הייתם רוצים לראות את הבת שלכם בסרט כחול?
ברור שלא. אז למה אתם נותנים לה לצאת מהבית עם תחפושת מבית היוצר של פלייבוי? נירית צוק גילתה שהבת שלה רוצה להתחפש לנסיכה הסקסית בתבל - והחליטה לשים לזה סוף
"אמא, אני רוצה להתחפש לנסיכה", הילדה מצהירה בפניי בזמן שהיא מתבוננת בעלון פרסומי.
"נסיכה?", אני מופתעת, "זה לא קצת תינוקי בשבילך?".
"את חושבת? תסתכלי, זה נראה דווקא בסדר", היא קמה מהספה וניגשת אליי עם העלון בידיה.
הכתבות האחרונות של נירית צוק בערוץ הורים :
פתאום זה היכה בי: הילדה מתביישת בי!
פמיניזם? כל אשה חייבת לדעת לנקות
עד שהיא מגיעה אליי אני מספיקה לדמיין בראשי תחפושת קלאסית של נסיכה, עם שמלת קצפת מבריקה בצבעים עזים, כזו שהילדה תיראה בה כמו דיאנה בימיה הטובים. ובכל זאת, בגילה המתבגר, אני מהרהרת, היא עלולה להיראות בתחפושת כזו פתטית לחלוטין.
ואז מגיעה לידי העלון ואני לא מצליחה לזהות בעמוד הפתוח לפניי אף נסיכה.
נסיכה? נערת פלייבוי טיפוסית
"הנה", הילדה מחדדת את הבנתי, "זה פה. כתוב 'נסיכה'".
ובאותו הרגע עיניי חושכות. הנסיכה המדוברת היא נערת פלייבויי טיפוסית, "פצצה" בלונדינית ששמלת הנסיכה שלה מגיעה לה בערך עד סוף התחת. ואם זה לא מספיק, הפרונט של הנסיכה המשודרגת מציג בגאווה מחשוף שלא משאיר מקום להרבה דמיון.
"מה זה?!", אני מזועזעת.
"נסיכה", הילדה אומרת בשיא האדישות, "ויש פה עוד תחפושות: כיפה אדומה, שלגיה, שפנפנה".
אני מדפדפת בחוברת ומביטה בכל התחפושות - כולן באותו סגנון, רק השמות משתנים מדמות לדמות. המכנה המשותף הבולט: ציצי בחוץ ותחת חצי בחוץ. מכנה משותף נוסף: לכל הדוגמניות הבעה זהה - מבט ישיר, מפתה וסקסי לעבר המצלמה.
"מאיפה הבאת את זה?", אני מזדעקת וישר מתחילה לחשוד שאיזה פדופיל נתן לה את החוברת בדרכה הביתה.
"קיבלנו את זה עם העיתון", היא עונה בתמימות, "הנה, תראי, כתוב שהתחפושות האלה מתאימות לגיל שלי".
אני חוזרת לדפדף בחוברת, הפעם בריכוז רב יותר, ונשמתי נעתקת. "יש פה אפילו שפנפנה של פלייבוי עם ביריות?!", אני מזדעקת.
"מה זה בריות?", הילדה לא מפספסת, "הגרבונים האלו? נחמד, לא?".
"לא!", אני צורחת, "לא נחמד בכלל".
אני מחזיקה את החוברת וזה מרגיש לי בדיוק כמו עלון של ספריית וידאו שיש בה סרטים כחולים ומעודדת אותך לבחור מה בא לך היום: לצפות במציצה לוהטת מכיפה אדומה או לראות את היפהפייה הנרדמת מעירה אותך לחיים.
איך בכלל הגענו למצב הזה?
אני מנסה להיזכר למה התחפשתי כשאני הייתי בגיל של הבת שלי. גם אני התחפשתי לנסיכה, לכיפה אדומה, לכלה, לקאובוי. אמנם לבשתי אז ג'ינס צמוד, קשרתי את החולצה המשובצת בפופיק ואפילו פתחתי כפתור בחולצה - אבל עדיין נראיתי כמו ילדה בת 12 ולא כמו זונה.
