איך לבחור תוספי תזונה יעילים ובטוחים? מדריך

שמח בשוק תוספי התזונה. כאילו לא די בתחרות העזה השוררת בין חברות התוספים ובין עצמן, בשנים האחרונות החלו גם יצרניות התרופות להיכנס לתחום.

קראו עוד על תוספי תזונה :

• אילו תוספי תזונה חשובים לעוסקים בכושר? מדריך
• לדאוג לעובר: אילו תוספי תזונה מומלצים בהריון?
• עוזרים לדיאטה: איזה תוספי תזונה עוזרים לשרוף שומן?
  

האם יש יתרון לקניית תוספים מחברות התרופות? האם חברות התרופות מייצרות גם ויטמינים בפיקוח רפואי ותחת רגולציה ותקנים מחמירים? האם חברות התוספים אינן כפופות לפיקוח, ואיכות התוספים משתנה מחברה לחברה? כתבה זו סוקרת את התחום הרחב ומה חשוב שנבדוק לפני שאנו רוכשים תוסף.

האם התוספים של חברות התרופות עדיפים?

הנה רשימה מדגמית של תוספים המיוצרים על ידי חברות התרופות: "פיטוגארד" (המבוסס על פיטוסטרולים ואומגה 3) ו"זום" (המבוסס על אומגה 3 ופוספוטדיל סרין) של חברת טבע; "קלצ'יצ'ו", המבוסס על ויטמין D וסידן של חברת כצט ועוד.

בחלק מהמקרים תכשירים המבוססים על רכיבי תזונה שמייצרות חברות התרופות מוגדרים כתרופות, ולעתים אפילו כתרופות מרשם. לדוגמה, "פריפל 3" של כצט המבוסס על ברזל; "ארטריל" של מעבדות רפא המבוסס על גלוקוזאמין סולפאט - שנמכר כתרופת מרשם; "ניאספאן" של חברת אבוט המבוסס על ניאצין מסוג "נון-פלאש", כזה שאינו גורם לתחושת בעירה, ונמכר אף הוא כתרופת מרשם ועוד.

רחל קלמרו, מנהלת הרישום בחברת התרופות כצט: "היתרון של רכישת תוספים מחברות התרופות הוא בעיקר תחושת הביטחון. אנחנו מייצרים תוספים בדיוק באותו האופן שבו אנו מייצרים תרופות. למרות שאנו לא נדרשים מבחינה רגולטורית להגיש לשירות המזון אותו היקף מידע, אנחנו בכל זאת עושים זאת. גם בדיקת חומרי הגלם, הניקיון והיציבות של החומרים מבוצעת בסטנדרטים שנהוגים בתעשיית התרופות.

"לא בדקתי מה עושות חברות תוספי התזונה, אך מכיוון שאין תקנות מחייבות בתחום הזה, הבקרה נקבעת על פי שיקול הדעת של היצרנים. מובן שבהחלט יכול להיות שיצרני התוספים אימצו את הכללים המחמירים של חברות התרופות".

גם מנהל תחום תוספי התזונה בטבע ישראל, צביקה ארמל, מצהיר שהחברה מייצרת את התוספים בסטנדרטים שהיא נוקטת לגבי תרופות, עם זאת, לדבריו, הכללים הרגולטוריים החלים על חברות התרופות שמייצרות תוספי תזונה זהים לאלה שחלים על חברות התוספים.

"העובדה שחברה מייצרת תרופות אין פירושה בהכרח שהיא יכולה לייצר תוספים. ישנם קריטריונים ודרישות אחרות לייצור תוספים, ולכן כל מי שרוצה לייצר תוסף תזונה חייב אישור משירות המזון. נוסף על כך, כשמדובר בתוספים מיובאים, ליצרן בחו"ל חייב להיות GMP (תנאי ייצור נאותים - Good Manufacturing Practice). במובן הזה חברות התרופות אינן שונות מחברות התוספים, שגם להן, ולפחות לטובות שביניהן, יש GMP. עם זאת, בתעשייה הפרמצבטית הכללים נוקשים יותר, מעבר ל-GMP".

