הקריטריונים לדיור בר השגה אושרו במינהל
הניצחון של ש"ס על מסקנות ועדת טרכטנברג כמעט הושלם. הבוקר נודע כי שר האוצר וראש הממשלה ויתרו על כוונתם להילחם על כך שמשפחות שבהן שני בני הזוג לא עובדים לא יהיו זכאות לדיור בר השגה. כעת, אושרו הקריטריונים במועצת מינהל מקרקעי ישראל, בקרוב יוסיף שר האוצר את חתימתו
ניצחון לש"ס, הפסד ל"ישראל ביתנו" ולדו"ח טרכטנברג. מועצת מינהל מקרקעי ישראל אישרה פה אחד את הקריטריונים לדיור בר השגה שהציג שר השיכון אריאל אטיאס. הקריטריונים כוללים לראשונה התייחסות לשירות צבאי, אך הם אינם כוללים התייחסות למיצוי כושר השתכרות, בניגוד להמלצת ועדת טכטנברג ובניגוד לעמדתם המקורית של ראש הממשלה ושר האוצר.
- תוכנית אטיאס: עזרה לחלשים או עידוד אבטלה?
מוקדם יותר היום, סיכם אטיאס עם בנימין נתניהו ויובל שטייניץ על הגדלת ניקוד הזכאות עבור שירות צבאי, בתמורה להשארת סעיף מיצוי כושר ההשתכרות מחוץ לקריטריונים. מההסכם עולה, כי שר האוצר הסיר למעשה את התנגדותו למהלך ונכנע ללחץ הפוליטי מכיוון סיעת ש"ס.
בכך חזר בו שטייניץ מההסכם שגובש עם שרי ישראל ביתנו, על פיו לא יאשר שר האוצר קריטריונים שלא יכללו מיצוי כושר השתכרות בלפחות 80% מהפרויקטים. שר החוץ ויו"ר סיעת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כינס מסיבת עיתונאים מיד לאחר אישור הקריטריונים ואמר כי תכנית שר השיכון אינה מקובלת על חברי סיעתו וכי הם מתכוונים להיאבק על כך ששר האוצר יעמוד בהתחייבותו ולא יאשר אותה.
"בכל הסיכומים הכתובים שלנו עם משרד האוצר ומשרד רה"מ מופיעים שני דברים – שירות צבאי או שירות לאומי וכמובן גם כושר השתכרות", אמר ליברמן. "כל המסר שאנחנו רוצים להעביר לציבור הוא שאנחנו קודם כל באותם סדרי עדיפויות - משרתים, עובדים ומשלמים מס הכנסה. אי-אפשר להוציא כושר השתכרות מאותו סולם ברור של הסדרי עדיפויות כפי שלפחות ישראל ביתנו רוצים לראות. אני חוזר ואומר – זה היה סיכום ברור ואנחנו מתכוונים לפעול בהתאם לסיכום".
על פי הצעת אטיאס, 50% מהפרויקטים לדיור בר השגה יוקצו תוך התייחסות למרכיב השירות הצבאי ו-50% לא יכללו התייחסות למרכיב זה. בפרויקטים שיכללו התייחסות לשירות הצבאי יזכה זוג שמבקש לקבל דירה ב-5 נקודות זכות בגין כל שנת שירות בסדיר (בסה"כ 15 נקודות אפשריות). בנוסף, יינתנו 5 נקודות זכות בגין שירות מילואים פעיל של אחד מבני הזוג ועוד 10 נקודות בגין שירות צבאי או לאומי/אזרחי של בן הזוג השני. 70 הנקודות הנותרות יינתנו בגין שנות נישואים - 7 נקודות עבור כל שנת נישואים.
במחצית השנייה של הפרויקטים יינתנו כל נקודות הזכות עבור שנות נישואים. בנוסף, הדירות יחולקו לפי מספר הילדים בכל משפחה, כאשר 45% מהדירות יוקצו לזוגות עם 3 ילדים או יותר, 35% יחולקו לזוגות עם ילד או שניים ו-20% יחולקו לזוגות ללא ילדים או לרווקים מעל גיל 35.
