נכשל בטסט / טור
מאז שמנכ'ל משרד התחבורה לשעבר, סלמן בן ציון, מונה ליו"ר איגוד השופטים, כל טעות הופכת לתאונת שרשרת. וחכמון? יצא טיפשון. עמיר פלג בחמישי
אלי חכמון עשה טעות, אבל במקום להתנצל החליט לתקוף. סלמן בן ציון, מנכ"ל משרד התחבורה לשעבר, ששיבץ אותו למשחק המרכזי, הוא האשם העיקרי. אמנון לוי מחליט להכריז על סקופים לא מציאותיים, וגם בק"ש גדל הנוער לתוך המסחרה של הבוגרים.
מה עוד חדש ב-ynet ספורט?
הג'ובניק - מי יוציא אדום לסלמן
שופטי כדורגל, טוענים האנתרופולוגים, הם בני-אדם. לא רק שמותר להם לטעות, כמעט בלתי אפשרי להעביר משחק נקי משגיאות. אבל כשהשופט מתנשא ובטוח שכל המשחק מתנהל סביבו, זו כבר בעיה. אחד כזה ישלוף בתיאטרליות צהוב על כל מילה שתיזרק לעברו, ואחרי המשחק, במקום להתנצל, יגרור את השערורייה שהוא עצמו גרם לבית הדין המשמעתי. אלי חכמון הוא אבטיפוס של התופעה. שופט כדורגל שמנסה ליצור דיסטאנס באמצעות שני ידידים קבועים, שופוני ואבו-עלי.
דוגמאות לא חסרות. הבולטת שבהן הייתה באפריל האחרון, ברבע גמר הגביע בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים בבלומפילד.
בגלל היהירות חכמון יעדיף לשלוף צהוב לשחקן שמתרעם עליו (בצדק) מאשר לכסחן שמקצץ (בברוטליות). מספר דוגמאות מאלפות לכך במשחק אחד אתם מוזמנים למצוא ביוטיוב, בקליפ מהמפגש בין בית"ר להפועל באר-שבע באוקטובר 2009. אל תחמיצו!
אלא שחכמון אינו אשם. אשם מי ששולח אותו, ועוד למשחק המרכזי. לאיש הזה קוראים סלמן בן-ציון והוא יו"ר איגוד השופטים. נכון, האיגוד לא שופע טאלנטים, אבל כשהעצבים של השחקנים והאוהדים רופפים גם ככה, הדבר האחרון שהם צריכים זה פקיד מנותק כסלמן וחכמולוג כחכמון.
טורים נוספים של עמיר פלג:
- קריאה אחרונה לארקדי גאידמק - על הבעלים של בית"ר
- אגם הבירבורים - על שלמה שרף המייחצן את טביב
- פקק בוולפסון / על מינויו של ניצן שירזי
- פקק בוולפסון / על מינויו של ניצן שירזי
שלשום, במקום לקרוא לסדר את השופט (שברזומה שלו, להזכירכם, יש גם שימוש בסמים) ולהתנצל בפני הבעלים של קריית-שמונה, שחקניה ואוהדיה, יו"ר האיגוד שוב נאלם ולא מנע את העמדתו השערורייתית של איזי שרצקי לדין. חז"ל היו אומרים על זה: אין שופטים אדם בכעסו, במיוחד אם כעסו נגרם מהשופטים.
לא ברור לי איך דווקא מנכ"ל משרד התחבורה נבחר לצומת כל כך חשוב בכדורגל שלנו.
במקום שבראש איגוד השופטים תהיה אוטוריטה, הביאו פונקציונר שמגבה את שופטיו על טעויות ומנסה להתחבב עליהם. אלא אם כן מדובר במעבידו. כשאבי לוזון משתלח בשופטים כאחרון האוהדים, יו"ר האיגוד עושה קולות של שטיח, אבל כשלוזון נחקר בפרשת "הכדור המרכזי", בן-ציון יהיה הראשון שייצא להגנתו ויחניף לו. נהג בוס.
