד על שיקום :
בגינון טיפולי שמים דגש על הפן הרגשי של השיקום, איש-איש לפי צרכיו, לצד התאמת פעילויות המסייעות כאמור למטופלים לרכוש מחדש כישורים שנפגעו.
את הטיפול מלווים מרפאים בעיסוק כתהליך משלים לשיקום לאחר פגיעה פיזית קשה, אירוע מוחי או טראומה אחרת, והשיטה מתאימה למבוגרים, ילדים וגם לקשישים במצב שיקום גריאטרי או סיעודי.
ניסיון של 100 שנה
"בספרות מתואר שימוש בעבודה חקלאית בתחום בריאות הנפש כבר לפני כ-100 שנה באירופה", מספרת מיכל ליבוביץ', בעלת תואר שני בריפוי ועיסוק ועובדת במרכז הרפואי-שיקומי רעות, שם הוקמה גינה טיפולית מהראשונות בארץ.
"העניין בתחום התחיל כשניכר שיפור במצבם של מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים לאחר שנתנו להם לעבוד בגינות ירק ובחקלאות. שילוב של גינון טיפולי בבתי חולים שיקומיים החל בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר אלפי מתנדבים ממועדוני גינון העסיקו את החיילים הפצועים במרפאות".
מאז התפתח התחום רבות, והיום הוא משמש ככלי משלים גם לשיקום פיזי, לעתים במקביל לאשפוז. הטיפול נעשה בקבוצות או בפגישות אישיות על ידי צוות שעבר הכשרה מיוחדת, בהתאם לצורכי המטופל ולאחר הערכה של מרפאים בעיסוק. חשוב לציין כי הטיפול אינו ניתן דרך קופות ובתי החולים, אלא במרכזי שיקום ברחבי הארץ.
במפגשים הקבוצתיים הדגש הוא חברתי, מסבירה ליבוביץ': "הצוות מעודד אינטראקציה ושיחה בין המטופלים בזמן המפגש, והגינון מזמן אפשרות לדבר גם על נושאים שקשורים לשיקום".
-מה בגננות מקביל לתהליך השיקום?
"כשמטופלים בוחנים את תהליך הגדילה של צמח, הם יכולים ללמוד מתוך זה על עצמם ועל הרגשות שלהם, ואני כמטפלת מכוונת אותם לשם. למשל, מדברים על העברה של צמח מעציץ קטן לגדול, נזהרים שלא לקרוע לו שורשים, מנסים להעביר אותו בשלמותו ולבדוק למה הוא זקוק כדי להיקלט באדמה כמו שצריך.
"האנלוגיה ברורה, והמטופלים לוקחים את זה למקום שלהם - להסתגלות לשינוי, לשהות בבית החולים. יש בתהליך התמקדות בצד החיובי, בהתחלות חדשות ובציפייה לעתיד, אבל גם חשיפת קשיים".
בהיבט הפיזי, מסבירה ליבוביץ', "העבודה כוללת הפעלת הידיים ושימוש במכשירים המותאמים במיוחד למטופלים. יש אנשים שמופנים לטיפול לצורך תרגול מוטורי, חיזוק שרירים ושליטה, והפעילות מאתגרת אותו אך גם מאפשרת לו לחוות הצלחה. מטופלת שאחת מידיה חלשה יותר מהשנייה, למשל, תעבוד כדי לחזק את היד הזו ותעבור בהדרגה לכלים גדולים יותר.
"הטיפול מאפשר להתמודד ולהתגבר על קשיים רגשיים ופיזיים בסביבה בטוחה ותומכת, בתוכנית שמותאמת למטופל בהתייעצות איתו ושיכולה לאתגר אותו פיזית וקוגניטיבית וגם למלא בתחושת סיפוק".
"הטיפול בצמחים השכיח את הכאבים"
לאחר רכישת הכלים בטיפול, מעודדים את המטופלים להמשיך בטיפול בצמחים בבית, ולעסוק בגינון כתחביב מרגיע - כזה ששכר פיזי בצדו - גם לאחר שתהליך השיקום הרשמי הסתיים.
