סבסטיאן קוך: "האשמה הגרמנית טובה ליצירה"
מאז הצלחת "חיים של אחרים", מקבל השחקן סבסטיאן קוך הצעות לככב גם בסרטים באנגלית, כמו "אלבטרוס". אבל זה לא משכיח את מקורותיו, שטבועים ביצירתו. "האשמה היא חלק גדול מההיסטוריה שלנו ומהקיום שלנו", הוא אומר
בעונת הפרסים של חורף 2007 בלט במיוחד הסרט הגרמני "חיים של אחרים", שאף זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביות. ההצלחה חובקת העולם של הדרמה המשובחת הזאת פתחה הרבה דלתות בפני סבסטיאן קוך, אחרי מכוכביה. "השינוי החשוב ביותר בחיי היה תשומת הלב הבינלאומית, אותה אני בהחלט מחבב", התוודה קוך, כשפגשתי אותו בפסטיבל מרקש.
"פתאום בזכות ההצלחה והפרסים הזדמנו לי אפשרויות גדולות יותר. וזה חשוב, בגלל שבשפה האנגלית יש הרבה יותר אפשרויות והצעות, מבגרמנית. אגב, אני מאוד בררן וסלקטיבי, וזקוק להרבה זמן להרהר בכל הצעה, עד שאני מחליט האם ללכת על פרויקט או לא. ופתאום מצאתי את עצמי מתחבט לא מעט. כמובן. אלה צרות טובות - אני מאוד מאושר לנוכח ההיצע והשפע והאפשרויות".
פורש כנפיים ועף
לאחד הפרויקטים הבינלאומיים, שקוך המצודד הואיל להסכים להופיע בו, קוראים "אלבטרוס" שמתעופף עכשיו בבתי הקולנוע בישראל. מדובר בדרמה קומית על סופר אב לשנים, החי בעיירת חוף בריטית, שם משפחתו מנהלת מלון קטן. בצעירותו, הסופר הנפיק רב מכר, אבל מאז הוא נתקע, ומתקשה לשחזר את הצלחת העבר. הוא מנסה לכתוב ספר חדש, וסובל ממחסום יצירתי.
מערכת היחסים שלו עם רעייתו (ג'וליה אורמונד) נקלעת אף היא לקשיים. בקיצור, משבר גיל ה-50 הטיפוסי. ואז מתפרצת לחייו אחת העובדות החדשות במלון, נערה מרהיבה ופרועה (ג'סיקה בראון פינדליי), שמשתוקקת להיות סופרת, וטוענת שהיא נכדתו של ארתור קונן דויל, האיש שברא את שרלוק הולמס. הסופר נותן לה שיעורים בכתיבה יוצרת והנערה האנרגטית וסקסית מכניסה דם חדש והשראה לחייו המשמימים.
"כל הדמויות במשפחה שלי בסרט תקועות בתוך תבנית מוזרה, בלי אפשרות לצאת ממנה", מאבחן קוך. "ברגע שהסופרת הצעירה מגיעה, הכול משתנה, והיא גורמת להתפוצצות של אי סדר, שמשנה את חיי כולם. אהבתי את ההומור של 'אלבטרוס' ואת החום כלפי הדמויות. יש הרבה אהבה בתוך הסרט הזה".
לא היתה לך בעיה עם העובדה שאתה מגלם גבר מקשיש המנהל קשר רומנטי עם נערה מתבגרת, בגיל של בתו הבכורה?
"כמובן שהייתי קצת עצבני מהעניין וחששתי להציג אותו כפדופיל. ואחד הדברים החשובים היו שתחילה הסופר מחבב את התלמידה שלו בגלל כישוריה הספרותיים. היא מזכירה לו שגם לו היתה פעם רוח יצירתית של נעורים, ואז הוא איבד את הרוח הזאת. כך שבהתחלה הוא מנסה לתמוך בה ולעודד אותה בלי מחשבות מיניות. אחד הדברים שעוזרים לכל העניין הטעון והמורכב הזה, זה שהכול מוצג בהומור".
ממש לא כתם שחור
קוך גדל בשטוטגרט יחד עם אמו החד ההורית. הוא למד משחק במינכן, והחל לעבוד בתיאטרון. ב-1990 הוא עקר לברלין.
במהלך השנים, ביסס את מעמדו בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה הגרמנית. ואין ספק ששנת הפריצה הבינלאומית שלו הגדולה הייתה ב-2006 עם "ספר שחור" של פול ורהובן וכמובן "חיים של אחרים".
"ספר שחור", סימן את שובו של ורהובן השנוי במחלוקת ("אינסטינקט בסיסי", "רובוקופ") להולנד מולדתו אחרי גלות הוליוודית. הסרט התרחש בהולנד בתקופת הכיבוש הנאצי ועסק בזמרת יהודייה שמנסה לגלות מי בגד בבני משפחתה והסגיר אותם לגרמנים בזמן שניסו לחצות את הגבול. היא מצטרפת למחתרת, מתחזה לארית ומפתה קצין גרמני, אותו מגלם קוך.