ועדת טרכטנברג המליצה, ושר האוצר התחייב ליישם, סעיף נוסף שנועד לוודא שמי שאינו ממצה את כושר ההשתכרות שלו (מפי שהוא בוחר לא לעבוד) לא יוכל ליהנות מדיור בר השגה. על פי ההצעה, ייקבע רף של 125% משרה לשני בני הזוג שזוג שלא עובר אותו לא יוכל לגשת למכרז לקבלת דיור בר השגה.
ראוי לציין כי מדובר ברף מקובל לקבלת קצבאות אחרות מהמדינה, וכי הוא אינו מתייחס לאזרחים שאינם יכולים לעבוד בשל נכות או מחפשים עבודה דרך לשכת התעסוקה ואינם מוצאים.
התנגדות מקיר לקיר - מקווים ששר האוצר לא יאשר
הצגת הקריטריונים עוררה סערה ציבורית ופוליטית. עשרות בני אדם הפגינו היום מול משרדי המינהל נגד אישור הקריטריונים. את ההפגנה ארגנו אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית ותנועת רוח חדשה בשיתוף התאחדות הסטודנטים, תא אופק, המשמרת הצעירה של תנועת העבודה בירושלים, תנועת "ירושלמים", עמותת איילים ותנועת התעוררות.
איתי גוטלר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, אמר: "אנו קוראים לשר האוצר וראש הממשלה לנקוט באופן מיידי בצעדים אקטיבים שיחייבו מתן מענה בתחום הדיור גם לציבור העובד, זאת לצד טיפול שורשי בבעיות הספציפיות של המגזרים החלשים ומחוסרי הדיור". במקביל, רצות ברשת קריקטורות שלועגות לטיפול של שר השיכון בנושא הדיור בר ההשגה.
גם הפרופרסור מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, מתח ביקורת חריפה על הקריטריונים. "אם רוצים להטיב עם מגזר מסוים שישימו זאת על השולחן", אמר. "אני שואל את עצמי, למה עדיף אדם שהתחתן אתמול מזה שיתחתן מחר. אינני מבין מה הקשר בין זה לצדק חברתי. ואם יש זוג שהתחתן ואין לו ילדים מאיזו סיבה?".
חבר התת-ועדה לענייני הדיור בצוות טרכטנברג ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, איל גבאי, אמר כי "הקריטריונים הקיימים הם חמורים מאוד ואני מקווה ששר האוצר לא יאשר אותם. לא ייתכן שהמדינה תעזור למי שלא רוצה לעבוד. הקריטריון של מיצוי כושר השתכרות חייב להיות שם. צריך לעזור לאותם זוגות צעירים שרוצים לעזור לעצמם".
עם זאת, גבאי ציין כי יש לזקוף זכותו של שר השיכון מש"ס את העובדה שבעקבות הביקורת הוא הכניס לקריטריונים התייחסות לשירות צבאי, ויש גם להביא בחשבון את העובדה שהמדינה עצמה אחראית במידה רבה לשיעור התעסקוה הנמוך במגזר החרדי. "20 שנה המדינה התייחסה רק לשירות הצבאי ולא חשבה על ההשלכות הכלכליות, והיא זאת שאמרה להם: אין צבא, אין פרנסה. חוק טל אמר שאם רוצים אותם במעגל התעסוקה, שלפעמים הוא הרבה יותר כבד מנטל הדם, צריך ללכת לקראתם".
שר השיכון עצמו התייחס היום לדברים ואמר כי "אסור למדינה להעדיף זוג צעיר ששפר עליו גורלו ושני בני הזוג עובדים על משפחות שלא הצליחו לממש את כושר ההשתכרות בהיקף של 125% משרה כשם שאיננו מתנים את הסיוע של המדינה לחינוך בסיסי, כך קורת גג לא תוכל להיות נגזרת של חזקים וחלשים. צדק חברתי בעיני הוא שמעמד הביניים והשכבות החלשות גרים בכפיפה אחת ולא מדירים את החלשים".
העיניים נשואות כעת אל סיעת ישראל ביתנו שבה תקפו בחריפות את הקריטריונים. במכתב ששלח שר התיירות סטס מיסז'ניקוב לראש הממשלה הוא טוען כי יש לעמוד על כך שמיצוי כושר ההשתכרות יהיה תנאי הסף לכך, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג. כעת נותר לראות כמה רחוק ילכו בישראל ביתנו עם התנגדותם והאם יאיימו על שלמות הקואליציה.