הצרכנים ישלמו על התייקרות הדלק?
התעשיינים מעריכים כי גל ההתייקרויות האחרון של הדלק, החשמל והמים יעלו את מחירי הייצור בכ-1%. ייצור המזון צפוי לעלות אף ב-3%-4%. האם זה יגולגל לכיסו של הצרכן?
כיצד תשפיע התייקרות האנרגיה על מוצרי הצריכה ועל הצרכן הישראל? מחיר הבנזין יתייקר ביום שלישי בחצות בכ-3.5% בשל התייקרות הנפט והדלק בשווקים העולמיים, בהמשך להתייקרויות קודמות. מסיבה דומה, גם הסולר התייקר בחצי השנה האחרונה בכ-10%. מחירי הנפט עולים בשל החרם שהטילו מדינות אירופה על רכישת נפט מאיראן, ויש חשש שהנפט והדלקים ימשיכו להתייקר בחודשים האחרונים עוד יותר, ואולי הרבה יותר.
במקביל, גם תעריפי החשמל אמורים לעלות בקרוב בכ-6.5%, בשל המחסור בגז טבעי. זאת, בהמשך לעלייה של 15% בתעריפי החשמל בתחילת השנה. להתייקרות הדלקים, בעיקר הסולר, והחשמל, יש להוסיף את תעריפי המים לתעשייה, שעלו בתחילת השנה ב-25%, ואת עליית הארנונה התעשייתית ברשויות מקומיות רבות.
בעקבות התייקרויות אלה עולה החשש, שהן יביאו לעליית מחירים של מוצרים נוספים, בטענה שהפעלת המכונות במפעלים המייצרים אותם נעשתה יקרה יותר. בשנים האחרונות התרחשה כמה פעמים עליית מחירים של מוצרים שונים, בעקבות התייקרות של הדלק והחשמל.
תעריפי החשמל ייקרו את הייצור בכ-850 מיליון
מנתוני התאחדות התעשיינים עולה כי כל עלייה של תעריפי החשמל ב-1% מייקרת את הייצור התעשייתי בישראל בכ-40 מיליון שקל בשנה, כך ששתי העליות האחרונות לבדן מייקרות את הייצור התעשייתי בכ-850 מיליון שקל לשנה. התייקרות המים, לפי נתוני ההתאחדות, מייקרת את הייצור בכ-100 מיליון נוספים לשנה.
"קשה לעשות תחשיב כזה על הדלק", אומר ל-ynet מנהל המחלקה לכלכלת עסקים בהתאחדות התעשיינים, אורן הרמב"ם, "אבל בסך הכול, ניתן להעריך שגל ההתייקרויות האחרון - מים, חשמל, ארנונה ודלק - מייקר את הייצור התעשייתי בכ-1%".
לנתון הזה אין הרבה השפעה על סל הקניות שלנו. זאת, מכיוון שרוב מוצרי התעשייה הישראלית - מטפטפות וחומרי דישון ועד מל"טים ותוכנות - הם מוצרים שמיועדים לייצוא לתעשיינים ולחקלאים במדינות אחרות, ואילו רוב מוצרי הצריכה בישראל, כמו בגדים ומכוניות, מחשבים וצעצועים - הם מיובאים.
אלא שאחת ההוצאות החודשיות הבסיסיות והגדולות ביותר של כל משפחה שאינה עשירה היא מזון - והמוצר הזה, ברובו, דווקא מיוצר בארץ, ומושפע מהתייקרות הדלק, החשמל והמים יותר ממוצרים אחרים. "בהערכה גסה מאוד, ניתן להעריך שגל התייקרויות חומרי הגלם הבסיסיים ייקר את ייצור המזון, כולל עלות השינוע וההובלה בשיעור שבין 3% ל-4%", אומר הרמב"ם, "זאת, בלי לקחת בחשבון עלויות נוספות, כמו חומרי גלם בחו"ל, שיתייקרו גם הם בגלל התייקרות הדלק בחו"ל".
אלרוב: חברות המזון העלו מחירים גם כשהעלויות ירדו
האם עלייה של 3% או 4% בעלות הייצור צריכה, בהכרח, להעלות את מחירי המוצרים? התשובה החד משמעית היא: לא בהכרח.
עלות הייצור היא רק חלק אחד מהמחזור הכספי של החברות, יחד עם המשכורות, המסים והרווח. חברות קיימות כדי להרוויח, ואם הרווח של חברות המזון היה רק 3% מכלל הכסף שהן מגלגלות, הן היו נמצאות כעת בבעיה: רווחיהן היו נמחקים והן היו צריכות להחליט אם לייקר את המוצרים, לפטר עובדים, להפסיק לשלם דיבידינדים, לכפות על הספקים למכור בהפסד או לקצץ בתנאי ההעסקה של המנהלים.
אבל לפי הדו"חות הכספיים של חברות המזון הגדולות בישראל הן לא צריכות לעשות שום דבר מכל אלה: שיעור הרווחיות שלהן - אחוז הרווח מתוך כלל ההכנסות - הוא גבוה הרבה יותר. שיעור הרווחיות של תנובה עמד ב-2010 על כ-9.8%; רווחיות שטראוס עמדה על 8% ורווחיות אסם הגיעה לכ-12%.
גם רשתות השיווק סיימו את 2010 ברווחיות שתאפשר להן לעמוד בהתייקרות חומרי הגלם ובהתייקרות נלווית של חלק מהמוצרים: שופרסל רשמה באותה שנה רווחיות של 4.5%, רבוע כחול רשמה רווחיות של 3.5% ורמי לוי, שמשלם לעובדיו שכר נמוך יותר משתי הרשתות הגדולות, רשם רווחיות של 6.7%.
עדיין לא ברור מה הייתה הרווחיות ב-2011, וייתכן שהיא ירדה בשל המחאה החברתית שעצרה את עליית המחירים, אך חלק מהחברות, כמו תנובה ושופרסל, כבר קיזזו את הירידה ברווחים בפיטורי עובדים.
"מחירי התשומות התעשייתיות נמצאו בחלק מהשנים האחרונות בירידה חדה, ולמרות זאת, חברות המזון המשיכו להעלות מחירים וגילגלו את הרווחים לכיסן", אמר ל-ynet יוזם מחאת הקוטג', איציק אלרוב, "לפיכך, אין שום סיבה שברגע שיש עלייה כלשהי בעלויות הייצור, הצרכן יצטרך לשלם עליה".
לפנייה לכתב/ת 
