הממתיק הבריא: כל הסיבות לעבור לסטיביה
בעולם הוא מאושר לשימוש כבר שנים ארוכות, אבל רק עכשיו הוא קיבל את אישור משרד הבריאות הישראלי. הכירו את הסטיביה - ממתיק טבעי שאינו מכיל קלוריות. הנטורופתית קרן וולקומיר על סגולותיו של הצמח שנמצא יעיל להורדת לחץ דם והקלה בסוכרת
שמו של צמח הסטיביה עולה בשנים האחרונות כתחליף בריא יותר להמתקת מזונות ומשקאות: הוא אינו מכיל קלוריות, מתאים לסוכרתיים ואפילו אינו גורם לחורים בשיניים. הצמח, שנקרא באנגלית Stevia rebaudiana או Candy leaf, הוא למעשה שיח ממשפחת המורכבים, יליד דרום ומרכז אמריקה. גודלו כ-60-90 ס"מ והוא מאופיין בטעמו המתוק.
עוד כתבות של קרן וולקומיר בערוץ בריאות:
מגינה מפני סרטן השד: כל הסיבות לאכול קינואה
איזה סוג לחם יעזור להיות שבעים ולרזות בדיאטה?
חמש סיבות בריאות לאכול דגנים מלאים
המתיקות של הסטיביה תלויה בזן: ישנם כמה מאות זנים שונים של הצמח ורק לחלקם יש את המתיקות הנחשקת. המוכר ביניהם הוא Stevia rebaudiana Bertoni. מיצויים מעלי הצמח היו בשימוש למשך שנים רבות בטיפול המסורתי בסוכרת בדרום אמריקה.
ממתיק טבעי שאינו מכיל קלוריות
ההרכב הכימי של הסטיביה מורכב וישנם עשרות גליקוזידים שונים הנותנים את טעמו המתוק. הגליקוזידים הם חומרים המכילים בין השאר גם מולקולת סוכר, כאשר החשובים ביותר בהקשר של הסטיביה הם סטיביוזידים (steviosides), ריבאודיוזידים (rebaudiosides) ודולקוזידים (dulcosides).
הסטיביה נחשבת לממתיק טבעי לא קלורי וניתן להשתמש בה לאפייה או בישול, מאחר והיא עמידה בחום. ממתיקים לא קלוריים נוספים הם אסולפאם K, אספרטיים, סכרין וסוכרלוז, אך אלו נחשבים לממתיקים מלאכותיים.
בסוף שנת 2008 עשה ה-FDA האמריקאי, הגוף האמון על אישור צריכת מזון ותרופות, צעד גדול לקראת הכרה בסטיביה כחוקית למאכל ולא רק כתוסף תזונה. אולם הוא לא העניק לסטיביה כשלעצמה את תואר הבטיחות כמזון, אלא למיצוי הטהור של אחד הגליקוזידים של הסטיביה (ריבאודיוזיד הקרוי גם rebiana או Reb A) והוא אושר לשימוש כללי כממתיק במזון ומשקאות. מיצוי זה משווק תחת מגוון שמות מסחריים שונים והוא מופיע במשקאות ומוצרי מזון בארצות הבית כממתיק שאינו מכיל קלוריות.
ביפן משווק גליקוזיד אחר, בשם סטיביוזיד (Stevioside), כממתיק לא קלורי מזה כ- 20 שנה, והוא מהווה כ- 40% משוק הממתיקים הלא-קלוריים ביפן. באיחוד האירופי אושרה הסטיביה לשימוש לפני כשנה ולאחרונה הצטרפה גם ישראל ואישרה את השימוש בו.
הגידול בביקוש העולמי לסטיביה, הן מצד האוכלוסיה והן מצד תעשיית המזון (אפילו מצד חברת "קוקה-קולה") יצר מחסור במוצר, מה שגרם לקושי בייבוא הצמח לישראל. כדי להתגבר על המחסור בצמח ועקב הגידול בביקוש גם בארץ, ישנה יוזמה לגידולו בצפון הארץ.
אילו ממתיקים המופקים מהסטיביה ניתן למצוא בחנויות?
עלי הצמח
עלים טריים או יבשים של הצמח עצמו. מינון למנה: 1-2 עלים.
תמצית אבקתית או נוזלית של הצמח
תמצית זו מכילה מגוון רחב של גליקוזידים, כולל סטיביוזידים. ההרכב הכימי של הנוזל תלוי בשיטת ההפקה. לעיתים מיצוי נוזלי מופק על ידי הרתחת העלים במים ולעיתים העלים מושרים במים או במים עם אלכוהול. מינון למנה של נוזל: 5-7 טיפות.