והוא גם טייח לא קטן. לפני כחודשיים, כשדניאל בר-נתן התלונן שקידמו שופט אחר על חשבונו (והיה לו קייס), סלמן ביטל את שיבוצו לאחד המשחקים וטען: "על סוגיית משמעת אני לא עובר על סדר היום". אה באמת? בואו נבדוק.
לפני קצת פחות משנתיים מנשה משיח הועמד לדין בביה"ד המשמעתי של נציבות שירות המדינה, הורשע בדיווחים שקריים על שעות עבודתו בהוצאה לפועל, נקנס וננזף. בפסק הדין נאמר בין השאר כי "במעשיו היה יסוד של מעילה באמון כלפי הממונים עליו". כשיו"ר איגוד השופטים נשאל אז מה בכוונתו לעשות, הוא השיב בדרכו האופיינית: "אני בודק את הדברים ומיד אחרי החג נראה מה אנחנו עושים".
החג שבן-ציון דיבר עליו היה פסח 2010. עוד מעט פורים 2012, הליצן עדיין כאן, ואנחנו מחכים למשיח. יפה עשה אמש הדיין ישראל שמעוני שזיכה את שרצקי. חבל שאי-אפשר לחייב בשכר טרחה את שני הטרחנים, בן-ציון וחכמון.
הסקופ - חשיפת השנה של אמנון לוי
כמעט בכל פעם שזיפזפתי השבוע לערוץ 10, קפץ לי מול העיניים הפרומו הפומפוזי לתוכניתו של אמנון לוי על איל ברקוביץ' - "אגדת הכדורגל הישראלי השנויה במחלוקת". אחר כך ראיתי את הקטעים הנבחרים והבנתי ששוב מדובר בחומר ממוחזר. זה פרומו? הצחקתם את פרימו!
אם איל הוא דמות שנויה במחלוקת, צריך לדבר עם דני עציוני למשל, המאמן שהותקף על ידו בגלל שלא הכניס את בנו להרכב, עם שחר שלא רצה להחזירו לחיפה, או עם גרנט שוויתר עליו בנבחרת. אחרי זה אפשר לדבר גם עם המעריצים שניסו להפוך אותו למאמן הלאומי.
ומה חדש ב"בועטת", מדור הרכילות של ynet ספורט?
בעצם היה שם סקופ אדיר אחד: איל רוצה להיות שר הספורט בממשלתה של שלי יחימוביץ'! ואני הייתי בטוח שהוא יהיה שר הביטחון אצל שאול מופז.
אבל לוי לא הסתפק בדיווח. הוא גם חשף כי ברקוביץ' חיבר "רפורמה לשינוי מבנה הספורט הישראלי" וניסה לשדך בינו לבין שרת הספורט לימור לבנת. השרה סירבה, ודווקא כשהיה צריך לערב את ראש הממשלה אמנון ויתר.
לאמנון לוי, כמו גם לאילנה דיין, לפעמים לא בא להתאמץ, אז במקום תחקיר הם מראיינים. מכיוון שלשניהם אין מושג בכדורגל, קיבלנו חומר לעוס לעייפה, על נימני או על ברקוביץ'. בתחילת התוכנית איל אפילו נזף במראיין: "אל תדבר על מה שאתה לא מבין", והתוכנית הפכה למפגן חנופה דביק, שעורר געגועים לתחקירנית ג. יפית. מעניין מי יהיה הראשון שירים עכשיו "תחקיר" על חיים רביבו שלא הכרתם, הנער האשדודי ששיחק באירופה (ובספרד), עבר לעסקים וחי היום בת"א. חשיפה!
הקואוצ'רים - פרדי וחברים מדברים שטויות
בשבתות, כשהמשחקים נגמרים והמאמנים מדברים, אני מבין בדיוק מדוע הכדורגל שלנו נראה כפי שהוא נראה. השבוע זה היה פרדי דוד מהפועל ר"ג, שהצהיר שבכדורגל הישראלי, בניגוד לאירופה, "הכישרון לא מנצח משחקים" ושאצלנו "צריך את האקסטרות". איזה בבל"ת. אם הכישרון לא קובע אלא האקסטרות, בשביל מה צריך קואוץ'? תביאו קואוצ'ר!
