שתף קטע נבחר
 

האם עובד הטוען שפוטר כי חשף שחיתות יפוצה?

מנהל בג'וינט הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים כנגד הג'וינט. הארגון טען כי המנהל פוטר בשל משבר אמון בינו לבין המנכ"ל והאווירה העכורה ביניהם. מה קבע ביה"ד?

בשנת 2005 הגישו מנהל פעילות הג'וינט במוסקבה תלונה למנכ"ל הגו'ינט, בדבר אי סדרים במכרז לשיפוץ מתנ"ס באזור, ובעקבות זאת מינה המנכ"ל עו"ד לשם בדיקת הליקויים הנטענים.

 

 

המנהל הסכים לביצוע הבדיקה ואף שיתף פעולה עם הבודק, אולם עוד בטרם סיים הבודק את עבודתו, שלח מכתב למנכ"ל ולמספר עובדים נוספים, שבו הטיח ביקורת נוקבת כלפי התנהלות מנהל הנכסים וסמנכ"ל הכספים בג'וינט ככל הנוגע למכרז. התערבות המנהל, שהטיל דופי בעובדים בכירים, גרמה למשבר אמון בינו לבין המנכ"ל, ולאחר שממצאי הבודק העלו כי אמנם היו אי סדרים במכרז, אך לא כאלה שמצדיקים נקיטת הליכים כנגד המעורבים, נערך למנהל שימוע, שלאחריו פוטר.

 

בתביעה שהגיש נגד הג'וינט, טען המנהל כי פוטר רק בשל חשיפת השחיתויות במכרז, ולפיכך יש לבטל את הפיטורים ולפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו.

 

המנהל טען כי במשך 19 שנות עבודתו בארגון היה עובד מצטיין, ולא הייתה כל סיבה לפטרו. עוד טען, כי מינוי הבודק היה לקוי, משום ששיתף את המנכ"ל בפרטי הבדיקה, העביר לו אינפורמציה שלא היה רשאי להעביר והלין על התנהגות המנהל, מה שלא ראוי לבודק שאמור להיות אובייקטיבי. כן טען, כי בעוד שבהזמנת השימוע נטען כנגדו כי הינו נעדר יכולת ניהולית, בשימוע עצמו נזנחה הטענה והדיון התמקד במשבר האמון עם המנכ"ל, מה שמנע ממנו להתגונן כראוי.

 

הנתבעת טענה, כי הפיטורים נבעו מהתנהגותו חסרת הרסן של התובע, אשר יצרה חוסר אמון כזה, שלא ניתן היה להמשיך לעבוד עמו. עוד טענה, כי הפיטורים לא נגעו לחשיפת שחיתות כלל, במיוחד לאור העובדה שלא הייתה שחיתות.

 

התובע גרם לאווירה עכורה

השופטת יפה שטיין קבעה כי לא נמצאה זיקה ממשית בין הגשת התלונה בדבר השחיתות לבין פיטורי התובע. נפסק, כי אמנם התובע האמין בתום לב, שהוא פועל לטובת הנתבעת ובמטרה למנוע את הטיית המכרז, אולם הדרך בה נקט גרמה לאווירה עכורה ולמתיחות רבה.

 

נקבע כי רק לאחר שנודע לתובע כי מסקנות הבודק אינן תואמות את דעתו, העלה טענות בדבר פגמים בהתנהלותו, ולמרות שהבודק לא היה צריך לשתף המנכ"ל בתהליך הבדיקה כמו גם בדעתו על התנהלות התובע, אין בכך כדי לפגום במסקנותיו באשר לפרשת המכרז. לפיכך נפסק, כי התובע פוטר בשל התנהלותו-הוא, כאשר בשם האמת הסובייקטיבית שהאמין בה- הרשה לעצמו להכפיש את העובדים האחרים ואת הבודק.

 

עם זאת נפסק, כי התנהלות הנתבעת אינה חפה מפגמים - פגם אחד הינו התנהלותה סביב השימוע, כאשר בהזמנה העלתה טענות לגבי יכולותיו הניהוליות של התובע, בעוד שבדיון התמקדה במשבר היחסים בין התובע למנכ"ל, וזו הייתה הסיבה לפיטוריו. הפגם השני, כך נפסק, נוגע לכך שהבודק שיתף את המנכ"ל בפרטי הבדיקה ובדעתו על התובע, למרות שהיה אמור לפעול באובייקטיביות מלאה, מה שהשפיע על פיטורי התובע.

 

לפיכך קבעה השופטת, כי בגין התנהלות זו זכאי התובע לפיצוי בשווי ארבע משכורות מלאות. נוכח העובדה, כי מרבית טענות התובע נדחו, לא נפסקו הוצאות.

 

לקריאת פסק הדין

 

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מה סיבת הפיטורים?
צילום: Shutterstock
מומלצים