בני הזוג בן גביר הפסידו בתביעה נגד שוטר

פעיל הימין איתמר בן גביר ואשתו איילה ישלמו 20 אלף שקל הוצאות משפט. כך קבעה הבוקר (יום ג') שופטת בית משפט השלום בירושלים, דורית פינשטיין, כשדחתה את תביעתם של השניים נגד השוטר יחיאל אמסלם. בני הזוג תבעו את השוטר בטענה כי במהלך הפגנה נגד תוכנית ההתנתקות בפברואר 2005, הוא עצר את איילה בשל דעותיה הפוליטיות, כלא אותה כליאת שווא ואיים גם על בן גביר.

אמסלם שימש בתקופה זו כראש לשכת סיור מרחב ציון, ובמהלך ההפגנה עצר את איילה בן גביר. יום למחרת היא שוחררה, אך בני הזוג טענו כי לא הייתה כל עילה לעכבה. לדבריה, אמסלם אמר לה שהוא מעכב אותה בשל צו הבאה שעומד נגדה למרות שהצו בוטל.

בן גביר. הפסיד בתביעה(צילום: גור דותן )

עוד טענה בן גביר כי הוכנסה לניידת בה היו רק גברים, וכיוון שהייתה אז קטינה הדבר מנוגד לחוק. בנוסף טענה כי במהלך עיכובה במעצר השתמש אמסלם כלפיה בביטויים קשים ואמר כי היא ובעלה צריכים להיות מאחורי סורג ובריח. איתמר בן גביר טען כי אמסלם הטיח בו עלבונות ואיים עליו שילמד אותו לקח.

לעומת זאת טען אמסלם באמצעות עו"ד מירית סביון מפרקליטות מחוז ירושלים, כי כל מעשיו היו כדין ובסמכות. הוא הכחיש כי הוא מנהל מסע נקמה אישי נגד בני הזוג, וטען שעיכב את בן גביר כיוון שהנהיגה קבוצת בנות צעירות לחסימת כביש וכי מעולם לא אמר לה דבר הנוגע לצו הבאה. עוד טען כי העביר אותה לידי שוטר אחר והוא זה שהכניס אותה לניידת ומשם הועברה לניידת אחרת. לדבריו, בבית המעצר היא הייתה נתונה להשגחת שוטרים אחרים, ושוטרים אחרים מסרו לו כי היא קיללה אותו ואיימה על חייו.

אמסלם טען כי כשבן גביר הודיע שבכוונתו לתבוע אותו, הוא הזהיר אותו כי יפסיד וייאלץ לשלם לו, אך לא איים עליו. עוד טען אמסלם כי במהלך תקופת ההתנתקות פעילי ימין שונים החלו בהסתה נגדו וכי תביעה זו מהווה חלק מאותן השמצות שנועדו להקשות עליו במילוי תפקידו.

השופטת דורית פינשטיין דחתה מכל וכל את טענות בן גביר: "יש לתמוה על כך שמתוך כל העדים שנכחו, הזמינה בן גביר לעדות ילדה רכה בשנים שלא הייתה לידה בזמן העיכוב", ציינה. עוד כתבה כי בן גביר טענה במהלך המשפט שהסיבה המרכזית שבגללה נמנעה מחסימת כבישים הייתה הריונה. השופטת כתבה שלטעמה "אילו בן גביר הייתה נוקטת בזהירות מיוחדת בשל הריונה, הייתה מציינת זאת בכתב התביעה. קשה כיום לקבל את גרסתה".

היא פסקה כי גרסתה לפיה במהלך ההפגנה העדיפה לשבת בצד איננה סבירה, כיוון ש"בן גביר אישה צעירה בעלת כישורי מנהיגות". פינשטיין ציינה כי גרסת אמסלם אמינה לחלוטין וכי בן גביר לא הוכיחה כי עוכבה ללא עוול בכפה.

לגבי הטענות כי אמסלם קילל את בן גביר בעת מעצרה, כתבה השופטת: "גם במקרה זה יש לתמוה מדוע התובעת הטוענת כי נכחו במקום עדים רבים, הזמינה לעדות רק עדה אחת ודווקא זו לא זוכרת כלל את האירועים". לגבי איתמר בן גביר פסקה כי הוא לא הוכיח את התביעה. לדבריה, היה רצוי שהוא כלל לא יפנה לקצין משטרה והיה רצוי שאמסלם יתעלם מכל פנייה שלו ולא ישיב לפרובוקציה, "אולם מכאן ועד לקבוע שחילופי הדברים כללו איומים על בן גביר - רחוקה הדרך".