את ההמלצה הזו אימצה רינת גבאי, בת 38 ממצפה עדי, שהגיעה לטיפול בגינה לפני מספר שנים, לאחר שחוליה בצווארה נפגעה כשעבדה בשגרירות ישראל באנגליה. גבאי עברה ניתוח שממנו יצאה משותקת לחלוטין, ועברה שמונה חודשי שיקום בלונדון.
כשחזרה לארץ טופלה גבאי באשפוז יום בכמה מוסדות, ובשנת 2005 הגיעה לפרופ' אבי עורי בבית החולים הרפואי השיקומי רעות. "המקום הזה הציל את חיי", היא מספרת. "קיבלתי שם עזרה והכוונה, ולימדו אותי מחדש איכות חיים מהי".
לאחר כמה חודשי שיקום היא שוחררה לביתה, המשיכה את הטיפול באשפוז יום, וכיום לדבריה היא מרגישה טוב, ניידת ופעילה. היא אמנם מתנהלת בכיסא גלגלים, אך נוהגת בעצמה וחיה חיים מלאים.
-במה גינון טיפולי שונה מטיפולים אחרים שעברת?
"בגינון טיפולי משקיעים מאוד בפן הנפשי באווירה רגועה ונעימה, מה שתורם לטיפול הקונבנציונלי. עקבתי אחרי צמחים
שגדלים, והרגשתי כמו גוף שנולד מחדש וצריך בעצמו להתחיל הכל מאפס.
"כמו הצמח שפורח באדנית הודות לדאגה שלך, גם את פורחת מחדש וצומחת משם החוצה, מתוך המסגרת הטיפולית החמה והעוטפת אל החיים עצמם".
ההשפעה המיטיבה של הטיפול גרמה לגבאי לרצות להעניק לאחרים בעצמה, וכיום היא חונכת בפנימייה ומשמשת כמשפחה מארחת לילדים ממשפחות מצוקה.
היא שומרת עדיין על קשר עם צוות הגינה ו"מגיעה מדי פעם לביקור. הגינה מהווה עבורי תרפיה נפשית. הקרבה לטבע, המגע והטיפול בצמחים היוו הפוגה מהטיפולים שהשכיחה ממני את הכאבים והכניסה משב רוח רענן לחיי", היא מספרת.
היא מטפחת גינה משלה בבית, ומתארת את העבודה כתהליך שמעניק לה סיפוק והצלחה למרות המגבלה הפיזית: "גם בכיסא גלגלים באפשרותי לטפל בצמחים בעזרת אביזרים מיוחדים. המקצועיות והאמפתיה של הצוות נתנו לי תקווה לחיים".
משפיע לטובה על המצב הנפשי
ליבוביץ' מעריכה אף היא את הפרשנות האישית שכל מטופל מוצא בעבודה עם הצמחים: "הגינון מכיל אלמנטים של עשייה, כשהמשמעות משתנה מאחד לשני. יש מי שתופס את העבודה כעיסוק באסתטיקה ויופי, יש מי שמעדיף גידול צמחי תבלין כיוון שעבורו המשמעות היא התועלת שהגינה מפיקה, ואחרים רואים בעשייה דגש על נתינה.
"היה לי מטופל שרצה להציל את כל הצמחים המסכנים והחצי-נבולים. צמחים חדשים לא עניינו אותו בכלל, הוא רק אסף את החלשים וטיפל בהם".
החיבור של ליבוביץ' עצמה לנושא נובע גם הוא מעניין אישי: "סבא שלי היה מורה לטבע וחקלאות, וכשסיימתי את הלימודים נתקלתי בפרויקט של גינון טיפולי שהחל להתפתח וזה פשוט משך אותי, עד שהפכתי את התחביב לעבודה.
"המטרה בטיפול היא לא לעשות גינה יפה דווקא, אלא להשתמש בנושא ככלי לסייע לאנשים".
לפנייה לכתב/ת 
