הצטרף לשירות היכרויות, לא יצא לדייטים - ותבע
אדם שהגיש תביעה נגד משרד היכרויות, טען כי למרות שזה התחייב שייצא לדייטים במשך כ-5 חודשים, לא יצא ולו לדייט אחד. המשרד טען כי מסר לתובע טלפונים של מועמדות, אך הוא אינו אחראי לכך שהדייטים לא יצאו לפועל. מה קבע ביהמ"ש?
אדם שהצטרף באפריל 2011 לשירותי משרד ההיכרויות "יחד" ושילם עבור השירות 6,900 שקל, טען כי בהסכם ההתקשרות עמו הבטיח המשרד לספק לו טלפונים של מועמדות פנויות לשם תיאום דייטים, אולם המשרד לא עמד בהתחייבותו.
לטענתו, במשך כשלושה חודשים הועברו לו רק שלושה מספרי טלפון, ואף אחת מהבחורות לא הסכימה לצאת איתו, שלא באשמתו, ולפיכך ביקש בחודש אוגוסט 2011 לבטל את ההסכם ולקבל את כספו חזרה. משלא נענה על ידי המשרד, הגיש נגדו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב, בה ביקש את השבת כספו ו-3,500 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.
סנגוריה צרכנית
השופט, לא הגעתי לאורגזמה - תביעות סקסיות
עו"ד אורנית אבני-גורטלר
צעצוע מין שלא עמד בציפיות, כדורים להגברת אונות שכביכול גרמו לגירוד או סיפור על מסיבות סקס ומכונת כביסה - מין ובתי משפט נשמעים כמו שני מושגים שלא קשורים זה לזה, אך לפעמים העולמות מתנגשים. מה פוסקים השופטים?
משרד ההיכרויות טען מנגד, כי סיפק לתובע רשימה של שבעה מספרי טלפון של בחורות, אותה אף הגיש לבית המשפט, וכי אינו אחראי לכך שהדייט ייצא לפועל. עוד טען, כי התובע שיקר לו, שכן למרות שהצהיר כי הוא בריא, בפועל היה חולה במחלה קשה שמנעה ממנו לצאת לדייטים.
אין מקום לפרשנות קיצונית של חוזה העוסק בענייני הלב
השופטת מעין בן ארי קיבלה את התביעה בחלקה, לאחר שקבעה כי המשרד לא וידא שהתובע יוצא לדייטים כפי שהתחייב, אולם סכום הפיצוי יהיה יחסי לשימוש שנעשה בשירות.
השופטת קיבלה את טענת התובע כי כלל לא יצא לדייטים, וקבעה כי רשימת הטלפונים שהגיש המשרד אינה מוכיחה כי עמד במחויבותו כלפי התובע, וכי מנהל המשרד אישר כי אינו יודע אם התובע יצא לדייטים או לא ואף לא העיד מי מהבחורות ששידך לתובע או את העובדת שטיפלה בעניינו, כדי להוכיח שפעל כפי שהתחייב.
"אני ערה אמנם לאופיו הבעייתי, מה, של הסכם הנוגע ליחסים אינטימיים בין אנשים, וכן לכך שהאחריות על היציאה לדייטים חלה במשותף על הצדדים (הן על פי ההסכם והן על פי הגיון הדברים), אולם לא התרשמתי שהתובע הכשיל את היציאות לדייטים מיזמתו, וכי נכון היה לקיים את ההסכם מצידו", כתבה השופטת.
השופטת קיבלה את טענת התובע כי מצבו הבריאותי היה תקין, וכי טען שאינו בריא בנסיון לבטל את החוזה לפנים משורת הדין. עוד נפסק, כי אין מקום לפרשנות כה קיצונית של חוזה, על פיה אף פעם לא ישיב המשרד כספים ללקוחותיו, זאת בהתחשב בכך שמדובר בחוזה העוסק בעניינים שבטעם ובלב, ובפרט כשהמשרד עצמו לא עמד בהתחייבותו כלפי התובע.
באשר לפיצוי הראוי נקבע, כי הוכח שמאז אוגוסט 2011, המועד בו ביקש התובע לבטל את החוזה, לא סופקו לו מספרי טלפון של מועמדות, ולפיכך על משרד ההיכרויות להשיב סכום יחסי של 3,400 שקל בלבד, כאשר אין מקום לחייב את המשרד בפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, באשר זו לא הוכחה. נוכח העובדה כי התביעה התקבלה חלקית בלבד, לא נפסקו הוצאות.
לקריאת פסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il
לפנייה לכתב/ת 
צילום: shutterstock
מומלצים
