היום: הממשלה תמשיך לדון בהמלצות טרכטנברג
השרים ידונו בהמלצות בנושא פתיחת השוק לתחרות. על הפרק: ביטול המונופול של מכון התקנים הישראלי והצעה הקוראת לנסח כללים חדשים לאישור היטלי היצף. בנוסף, יונחו על השולחן ההמלצות בתחום התעסוקה, אך הממשלה תדון רק בסעיפים שנוגעים לבני מיעוטים ולא לחרדים
ממשלת ישראל תדון היום (א') בשתי המלצות מרכזיות וחשובות של ועדת טרכטנברג, שמטרתן פתיחת השוק לתחרות כדי לפתור את בעיית יוקר המחיה בישראל, שעמדה בבסיס המחאה החברתית בקיץ האחרון. מדובר בהצעה לביטול המונופול של מכון התקנים הישראלי ובהצעה הקוראת לנסח כללים חדשים לאישור היטלי היצף. בנוסף, ידונו השרים גם בהמלצות הדו"ח בתחום שוק העבודה, אך יתייחסו רק לסעיפים שנוגעים לבני מיעוטים ולא לחרדים.
בדיור בר השגה המלצות טרטכנברג לא יושמו
חברי ועדת טרכטנברג: בעלי עניין פוגעים בדו"ח
המלצות טרכטנברג - מיחזור חוקים שלא מיושמים
שתי ההצעות בנושא תחרות, כלולות בפרק בדו"ח טרכטנברג שעוסק ביוקר המחיה, אך הן לא עלו לדיון בממשלה עם יתר סעיפי הפרק, בשל ההתנגדות החריפה של מכון התקנים ושל גורמים בתעשייה.
בנוגע למכון התקנים, נקבע בהצעה כי המצב הנוכחי בישראל, שבו מוצר מיובא חייב לקבל אישור של מכון התקנים הישראלי לפני שניתן למכור אותו בארץ, הפך את עבודת המכון לחסם משמעותי בפני יבוא ובעקיפין לגורם מרכזי ליוקר המחיה בארץ.
בהיעדר חלופה לעבודת המכון, מוצאים עצמם יבואנים רבים בפני מצב שבו העיכוב והעלויות שבעבודה מול המכון, הופכת את הבאתם של מוצרים מסוימים ללא כדאית מבחינה כלכלית וכך נמנע מציבור הצרכנים מוצר שיכול היה להוות תחרות למוצר אחר ולהוריד את המחירים.
חלוקת המוצרים למסוכנים ובטוחים
על פי ההצעה, הממשלה תפעל במהירות לאימוץ תקנים בינלאומיים. אלו תקנים שמקובלים במספר מדינות ומאפשרים ליבואנים להעביר מוצרים מארץ לארץ מבלי לעבור מחדש את תהליך התקינה.המטרה היא להשוות כמה שיותר את התקנים בישראל לתקנים הבינלאומיים ובנקודות שבהן יש חשש שהתקן הבינלאומי לא מספק ומעמיד את הצרכנים הישראליים בפני סכנה, אז יש לנסח את הפעולות שיש לנקוט על מנת להתאים מוצר שעבר אישור בחו"ל לתקן הקיים בארץ.
לאחר שיושוו התקנים בארץ לתקנים בינלאומיים, יחולקו המוצרים השונים לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה, יכללו מוצרים שאינם יכולים לסכן את איכות הסביבה או את בריאות הציבור. בקבוצה השנייה יכללו מוצרים שכן עלולים לסכן את הסביבה או הבריאות אם לא יעברו בדיקת תקינות.
את המוצרים שאינם מהווים סכנה לבריאות או לאיכות הסביבה, ניתן יהיה לייבא לארץ ללא בדיקה של מכון התקנים. היבואן רק יידרש לחתום על טופס שבו הוא מצהיר כי המוצר עומד בתקן הבינלאומי ובהתאמות לישראל.
משרד התמ"ת יידרש מצידו להגדיל את מספר הפקחים שעוסקים באכיפת תקינה ולערוך בדיקות מדגמיות מפעם לפעם כדי לוודא שיבואנים אינם מנצלים את התקנה כדי להביא לארץ מוצרים שלא עברו בדיקת תקינה בחו"ל.
לגבי מוצרים שיכולים להוות סכנה לבריאות או לאיכות הסביבה, נקבע כי תידרש בדיקה נוספת, מעבר לתקן בינלאומי. עם זאת, נקבע גם כי משרד התמ"ת יאתר מעבדות בחו"ל שעבודתן תוכר לצורך יבוא לארץ, כך שיבואנים לא יהיו מחויבים לעבוד עם מכון התקנים הישראלי.
היטלי היצף - לא לעולם
ההצעה השנייה, שנוגעת להיטלי היצף, כוללת תקנות חדשות לגבי האופן שבו מוחלט להטיל היטל כזה, ומגבלת זמן לתוקפו. היטל היצף הוא סוג של מס שמוטל על מוצר מיובא, כאשר סבורים שייבואו לארץ מאיים על קיומה של תעשייה מקומית.
לרוב מדובר בצעד הגנתי שנוקטת המדינה, כאשר מבחינים שמוצר מחו"ל נמכר במחירים נמוכים מהמוצרים המקומיים, כאשר בארצות אחרות נמכר מוצר זה במחירים גבוהים יותר. ההנחה היא, שהמוצר נמכר במחירי הפסד בארץ כדי לגרום לתעשייה המקומית להיסגר, ולאחר שהיא תיסגר היבואן יעלה את המחירים.
כיום, היטל היצף מוטל ללא מגבלת זמן וללא התייחסות לשאלה, עד כמה התעשייה המקומית שעליה מגנים חשופה לתחרות בארץ. ההצעה שתובא לישיבת הממשלה מחר מבקשת לתקן את החוק, כך שהיטל ייקבע לזמן קצוב שלאחריו יצטרך שר התמ"ת לאשרו מחדש ולנמק מדוע. ועדת טרכטנברג המליצה על תקופה של לא יותר מ-5 שנים.
בנוסף, מבקשים בהצעה להורות לשר התמ"ת לקבוע תקנות מיוחדות להגנה על מונופולים מקומיים. בישראל ישנם כמה תחומים שבהם יש רק יצרן אחד ואין לו מתחרים מקומיים, כמו למשל חברת נשר בשוק המלט.
במקרים כאלה, נקבע בהצעה, יוכל השר לקבוע כי אין מקום להיטל היצף, למרות שיבואנים מוכרים במחירי הפסד כדי לחסל את היצרן המקומי, שכן היצרן המקומי בעצמו אינו מציע מחירים תחרותיים למשק הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
