מכירת החיסול של מעמד הביניים

חיכינו לפרסום המיוחל של הקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן", ההטבה המשמעותית ביותר שמעניקה המדינה בתחום הדיור לחלק מאזרחיה. כמעט שנתיים שהסטודנטים בתוך הסיפור הזה. לומדים, ישנים באוהלים, מפגינים. מעל לכל במה אפשרית אמרנו דבר אחד: המדינה צריכה לאפשר לכל אחד ואחת לחיות כאן בכבוד - למי שיש לו המון, למי שאין לו כלום וכן, גם למי שבאמצע. ביום רביעי התאמת החשש הגדול: המדינה אולי צריכה את מעמד הביניים הנשחק, אבל היא פשוט לא סופרת אותו.

הרעיון הבסיסי מאחורי "מחיר למשתכן" מצוין: המדינה תדאג שכמה שיותר אזרחים יוכלו לקנות דירות במחיר שנמוך במאות אלפי שקלים ממחיר השוק. הבעיה היא שאין מענה לשתי שאלות פשוטות: מה הסיכוי של רובנו להשיג דירה כזו, ולמה שהמדינה לא תשתמש בתמריץ חשוב כל-כך כדי לשלב אזרחים בשוק התעסוקה?

עוד בערוץ הדעות  של ynet:

חוק טל - סכנה לביטחון המדינה / ניצן פלס

שניט והמתגרשים: סוף לטרור על גב הילדים / יעל גיל

לגבי הסיכוי להגיע לדירה שכזו, כמה דקות מספיקות כדי להבין שעלינו, בני ובנות מעמד הביניים, לא כדאי להמר. הקריטריונים עטופים בצורה אחרת, אך מהותם נותרה כשהייתה: העדפה ברורה של משפחות ברוכות ילדים. עצוב כמה שזה פשוט: 80% מהניקוד יינתן על-פי שנות נישואין, ולאוכלוסיה שמתחתנת ומביאה ילדים בממוצע 5 שנים קודם, לעולם יהיה יתרון. עבור השנים שבהן מבלים צעירים וצעירות בשמירות או בשירות לאומי הם יצברו 15 נקודות, רק כדי לגלות שמי שהתחתנו ולא שירתו עקפו אותם בסיבוב עם 16 נקודות. וזה בלי להיכנס למי שבוחרים שלא להתחתן ברבנות מסיבות שונות, ולקביעה שהשירות רלוונטי רק למחצית מהמכרזים.

מה שעצוב יותר הוא ששר השיכון חשב שכולנו פשוט לא נבין את זה. כבוד השר הגדיר את הצעתו "היסטורית", אך ההיסטוריה היחידה שנרשמה השבוע הייתה עד כמה רחוק מוכן פוליטיקאי בישראל ללכת בניסיון להתל בציבור.

נתניהו, מה איתנו?

בהצעה של אטיאס יש סתירה בחוקי ההיגיון. בכירים וחכמים מתריעים כי האיום הגדול ביותר על כלכלת ישראל הוא השיעור הנמוך של משתתפים בשוק העבודה. לעומת זאת, בקריטריונים של משרד השיכון אין התייחסות לעידוד יציאה לעבודה: לא של שני בני הזוג וגם לא של אף אחד מהם. לא ייתכן שלמרות המלצות ועדת טרכטנברג, שר הבינוי והשיכון ייאפשר הטבה של מאות אלפי שקלים דווקא למי שאינו בוחר לצאת לעבוד ולפרנס את משפחתו.

עיגון הקריטריון "מיצוי כושר השתכרות" כתנאי לדיור מוזל היה מעניק תגמול לאזרחות יצרנית ותורמת. לעומת זאת התמריץ שנותנת המדינה לאזרחים להיסמך על שירותיה, מבלי שאלו יצטרכו לעבוד ולהרוויח את לחמם בכבוד, היא הפקרות אמיתית.

האמת פשוטה - אין דבר וחצי דבר בין הקריטריונים שמציג השר אטיאס ובין צדק חברתי. למען האמת, יש כאן ניצול ציני של המחאה וניסיון נואל לרכוב עליה ולפגוע בתומכיה שיצאו לרחובות. כבוד השר מתעקש לשמור על חזות ממלכתית, אך למעשה שכח כבר מזמן שהוא אחראי על טובתה של כלל החברה הישראלית ולא רק של חלקים נבחרים ממנה. אדוני ראש הממשלה, האחריות היא עליך. כמה סמלי הוא שבאותו השבוע שבו הודרו חיילים מהרכבת, ועלתה היוזמה להארכת חוק טל, קודמה ההחלטה להדיר את מעמד הביניים השחוק מפתרונות של דיור בר השגה. זו מכירת החיסול של מעמד הביניים בישראל, שאותה מובילים השרים והח"כים.

האחריות היא עליך, אדוני ראש הממשלה. אינני מצפה ממך להניף את הדגלים האדומים וגם לא לשיר את "האינטרנציונל", אינני מצפה שתנטוש את אמונתך העיוורת בשוק החופשי ויותר מכל, אינני מצפה שתפתור בבת אחת את כל הבעיות שהציפה המחאה. אני מצפה ממך, אדוני ראש הממשלה, שפעם אחת תכניס גם את טובתנו, האזרחים העובדים, אל מסכת השיקולים שלך, לפני טובת "השותפים הטבעיים". פעם אחת, אדוני, רק פעם אחת - תראה אותנו, תקשיב לנו, תזדהה גם עמנו. האחריות לפתרון משבר הדיור היא עליך. אנחנו, הסטודנטים, בכל מקרה כבר נערכים לאפשרות שתחליט (שוב) לא להחליט.

איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il