ועדת הכספים נרתמת להצלת מפעל בריל
יו"ר הוועדה גפני: "הזעקה של מפעל בריל קשה וצודקת". ראש מחלקת ציוד לוגיסטי במשרד הביטחון: "כמות גדולה של לוחמים מושבתים בגלל הנעליים"
ועדת הכספים התנגדה היום (ב') פה אחד להחלטת משרד הביטחון להפסיק לרכוש נעליים צבאיות ממפעל "בריל" בראשון לציון ולייבא אותן מארה"ב על חשבון כספי הסיוע הצבאי האמריקני. המפעל מספק היום לצבא 85 אלף זוגות נעליים בשנה. הוא מעסיק בקו היצור 100 עובדים ומאיים לסגור את שעריו אם תיפסק אספקת הנעליים לצה"ל.
- מפעל בריל עומד להיסגר: מה יהיה על עובדיו?
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דרש ממשרד הביטחון לחפש עם המפעל פתרון שיגשר על הפערים בין הרצוי למצוי ברמה המקצועית והתקציבית מבחינת התאמת הנעלים לצורכי הצבא ומגבלות התקציב, ובלבד שהעובדים לא ייזרקו לרחוב. הוא דרש מהמשרד תשובה תוך 4 ימים אם הוא מקבל את הצעתו.
"הזעקה של מפעל בריל קשה וצודקת", אמר גפני ורמז שהתחמקות משרד הביטחון מפשרה עם המפעל "עלולה להשפיע על התייחסות הוועדה לתקציב הביטחון". המשרד טען כי "אין סיבה לקנות בארץ נעלים שמתבלות מהר, ירודות מבחינה אורתופדית וגם יקרות יותר מהנעליים האמריקניות".
המפעל דחה את הטענות וח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) הטיחה בנציגי המשרד שהם "שקרנים, כי נגמרו להם התירוצים הרגילים ומשמיצים את התעשייה הישראלית", אמרה וסירבה לחזור בה מהכינוי "שקרנים". היא הזכירה מאבק דומה שניהלה נגד יבוא מוצרי טקסטיל למערכת הביטחון עד שהצליחה להבטיח בחוק את רכישתם בארץ.
יוזמי הדיון הח"כים שלמה מולה (קדימה) ואיתן כבל (עבודה) אמרו כי לא יתכן שמשרד הביטחון מבקש בידו האחת שלא לפגוע בתקציב הביטחון, ובידו השנייה מבקש לזרוק לרחוב עובדים שלא ימצאו תעסוקה אחרת והמדינה תיאלץ לשלם להם דמי אבטלה.
"התקבלו הרבה תלונות על הנעליים"
ראש מחלקת ציוד לוגיסטי במשרד הביטחון, אל"מ זיו גפני, הגיב, "בריל זכתה במכרז שלנו ב-2005 כי חשבנו שהנעליים שלה הן הכי מתקדמות ואפילו קבלו פרס. אבל מאז התקבלו הרבה תלונות על הנעליים מחיילים ומאורתופדים. גם היקף הבלאי היה גבוה והגיע כמעט ל-40 אלף שהם כמחצית הכמות השנתית. היום אנחנו לא מרוצים מהם".אל"מ גפני ציטט אורתופד מהדסה שבדק ומצא כי "כמות גדולה של לוחמים מושבתים בגלל הנעליים". הוא גילה כי יחידות מיוחדות תבעו לרכוש נעליים אמריקניות טובות ומתאימות פי כמה לצרכיהן לאחר שניסו ורכשו אותן בארץ מתרומות. לדבריו, מתוך כמות ניסיונית של 30 אלף זוגות שיובאו הסתכם הבלאי ב-2,000 בלבד.
"הלוחמים כבר לא רוצים נעלים אחרות", אמר וציין כי מחירם של נעליים אמריקניות הוא 70 דולר לזוג (כ-260 שקל) לעומת 420 שקל שמקבל מפעל בריל. למרות הכול, אין ירידה בכמות שהוסכם לרכוש השנה. אבל מ-2013 משרד הביטחון מוכן לרכוש רק 30 אלף זוגות עבור חיילים בתחומי פעילות רחוקים מהשדה, ולחסוך 15-20 מיליון שקל.
מנכ"ל בריל שלמה בוסקילה אמר לעומתו, "יש לנו חוות דעת מקצועיות הפוכות לגמרי, במכתבים מלאי תשבחות ממשרד הביטחון. הנעליים שלנו גם זכו בפרס מיוחד של מנכ"ל המשרד לפני כמה שנים, צבאות מאירופה, מאתיופיה ומסין רצו את הנעליים שלנו והסיבה היחידה שלא חתמנו אתם על חוזה, היתה כי הם רצו שנקים את המפעל בארצות שלהם".
פיתוח דגמים לפי דרישות הצבא
בוסקילה ציין כי המפעל השקיע בטכנולוגיה חדישה 25 מיליון שקל ועבד על פיתוח דגמים לפי דרישות הצבא. הוא טען כי משרד הביטחון הוא זה שדחה את הצעות המפעל לשנות את הדגם לידידותי יותר לחייל ואפילו לקח את האימום של הדגם החדש שפותח במפעל וניסה למכור אותו למפעל בתורכיה כדי שייצר ממנו נעליים יותר זולות.עוד טען המנכ"ל כי במו"מ עם משרד הביטחון המפעל התחייב לייצר נעל במחיר זו מזה שדורשים האמריקנים אבל לפני שהסתיימו המגעים גם על ייצור נעל בדגם חדיש, הם התבשרו שמשרד הביטחון הולך לרכוש את הנעליים בארה"ב. אורתופד מאסף הרופא אמר כי האימום של הנעל הישראלית אמנם נחות מהאמריקנית אבל ניתן לשפר אותו.
עם זאת טענה ישראלה פרידמן ממנהל הרכש במשרד הביטחון כי ההחלטה לייבא את הנעליים מארה"ב נבעה מהמצוקה התקציבית אבל התהליך טרם הושלם והוא כרוך באישור מנכ"ל המשרד. לדבריה, "ביקשנו מ'בריל' לייצר את הנעליים שאנחנו רוצים אבל לא קיבלנו מהם הצעות". אל"מ גפני הוסיף כי אין להם תלונות על איכות נעלי בריל אלא רק על סוג הנעל.
בסיכום קרא היו"ר משה גפני לצדדים להגיע להסכמות. "הסיבות שציינתם אינן מספקות אותנו", אמר לנציגי משרד הביטחון. "לא נוכל לאשר את תקציב הביטחון כשאתם פוגעים בעובדים מסיבות בלתי מוצדקות. המצב התעסוקתי בישראל עומד בראש סדר העדיפויות שלנו ולא נאפשר פגיעה כל כך משמעותית בתעשייה המקומית ללא סיבה מוצדקת".
לפנייה לכתב/ת 
צילום: ירון ברנר
מומלצים