"ככל שאני מכיר את פול וורהובן, אני יותר אוהב אותו", מכריז קוך. "כדי להבין את הסרטים שלו, אתה צריך להכיר אותו. הוא אדם נפלא. הוא לא איש ביזארי בכלל. אנשים הופכים אותו לכזה. הוא יוצר רציני כמו צייר עם מברשת חזקה. אדם אותנטי ורב עוצמה, שכמובן נהנה להיות פרובוקטיבי".
"ספר שחור" עורר הרבה רעש בישראל וחולל שערוריה. נטען שהוא שימוש נצלני בוטה ואף פורנוגרפי בשואה, כולל שילוש מקומם של סקס ושואה, קיטש ומוות. "חששתי שהיהודים יחשבו שזהו סרט מוזר, והייתי עצבני לקראת התגובות, ולפחות בניו יורק, נרגעתי כשהתגובות היו טובות. הם אהבו את הסרט וחשבו שמדובר דווקא בגישה טובה לנושא.
הטריילר של "ספר שחור"
"אני חושב שוורהובן התייחס למלחמת העולם השנייה מצד אחר ושונה. הוא הצליח לשלב מותחן וסיפור אהבה. נכון, שזהו סרט קצת שוקינג, אבל מבחינתי הסקס זה לא האישיו של הסרט. האישיו המשמעותי זה עד כמה קשה לסלוח. וזה אחד המסרים החשובים של הסרט. זהו מסר שעלינו ללמוד, ושעלינו להלחם בשבילו".
גרמנים רבים חיים בתחושת אשמה. גם אתה חש את אותה תחושה?
"תחושת האשמה היא חלק גדול מאיתנו, מההיסטוריה שלנו ומהקיום שלנו. גדלתי בגרמניה עם אותה טעות איומה ועם אותו שיט ענק, וכמובן שהייתי חייב להתמודד עם זה. חוץ מ'ספר שחור', עשיתי עוד סרטים וסדרות שהתמודדו עם הנושא. למשל גילמתי את אלברט שפר האדריכל האישי של היטלר במיני סדרה נפלאה. לשפר היו יחסים מאוד מוזרים עם היטלר. גילמתי גם את קלאוס שנק פון שטאופנברג, האיש שנמנה על מנהיגי ניסיון ההתנקשות בהיטלר ב-1944 (הדמות שטום קרוז גילם מאוחר יותר ב"מבצע ואלקירי").
"אגב, תחושת האשמה פוקדת גם את הדור הצעיר בגרמניה, וזה טוב ליצירה", מספר קוך. "אני שמח לראות שבמאים גרמנים צעירים מתעסקים בנושאים האלה ולא עושים העתקים של סרטים אמריקאים".
"חיים של אחרים" עסק בפרק טעון נוסף בהיסטוריה הגרמנית – המעקב של סוכני השטאזי אחרי תושבי מזרח גרמניה הקומוניסטית. קוך גילם מחזאי מצליח שחי עם שחקנית תיאטרון, ולמרות שהוא נחשב כנאמן למשטר ולמפלגה, השטאזי מתקין בדירתו אמצעי ציטוט. הסרט עקב איך הטלטלה בחיי המאזין, שנשאב לתוך הוויית הזוג הבוהמייני.
אתה יכול הסביר את ההצלחה הגדולה והמפתיעה של "חיים של אחרים"?
"או, זה פשוט סרט מאוד טוב. הוא היה עשוי היטב בכל האגפים שלו, והכל התחבר למשהו מוצלח אחד. היתה בו אנרגיה מאוד רגישה. בילי וויילדר אמר פעם שיש שלושה דברים חשובים ליצירת סרט: תסריט, תסריט, תסריט, והאמירה הזאת קרוב לוודאי נכונה ומושלמת. 'חיים של אחרים' נגע בכולם, ולא רק באנשים ממגזרים מסוימים. הוא לא עסק רק בנושאים גרמניים. הוא יכול להתאים לכל ארץ ולכל דיקטטורה, ולכן זה לא מפתיע".
החיים שלו
אחרי "חיים של אחרים", קוך החל לנצל את ההזדמנויות, ועשה בין היתר "זהות לא ידועה", מותחן שצולם בברלין עם ליאם ניסן ודיאן קרוגר וגם את "זאב הים", עיבוד לספרו של ג'ק לונדון, בו הוא שיחק לצידם של טים רות' ונב קמפבל.
"זאת היתה הפקה מדהימה, תובענית מבחינה פיזית. צילמנו את הסדרה בקנדה, והיה מאוד קר, והרוחות היו חזקות.
אבל אי אפשר היה לצלם סיפור כזה בקריביים. הייתי צריך להתאמן ולפתח תוך זמן קצר את השרירים שלי, אבל הם נעלמו חוששני אחרי הצילומים. זה היה מאמץ גדול לעשות את הדמות הזאת - ריתק אותי לגלם מלח חזק ומרושע.
"אני חושב שזאת יצירה נהדרת של לונדון ומאוד אוהב אותה. לטעמי היא לא זכתה להערכה מספיקה, בגלל שאנשים חושבים שזהו סתם ספר הרפתקאות, אבל זה הרבה יותר מכך. זוהי יצירה מטפורית. אשמח להופיע בעוד פרויקטים מאתגרים כאלה, ולא משנה לי מאיפה הם יבואו".
