"אני מוכן למכור כליה בשביל משפחתי"

שמי אלעד (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) אני נשוי ואב לשתי בנות ועד לפני שנתיים וחצי עבדתי בעבודה מסודרת כ-12 שנה במפעל שמתעסק בפלסטיקה. מצבי הכלכלי היה טוב, יכולתי לחיות ולפרנס את המשפחה בכבוד למרות שעבדתי משעה 4 בבוקר עד השעה 4 בצהריים במשך כעשר שנים.  

לא היה לי אכפת גם אם זה היה קשה, בין בחורף ובין הקיץ העיקר שלא אזדקק למשהו, והיה לבנותי כל מה שבנות בגילן צריכות, אפילו לקחתי אותם פעם ראשונה בחיי לנופש בחו"ל בטורקיה, הן מאוד נהנו, וזה היה האושר הכי גדול שיכלותי לחלום עליו, שכל המשפחה שמחה.

המצב לצערי הידרדר עקב בעיות שמיעה שלי במהלך העבודה שהלכו והחריפו ואילצו אותי להרכיב מכשירי שמיעה בעקבות מחלת אוזניים בה לקיתי בילדות. מפקח העבודה הוציא מכתב למעסיק שלי לפטר אותי מיד מהעבודה, כתבתי מכתבים, בכיתי התחננתי, אבל זה לא עזר, והמפעל נאלץ לפטר אותי. בכיתי כמו תינוק כמה ימים, לא יכולתי להירדם והייתי בדיכאון גדול, פתאום כול היום שלי חופשי, אני שעובד כ-13 שעות ביום, פתאום יושב בבית.

חשבתי גם על התאבדות, אבל בגלל ילדיי נמנעתי והאמנתי שיהיה טוב. עבדתי במספר עבודות מאז הפיטורין, השכר היה משכר מינמום ונאלצתי לשבור את חסכונות הפנסיה ולצערי הכול נגמר, וכבר אין מאיפה להשלים את השכר הזעום שהייתי מקבל מהעבודה. כיום אני עובד ברשת מזון ומשתכר בשכר מינמום ואף פחות, זועק לשמיים ובוכה על כך שהגעתי לחרפת רעב. בגלל חובות לבנקים אשתי עומדת להיתגרש ממני כי היא לא עומדת בעצבים שיש לי, וכיום אנו מקבלים מזון מעמותה.

בנוסף לצרותיי הכלכליות לצערי בתי אמורה לחגוג בת מצווה השנה. כל חברותיה לכיתה עשו באולם והיא משגעת אותי "אבא תעשה לי אירוע אפילו קטן", הלב שלי נקרע ואני מתחמק כל הזמן מתשובה ולא מספר לה

על מצבנו הכלכלי. אני מבטיח לה שנחגוג אבל לצערי לא נראה לי שזה ייצא לפועל. מאוד הייתי רוצה לשמח אותה ושהיא לא תהיי שונה מחברותיה, זוהי ילדה שנולדה לאחר שלוש שנים ארוכות של טיפולים.

בחלום הכי רע שלי לא האמנתי שאזדקק לאוכל מאחרים. הלב שלי נקרע ואיני מפסיק לבכות ולחשוב על התאבדות. אני מוכן למכור כלייה שלי, ואני לא מפחד מהכאב והסבל שאעבור. העיקר שיהיה לילדי מה לאכול. אני מיואש מהחיים. אנחנו מוכרים לרווחה אך הם לא יכולים לעזור בחובות שיש לי, חשבתי שטוב שנתגרש, ככה שיהיה לאשתי טוב עם ילדי ושהיא תוכל לחיות יותר טוב. כרגע לצערי, כל מה שנשאר לי הוא להתחנן  לעזרה.  

• לתרומות: בנק הפועלים, סניף 556/12 מס' חשבון 191625.