בתמצית האבקתית המזוקקת יש ריכוז גבוה של סטיביוזידים והיא עשויה להיות מתוקה פי מאות מסוכר השולחן הלבן (הן הגליקוזיד- Reb A והן הגליקוזיד "סטיביוזיד" מתוקים פי 200-300 מהסוכר). מסיבה זו צריך להשתמש בכמויות קטנות יותר שלה כתחליף סוכר. מינון למנה של אבקה: רבע/חצי כפית, המכילים כ- 25-50 מ"ג חומר פעיל.
למרות שלא ברור ממחקרים מהי צורת הסטיביה הבריאה ביותר, נראה כי לצורות המיצוי השונות שלה יש יתרונות בריאותיים על פני סוכר השולחן הלבן או סירופ תירס עתיר פרוקטוז. יתרונות בולטים הם הורדת רמות הגלוקוז בדם והורדת לחץ הדם. כיום נחקרים תהליכי מיצוי נוספים, כגון תהליכים אנזימתיים, והחוקרים מאמינים כי בעתיד תהליכי מיצוי מסוג זה יעמדו בצורה טובה יותר במבחן עלות-תועלת, כלומר יהיו כדאיים יותר מבחינה כלכלית.
לאילו מחלות יעילה הסטיביה?
1. סוכרת
כאמור, מיצוי עלי הסטיביה היה בשימוש למשך שנים רבות בטיפול המסורתי בסוכרת בדרום אמריקה. גם בהתבסס על מחקרים שנעשו על בעלי חיים ועל מחקרים ראשוניים על בני אדם, נראה כי סטיביה עשויה לעזור במניעה או טיפול של סוכרת סוג 2, אך יש צורך בעוד מחקרים קליניים טובים כדי לאשש שימוש זה.
שני מחקרים קליניים קטנים דיווחו על תוצאות חיוביות בהתייחס לתגובת רמת הגלוקוז בדם. אולם מחקרים אלו עוצבו בשיטות פחות קפדניות ולכן ההתייחסות לתוצאותיהם צריכה להיות מוגבלת.
המחקר המאוחר מביניהם נערך בדנמרק ופורסם ב- 2004 במגזין "מטבוליזם". המחקר בדק את ההשפעה האקוטית של תוסף סטיביה על רמות הגלוקוז בדם בקרב 12 נחקרים בלבד עם סוכרת סוג 2. הנחקרים קיבלו 1 גרם סטיביוזיד (שהוא, כאמור, אחד מהגליקוזידים שבסטיביה) או 1 גרם עמילן תירס עם האוכל. דגימות הדם נלקחו 30 דקות לפני האוכל והושוו עם דגימות דם שנלקחו ארבע שעות לאחר הארוחה עם התוסף. התוצאות הראו כי הסטיביוזיד הפחית את העקומה הגליקמית בכ-18%.
2. יתר לחץ דם
הסטיביה, כפי שהראו מחקרים, יכולה לעזור גם לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם. חשוב לציין כי ישנו שוני בין המחקרים, ואלו שנערכו למשך תקופת זמן ארוכה יותר (בין שנה לשנתיים) הראו כי ההשפעה קיימת, אך מחקרים שנערכו לתקופה קצרה (חודש עד שלושה חודשים) לא הראו כל השפעה.
עד כמה גדולה ההשפעה? באחד המחקרים ארוכי הטווח (שנערך למשך שנה במספר מרכזים רפואיים בטייוואן) השתתפו 106 סינים, גברים ונשים, בגילאי 28-75 הסובלים מיתר לחץ דם ( ממוצע של 160/102 מ"מ כספית). הנחקרים חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות, כאשר גם הם וגם נותני הטיפול לא ידעו איזו קבוצה מקבלת את פלסבו. הקבוצה שקיבלה את הצמח נטלה קפסולות של 250 מ"ג סטיביוזיד שלוש פעמים ביום למשך שנה.
על פי המחקר כבר לאחר שבוע ימים לחץ הדם ירד בקרב קבוצת הסטיביה, כאשר לאחר שלושה חודשים דווחה ירידה של 14 מ"מ כספית בממוצע ולחץ הדם הדיאסטולי ירד ב-12 מ"מ כספית בממוצע. המשמעות היא שממוצע לחץ הדם בתום שלושה חודשים עמד על 148/90 בממוצע. השפעה זו נמשכה לאורך כל השנה.
יש לציין כי החוקרים ערכו מחקר דומה, שנמשך לאורך שלוש שנים, ותוצאותיו היו דומות. לעומת זאת, מחקר אחר, בו ניתנו קפסולות המכילות 250 מ"ג סטיביוזידים למשך שלושה חודשים בלבד, לא מצא כל השפעה על לחץ הדם או הגלוקוז.
