תסמונת החילוני המתנצל

הכפייה הדתית העסיקה אותנו מאוד בזמן האחרון. ילדה מבית שמש ריגשה כשסיפרה שיורקים עליה בדרך לבית ספר, צוערים יצאו באמצע טקס צבאי בגלל שירה של חיילות ומודעות בירושלים דרשו מחאה ציבורית של חודש שלם כדי שיופיעו בהן נשים. גם חוק טל, שכבר כמעט עשור חי ובועט, חזר לכותרות. אחרי קיץ שלם של מחאה שכללה אוהלים בכל רחבי הארץ והפגנות שהגיעו בשיאן למאות אלפי אנשים שבוע אחרי שבוע, נחרדנו לגלות שהיחידים שגוזרים קופון הם זוגות צעירים חרדים.

מרגיז, לא? בכל זאת, הייתם מצפים שמשהו באווירה ישתנה, שנבין באיזה כיוון אנחנו הולכים, שרובנו הדוממים נתעורר כבר, שנמצא את הכוח ואת המומנטום לבצע שינוי מהותי בכיוון שמדינת ישראל הולכת בו. בכל פעם שנוצר מומנטום כזה, קמה צעקה שמדובר בהסתה נגד חרדים, בכפייה חילונית ובעיקר מופיע הרבה פחד. מנסיוני, כשאני מעלה את כל הנושאים הללו, אנשים בדרך כלל מבינים אותי, מזדהים עם הכעס ועם הפחד לעתיד המדינה. לעיתים קרובות הם מסכימים איתי, אבל הם לא מצליחים להפסיק לפחד, והם נורא נורא מתנצלים.

עוד בערוץ הדעות  של ynet:

תיקים באפילה: מדוע חייבים לפקח על הפרקליטות / בועז סנג'רו

נתניהו, אל תתחבא מאחורי אטיאס / מירב כהן

ממה הם כל כך חוששים? לפי סקר שנערך באחרונה, 80 אחוזים מהיהודים מאמינים באלוהים. זה כולל, כנראה, גם המון חילונים. הם עדין מגדירים עצמם כחילונים, אבל הם גם חושבים שזה משהו שלא בסדר בהם, שיום אחד הם יצטרכו לשמור קצת יותר, להקפיד קצת יותר. ואם יש חבר שלהם שעושה את זה "ומתחזק", הם מאושרים בשבילו. הוא מצא את הדרך. ראה את האור. סחתיין.

לאחרונה עזרתי לארגן את ההפגנה הגדולה בבית שמש, שבה השתתפו כ-4,000 איש. כמה ימים אחריה ניגשה אלי ידידה שלי, חילונית לגמרי, והביעה תמיהה: "אני לא מבינה, מה, אתה לא שואף שכל עם ישראל יחזור בתשובה?". אלו הם החילונים ה"מצטערים". הם אוהבים את הקידמה, נהנים מהרפואה המערבית ומתים על הסמארטפון החדש שלהם. אולי אפילו נהנים מדי פעם ממאכלי ים ומצ'יזבורגר. כל זה פשוט נורא נחמד ונוח להם. אבל, מתברר, הם עדיין מתגעגעים לימים הטובים של בית המקדש של פעם. הם עדיין מייחלים לגאולה ולבחור עם הזקן על החמור הלבן שיעלה את כל המתים מהאדמה ויהפוך את כל הגויים למשרתים שלנו. זה נשמע להם מעולה, לייחל לזומבים מהלכים ולגרמנים שיכינו לנו נס עם חלב.

מדינת הלכה מפחידה יותר

הם בעיקר מפחדים, אני משער, שהתנגדות גדולה מדי ליהדות תתפרש כבגידה במסורת, תעמיק את הפילוג בעם ואולי גם תגרום נזק פיזי ורוחני כלשהו, שאמנם הם לא מבינים בו, אבל הם לא רוצים להתעסק איתו יותר מדי.

חילונים נכבדים, יש דבר הרבה יותר ממשי לפחד ממנו - מדינת הלכה. מדינות כאלו נוצרות סביבנו כל הזמן, איראן של 79' הייתה מדינה חילונית, מצרים של אחרי החורף הערבי בסכנה גדולה להפוך גם כן למדינה שכזו. אם זה יקרה לנו, כל ההישגים האדירים של הציונות יתמוססו לאבק. עלינו לקדש קודם כל את הדמוקרטיה, השוויון וזכויות האדם. קודם כל צריך לדאוג לזכויות ולחובות. עלינו לשאוף להשוות בין כל אזרחי המדינה, את חוק טל צריך לבטל, את לימודי הליבה צריך לחייב בכל מסגרת חינוכית במדינה. חוקים אזרחיים כמו נישואין, הפלה וירושה צריכים להתנהל לפי עקרונות חופשיים ודמוקרטיים ולא על-פי דת כלשהי (לפחות לאלו שלא חפצים בה).

אני מאמין שרובכם מסכימים איתי, אז תפסיקו להתנצל בבקשה. אלו זכויות בסיסיות שלנו וזו לא הפצת שנאת דתיים. אין בי שום שנאה כשאני אומר שזה לא בסדר בשם הצניעות לירוק על ילדה. אני לא מפלג את העם כשאני מגן על מצעדי גאווה בכל מקום במדינה, שאומרים שזה בסדר להיות שונה. ואני לא הורס את המדינה מבפנים כשאני דורש שיתייחסו לכל אחד במדינה בצורה שווה.

אל תתנצלו. בואו נדרוש ביחד מדינה מערבית ודמוקרטית. לא מדינת הלכה יהודית. 

רותם כהן, 25, סטודנט למחשבים בטכניון, פעיל ב"ישראל חופשית".

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il