הח"כים על מפרץ חיפה: האזור הכי רעיל בארץ
חברי הוועדה לסביבה ובריאות של הכנסת קיבלו דו"ח שהוכן עבור הקואליציה לבריאות הציבור, לפיו העלויות של תאונה שתגרום לשחרור מאגרי החומרים המסוכנים באזור, עלולות להגיע למילארדי דולרים. יו"ר הוועדה: "מציאות פרועה"
"המפרץ הפרוע" ו"האזור הרעיל והנפיץ ביותר בישראל" - אלה התארים שקיבל היום (ב') מפרץ חיפה בוועדה המשותפת לסביבה ובריאות של הכנסת, שעסקה בריכוזי המפעלים הכימיים ומאגרי החומרים המסוכנים באזור.
פצצה מתקתקת במפרץ חיפה - כתבות נוספות:
- אזרחי ישראל, יש לכם פצצה מתקתקת בחצר
- "350 אלף נפגעים במקרה של פגיעה במיכל ברום"
- פנייה לרה"מ: טפל בחבית חומר הנפץ במפרץ
הדיון נסב על ממצאי הדו"ח להערכת נזקי תאונה הכרוכה בחומרים מסוכנים באזור, שהוגש לקואליציה לבריאות הציבור במימון הקרן לסביבה ירוקה. מחברי הדו"ח ד"ר ורד בן שלמה ופרופ' ניר בקר חישבו ומצאו את העלות הכלכלית של נזקי הבריאות כתוצאה מהתאונות על סמך אירועים שהיו בעולם בשנים האחרונות.
מהנתונים עולה, כי אירוע הכרוך בפיזור ברום עלול לגרום לנזקים בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. בפיזור גז האמוניה הנזקים יהיו בהיקף של כ-3 מיליארד דולר. בפיזור גז הכלור – 1.3 מיליארד דולר, והכי פחות מזיק – גז הבישול – שנזקי פיזורו יעלו "רק" כ-500 מיליון דולר.
החוקרים ציינו כי אירועים אלה נבחנו רק על הערכות נזקי גוף ונפש שעלולים להסתכם בסכומים גבוהים יותר אם מביאים בחשבון את עלויות נזקי הרכוש. זאת מאחר שמדובר באירועים המתרחשים בשטחים רחבים – ובנוסף את עלויות צוותי ההצלה והחירום, פיצוי התושבים, ושלא לדבר על הפגיעה עד שיתוק בפעילות הכלכלית. עלויות רכוש נאמדות בסדר גודל של מאות מיליוני דולר למפעל.
"אין רגולציה של ממש"
פרופ' בקר ציין כי מדובר באומדות על בסיס הסתברות הנובעים מאירועים שהיו, מכיוון ש"גם בעולם קיים חוסר ודאות בתחום זה". ד"ר בן שלמה התפלאה על התחמקות כל המומחים אליהם פנו במסגרת המחקר, שסירבו לשתף אותם בנתוניהם. "אף אחד לא היה מוכן לתת לנו נתונים על סיכונים עתידיים", אמרה בן-שלמה.
שמואל גלברט מסיעת הירוקים בעיריית חיפה ציין, כי דו"ח מבקר המדינה שנכתב אחרי הדו"ח הנדון כבר מצייר תמונה אימתנית יותר. תמונת האזור הנפיץ עלתה מדבריו כשאמר גם כי בתחומים של ריכוזי החומרים המסוכנים והמפעלים העוסקים בהם "בעלי ההון פועלים במסלול התנגשות עם טובת הציבור, כשהרשויות שאמורות להגן הציבור נמצאות בצד של בעלי ההון".
עוד הדגיש גלברט, כי "בשטח אין רגולציה של ממש. הוועדות ברשויות השונות נהפכו לקרש קפיצה של בעלי ההון המשקיעים במיזמים. התושבים שסובלים מהרעלים והגופים הירוקים לא מיוצגים בוועדות. "התוצאה היא תחלואת שיא בשותפות גורל של ילדי חיפה עם הילדים הגדלים בצל רמת חובב. דרשנו לשווא לפחות סקר כלכלי-סביבתי על הנזקים שלפני האירועים שמבריחים מהאזור תושבים, בעלי עסקים ותיירים".
דליה טל מעמותת צלול התריעה, כי "מניעת הנזקים מצטיינת בכל התחומים בשיתוק שנובע מגרירת רגליים של הגורמים שאמורים להקדים רפואה למכה, אולי אפילו כתוצאה מאיזו יד מכוונת נעלמה". נציגת המשרד להגנת הסביבה דיווחה על הוראות חדשות שנועדו למזער נזקים בהובלת חומרים מסוכנים לחיפה, כגון הברום ממפעלי ים המלח, בחובת השינוע שלהם רק בשעות הלילה ובעיקר בכבישים פתוחים מסוג כביש 6.
יו"ר הוועדה: "מציאות פרועה"
יו"ר הוועדה דב חנין (חד"ש) ציטט ממצאים שאסף לבקשתו מרכז המחקר והמידע של הכנסת על חוות גז הבישול בקרית אתא שפועלת בתוך אזור מיושב בצפיפות ללא רישיון עסק בגלל שמכלי הגז לא הוטמנו באדמה, למרות ההיתר שקבלו ממשרד האנרגיה והמים. הוא הצביע על תכנית כביש עוקף הקריות שתעבור ליד החווה, שסלילתו החלה למרות שהמכלים טרם הוטמנו, וזאת באישור ועדת התכנון המחוזית.
בסיכום הדיון טבע חנין את המושג "המפרץ הפרוע". הוא ציין כי דו"ח נזקי הסיכונים מציג "מציאות פרועה" שעולה מהמתרחש באזור המפרץ עתיר המפעלים והחומרים המסוכנים שחסרים את ההיתרים והאיסורים המתחייבים. "את המצב הפרוע הזה צריך להסדיר לפני שיגרום לנזקים עצומים לאלפי התושבים", אמר ודרש להתוות מדיניות כוללת שתגדיר מי מכל המפעלים והחומרים צריך להישאר באזור.
"הדו"ח הוא רק נקודת התחלה של דיון ציבורי שצריך לפתח", הוסיף חנין, וקרא למשרד להגנת הסביבה להוביל סקר סביבתי-כלכלי רחב שלא יתמקד בתאונות אלא בתועלת של דילול ופיזור המפעלים שימנעו תאונות ויאתר בעיקר את הנזקים שנגרמים מהמצב הפרוע הקיים. "נגיע למסקנה הכלכלית הנכונה רק אם הסקר יוביל לדיון כלכלי למשוואה בין כמה יעלה לנו לטפל בתיקון המצב לכמה הוא יעלה לנו אם נשב בחיבוק ידיים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