פעילויות מרפאות נוספות
לסטיביוזידים שבצמח הסטיביה יש פעילות נוגדת דלקת, נוגדת גידולים, נוגדת שלשולים, משתנת ומווסתת מערכת חיסון.
עד כמה בטוח להשתמש בצמח הסטיביה?
כחלק מתהליך הענקת תואר הבטיחות לסטיביה על ידי ה-FDA סקרו המומחים מחקרים והסיקו שה-Reb A בטוח לשימוש כמרכיב ממתיק במזונות ומשקאות. המחקרים שנסקרו היו גם על בעלי חיים ובדקו את חילוף החומרים של חומר זה בגוף. גם המחקרים על חולי סוכרת מסוג 1 ו-2 ועל חולי יתר לחץ דם לא הראו תופעות לוואי עם מינוני Reb A של כארבע עד 15 מ"ג לקילו משקל גוף ליום (כלומר, לאדם במשקל 70 ק"ג מינון בטוח לשימוש לפי המחקרים יהיה 280-1050 מ"ג ביום), מחולקים לשלוש מנות ביום.
גם ועדת מומחים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבעה כי אלו חומרים מאושרים לשישמוש כממתיקים, לאחר סקירה רבת שנים של הנתונים המדעיים הזמינים. ועדה זו קבעה צריכה יומית בטוחה של 0-4 מ"ג לקילו משקל גוף.
על אף הידע הנרחב הקיים, נראה שיש צורך במחקרים נוספים, ביניהם גם מחקרים ארוכי טווח, מעבר למשך התקופה שנחקרה עד כה (כשנתיים).
מי צריך להימנע משימוש בצמח?
הסטיביה לא בטוחה לשימוש בילדים ונשים בהריון או מניקות או לתקופות ארוכות יותר משנתיים, זאת עקב מחסור בעדויות.
כמו כן, כנראה שהשימוש בסטיביה לא בטוח גם עבור אנשים עם לחץ דם נמוך, היפוגליקמיה (רמות נמוכות של גלוקוז בדם), היפוקלצמיה (רמות נמוכות של סידן בדם) או אנשים עם תפקוד כליות לקוי.
הסטיביה אינה בטוחה לשימוש גם בקרב אנשים אשר אלרגיים למשפחת המורכבים (חסה, חמניה, חרצית, סביון, בבונג ועוד).
חשוב לציין כי אחד הדברים שהטרידו את החוקרים הוא השימוש המסורתי בצמח על ידי הילידים והכפריים של פאראגוואי במטרה לשלוט בפוריות הגבר. מחקרים על בעלי חיים שנערכו על מנת לבדוק את הנושא מצאו עדויות סותרות. חשוב לציין כי המינונים שניתנו לאוגרים באחד מהמחקרים היו גבוהים מאוד (2.5 גרם תמצית נוזלית של סטיביה ל- 1 ק"ג משקל גוף) וכי לא נערכו מחקרים מסוג זה על בני אדם.
בשורה התחתונה, מחקרים הדגימו שממתיקים המבוססים על Reb A נחשבים לבטוחים לצריכה כממתיק שולחני או כמרכיבים במזונות ומשקאות. ממתיקים אלו מתאימים גם לסכרתיים וגם לאנשים שנמצאים בתהליך של הרזייה והם אפילו לא גורמים לחורים בשיניים.
ההכרה בחומר פעיל זה כמזון משמעותית לתעשיית המזון, שכן אז תוכל תעשייה זו להשתמש בממתיק בריא יותר ובטוח יותר לשימוש מהממתיקים המלאכותיים בהם משתמשים כיום. עדיין, אין זה הופך משקאות קלים או מוגזים או מזונות מעובדים לבריאים או מרזים הרבה יותר. על כן, מומלץ שתקראו את תוויות מוצרי מזון ומשקאות אלו.
כאמור, הסטיביה כממתיק אינה מכילה קלוריות, אך ייתכן כי מוצרי סטיביה יכילו מספר זעום של קלוריות. גם כאן, כמו תמיד, כדאי לקרוא היטב את תוויות המוצרים.
בנוסף אנחנו רואים יתרון טיפולי של הסטיביה בהקשר של חולי יתר לחץ דם וסוכרת. חשוב לשים לב, שהמינונים הטיפוליים הם שונים וגבוהים בהרבה מהמינונים בהם נשתמש באופן יום-יומי להמתקה, ולכן אין לייחס למינונים נמוכים את אותה ההשפעה. כמו כן, אין להשתמש במינונים גבוהים כדי לקבל אפקט טיפולי, מבלי להתייעץ עם איש מקצוע.
הכותבת היא נטורופתית מוסמכת R.Na, בעלת קליניקה פרטית, מנהלת אתר טבע-לי ומרצה בבית הספר לרפואה משלימה בסמינר הקיבוצים, קמפוס ברושים וסמינר אפעל