שעות עבודה ארוכות מכפילות הסיכון לדיכאון
כך עולה ממחקר שנערך בבריטניה. החוקרים, שבדקו למעלה מאלפיים אנשים, מצאו כי אלו שעבדו 11 שעות ביממה או יותר היו בסיכון כפול ללקות בדיכאון. הסיבות המשוערות: היעדרות מהבית, קונפליקטים במשפחה ועלייה בהורמון הסטרס קורטיזול
מבלים הרבה שעות במשרד? הבריאות הנפשית שלכם בסכנה: מחקר חדש מגלה כי שעות עבודה רבות מכפילות את הסיכון ללקות בדיכאון. הממצאים פורסמו בגליון החדש של כתב העת המדעי PLoS.
עוד על דיכאון:
10 מיתוסים על דיכאון שהגיע הזמן לנפץ
דיכאון: כל הדרכים לעזור לאנשים הקרובים לנו
20% סובלים מדיכאון בחייהם: איך מזהים ומטפלים?
ההשערה: העבודה הרבה העלתה רמות הורמון הדחק
במחקר, שנערך באנגליה, השתתפו 2,123 גברים ונשים, אחריהם עקבו החוקרים במשך כשש שנים. מרבית המשתתפים (52%), עבדו במשך זמן סביר של שבע עד שמונה שעות ביממה. 37% מהנבדקים עבדו תשע עד 10 שעות ביממה, ואילו 11% עבדו 11 שעות או יותר.
החוקרים מצאו כי אלו שעבדו 11 שעות ויותר היו בסיכון גבוה פי 2.3 עד 2.5 ללקות בדיכאון עמוק (דיכאון מאג'ורי), בהשוואה לאלה שעבדו שבע עד שמונה שעות. הממצאים נותרו בעינם גם לאחר שהחוקרים נטלו בחשבון גורמים נוספים שעלולים להגביר את הסיכון לדיכאון, כמו עישון, שימוש באלכוהול ועומס בעבודה.
החוקרים העלו מספר השערות לממצאים. האחת היא ההיעדרות מהבית
"עבודה בשעות נוספות מעת לעת לעתים נחוצה וחיונית בחברה שלנו", אמרה ראש צות החוקרים, מריאנה וירטנן, "עם זאת, חשוב לזכור ששעות עבודה מרובות באופן שגרתי מגבירות את הסיכון ללקות בדיכאון עמוק".
אין זה המחקר הראשון שמצא קשר בין העבודה לפגיעה במצב הנפשי. בשנת 2007 פרסם כתב העת Psychological Medicine את תוצאותיו של מחקר בריטי בו נבדקו אלף צעירים, ממנו עלה כי בקרב 45% מהנבדקים נמצאו מקרים חדשים של דיכאון וחרדות שיוחסו ללחץ בעבודה. הסיכון לדיכאון וחרדה היה כפול אצל אלה שעסקו בעבודות התובעניות ביותר.
מחקר אחר שפורסם בשנת 2010, וכלל גם הוא אלפי בריטים, מצא כי אלה שעבדו 10 עד 12 שעות ביממה היו בסיכון גבוה ב-56% ללקות במחלת לב, התקף לב או מוות, בהשוואה לעובדים שמסתפקים בשבע שעות עבודה ביום. החוקרים אמרו כי מדובר ב"אנשים שאין להם זמן להירגע, הם יותר חרדתיים ובדיכאון".
דיכאון: סיבת התמותה השנייה בעולם
דיכאון על צורותיו השונות נחשב כהפרעה הנפשית הנפוצה ביותר במאות האחרונות,
ומהווה על פי ארגון הבריאות העולמי את סיבת התמותה השנייה בעולם. על פי הנתונים כ-80% מהאוכלוסייה בעולם נפגעו או נחשפו לפחות פעם אחת בחייהם לדיכאון, הפוגע בכל המישורים של איכות החיים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-8% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מתסמיני הפרעות רגש או חרדה, כשהשכיחה מהפרעות אלה היא דיכאון בדרגה כלשהי. הפרעות רגש וחרדה שכיחות כמעט פי שתיים בקרב נשים מאשר בגברים. פחות מרבע מהסובלים מבקרים אצל רופא או איש מקצוע אחר לקבלת טיפול. מרביתם של החולים סובלים ואינם מטפלים בבעיה, שלעתים חבויה ואינה מראה את אותותיה.