אם להודות על האמת הדבר הסקסי ביותר בתחפושת היה מבחינתי האיפור. הייתי כל כך מאושרת שאני יכולה להתאפר ופנטזתי על זה במשך חודשים. תכננתי במדוייק איך אמשוך את שפתיי בגוון ורוד, אצייר מעל ריסיי קו שחור ואפילו אשים סומק! וכשהגיע פורים יצאתי לרחוב בגאווה, בטוחה שאני הכי יפה בעולם.
ומה קורה היום? היום הן מתאפרות לבית הספר באופן קבוע, שמות מסקרה, עיפרון וגלוס, ומבחינתן איפור זה מצרך חובה שבא יחד עם התלבושת האחידה. אז פלא שהן מחפשות משהו קיצוני יותר?
מה שעוד מטריד אותי זו השאלה כיצד בכלל הגענו למצב הזה? הרי זה לא שיצרני התחפושות מנסים לשווק לנו משהו שאין סיכוי שנקנה. כנראה שאלפי נערות רוכשות את התחפושות הללו, ובעצם הבדיחה היא על חשבוננו - ההורים.
האם ייתכן שהיצרנים יוצאים מנקודת ההנחה שאבדה לנו הסמכות ההורית? האם המצב גרוע כל כך שברור להם שגם כאשר הילדה תאמר "אני רוצה להתחפש כמו שפנפנה של פלייבוי" נענה לה בשקט: "אה, אם כולן מתחפשות ככה, אז בטח שנקנה לך", ולעצמנו נחשוב שאין ברירה, ואנחנו לא רוצים שהיא תהפוך ליוצאת דופן ופשוט נחליק את זה ונאמר שהיום הזמנים השתנו, ושצריך לזרום עם הנוער, ושזה בסדר.
הרצון שלנו לרצות את הילדים עבר את הגבול
אז הורים, הגיע הזמן שנתעורר ונבין שזה לגמרי לא בסדר! כל הורה שרואה את הבת שלו מודדת תחפושת שבה היא נראית כמו לוליטה קטנה, כשחצי מהאיברים הפרטיים שלה בחוץ, יודע את זה טוב מאוד. וגם הניסיון של ההורים היצירתיים בינינו להכריח אותה ללבוש מעל התחפושת ז’קט, כדי שיסתיר את המחשוף, או גרבונים אטומים, כי החצאית קצרה מדי - עדיין לא הופך את המצב לסדר.
הגיע הזמן שנתפכח! הגיע הזמן שנעצור, נסתכל לעצמנו בעיניים
ונודה שהרצון שלנו לרצות את הילדים בכל מחיר עבר כבר מזמן את גבול הטעם הטוב.
"נו, אז זה בסדר, נכון?", היא שואלת אותי, "נלך לקנות את התחפושת הזאת?".
"לא!", אני אומרת לה, "אני לא קונה לך שום תחפושת בסגנון כזה".
ועכשיו אנחנו בבעיה. הילדה שלי עדיין רוצה להתחפש לנסיכה, ולכן היא מחפשת תחפושת אחרת - כי אני החלטתי לשים לכל העניין הזה סוף. אני מאחלת לה שהיא באמת תצליח למצוא.
ואם החנויות לא יספקו לה אחת כזו, אולי סופסוף תהיה לה הזדמנות להיות יצירתית וליצור אותה בכוחות עצמה ובכוח הדמיון. בהנחה שהיא לא צופה בסרטים כחולים, אני מניחה שתצא לה תחפושת ראויה יותר ממה שמציעים העלונים.
הכותבת היא מייסדת ומנהלת פורטל "עשר פלוס", מגזין אינטרנט חדש וייחודי שעוסק בגיל ההתבגרות
לפנייה לכתב/ת 