מה שמדאיג הרבה יותר הוא שהברברת הפרימיטיבית מתחילה כבר בליגה לנוער. בשבת האחרונה למשל, אחרי שהפועל ת"א הפסידה 2:1 בדרבי הנוער, המאמן שלה, שי ברדה, אמר: "קיבלנו שני גולים ממצבים נייחים". במקום עיסוק בעניינים שוליים כמו טכניקה וטקטיקה, המאמן של דור העתיד משתמש בתירוצים אינפנטיליים ובקלישאות מטופשות. מה עוד שהשער שכבשה הפועל נכנס רק משום שהכדור פגע בדרך במגן של מכבי. שער ממצב נייח זה לא כדורגל, שער בפוקס דווקא כן.
המצב הנייח הוא מפלטם העלוב של המפסידים. אף פעם לא תשמעו מאמן מנצח שיאמר "כבשנו ממצב נייח". לדעתי, גם אין סיכוי שנובאק ג'וקוביץ' ינצח עם אייס בדיוק במאצ'-פוינט, ורפאל נדאל יתבכיין שהוא הפסיד ממצב נייח.
אם השחקנים לא יודעים את מי לסגור במצבים נייחים, סימן שמישהו לא עבד איתם כמו שצריך באימונים, ואם המאמנים כל כך שטחיים, הבעיה כנראה בבית הספר בווינגייט שבו הם קיבלו תעודה. מצד שני, טוב שברדה הגיע למתחם חודורוב ולא לפיקוד העורף. אחרי כל נפילה של קסאם הוא בטח היה אומר: "ספגנו ממצב נייח".
הפולחן - מה צועקים ילדי קריית שמונה
השבוע שודרה באחד מערוצי הספורט כתבה מדליקה על מחלקות הנוער של הפועל קריית שמונה. צילמו שם את דור העתיד, גילאי שלוש עד 18, שסוף סוף יש להם במי להתגאות ולמה לשאוף. אבל היה גם קטע שהזכיר לי, סליחה על ההיסחפות, טקסי חניכה בתנועות נוער פאשיסטיות.
אני מדבר על הסצנה שבה הראו קבוצה של זאטוטים בני חמש לכל היותר, במדי הכחול לבן של המועדון, כשהם שמים ידיים בתחילת האימון וצועקים כאיש אחד: "אי־תו־ראן!"
כן־כן, הם לא צעקו לא "ה־פו־על!" וגם לא "קר־יית־שמו־נה!" אלא אי־תו־ראן, על שם העסק הפרטי של בעל הבית. איזי שרצקי הוא ללא ספק מהבעלים היותר מוצלחים בליגה (וזו לא חוכמה). הבעיה שלעיתים פולחן האישיות והאדרת העסק שלו גולשים למחוזות מוגזמים. זה כולל, אגב, גם את שלטי התמיכה של האוהדים.
במכבי ת"א כדורסל אין סיכוי שהשחקנים ישימו ידיים ויצעקו "א־לק־טרה!" מכדורסלני מכבי ראשל"צ לא תשמעו "או־פי־צי!" קטן ודוידוביץ' לא ישאגו לפני שריקת הפתיחה "הונ־דה סי־וויק", ובטח ששחקני בני־יהודה לא ישלבו ידיים ויקראו: "מע־ד־ני ה־ט־לה".
לא שמתי לב מה צועקים שחקני הקבוצה הבוגרת של קריית־שמונה, ומצידי שבעונה הבאה בצ'מפיונס ליג הם יצעקו "ג'י־פי־אס!" אבל לפחות את הילדים והנוער תשאירו מחוץ למסחרה הזאת. אותם צריך לחנך שהם מייצגים את העיר ולא את העסק של הבעלים. בי־ז־יון
לפנייה לכתב/ת 