לדברי אלכס מאור, מנכ"ל סולגאר ישראל, השאלה החשובה היא האם החברה המייצרת גדולה ואמינה ויש לה GMP ותקני איכות, עניין שמחויבות לו גם חברות ישראליות על פי הנחיות משרד הבריאות.

"חוק הגודל בהחלט קובע", מסכים עמו דוד גבאי, רוקח אחראי בחברת טעם טבע אלטמן. "ככל שחברה גדולה וחזקה יותר, יש לה יותר מה להפסיד, ולכן היא תשקיע יותר באבטחת האיכות של מוצריה".

נקודה מעניינת למחשבה קשורה לכך שחלק מהתוספים שמשווקות חברות התרופות מיוצרים למעשה במפעלים של חברות תוספי תזונה, ומנגד, חלק מהתוספים שמשווקות חברות תוספי התזונה מיוצרים דווקא בחברות התרופות. לדוגמה, בטעם טבע אלטמן מייבאים חלק מהתוספים מיצרניות תוספים המוגדרות בגרמניה ובשווייץ כחברות תרופות, כמו למשל חברת שירר הגרמנית או סוויסקאפ ואכינפורס השוויצריות.

"בחלק מהמוצרים, ובעיקר במוצרים שמיועדים לקהלים רגישים, כמו למשל, אלספה 9 חודשים שמיועד לנשים הרות, אנחנו מעדיפים לבחור בחברות כאלה, גם אם זה יקר יותר", מסביר גבאי.

בשורה התחתונה: העדיפו מוצרים של חברות גדולות עם GMP ותקני איכות.

האם הרכיבים הפעילים המצוינים בתווית התוסף אכן נמצאים בו ובכמויות שהיצרן התחייב עליהן?

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסקות ההמלצות של ה"קודקס אלמנטריוס" (ועדה של ארגון הבריאות וארגון המזון והחקלאות העולמיים ליצירת תקנים עולמיים לבטיחות במזון ובתוספי תזונה) קשור להתאמה בין המידע על התווית להרכב האמיתי במוצר.

גם דו"חות הקונסיומר לאב, גוף עצמאי בארצות הברית המבצע בדיקות מעבדה במטרה לסייע לצרכנים ולמומחי בריאות להעריך מוצרים בתחום הבריאות והתזונה, עוסקים בנושא זה בהתמדה.

לצורך התחקיר בחנתי שמונה דו"חות של תוספי התזונה הבאים, מתוצרת ארצות הברית וקנדה: אומגה 3, קו-אנזיום Q10, תוספי סידן, מולטי-ויטמינים, תוספי גלוקוזאמין וכונדרואיטין, תוספי פרוביוטיקה, תוספי אכיניציאה ותוספי ג'ינסנג. מהבדיקה עולה שרוב הדו"חות, שישה מתוך שמונה, חושפים פערים בין הכמות המצוינת על גבי התווית לכמות הקיימת בפועל בתכשיר.

עם זאת, חשוב לציין שבחברות הגדולות ג'ארו, סולגאר ו-GNC, שמוצריהן נמכרות גם בישראל, הממצאים היו תקינים וכמויות הרכיבים הפעילים שנמצאו תאמו בכל המקרים את אלה שצוינו על התוויות.

גבאי: "בטעם טבע אלטמן יש לנו תוכנית בדיקות מקיפה מאוד על כל התוספים, ואנחנו מפרנסים יפה מאוד המון מעבדות בדיקה בארץ. בחלק מהמוצרים כמעט כל אצווה נבדקת. למשל, כל המוצרים לילדים ולהיריון, פרוביוטיקה, מוצרים שמיועדים לטיפול ומניעה של בעיות לב וכלי דם. אנחנו גם מבצעים בדיקות אחרי השיווק לאורך זמן כדי לבדוק את יציבות המוצרים. רק כך אפשר לקבוע להם את אורך חיי המדף".

בשורה התחתונה: אם תקנו תוסף מהחברות הגדולות יש יותר סיכוי להלימה בין הרכיבים בפנים ועל גבי התוויות.

"אין תקנות מחייבות, הבקרה על פי שיקול דעת היצרנים"(צילום: shutterstock )

איך מבטיחים אחידות ויעילות בתוספים המבוססים על צמחים?

בשונה מתרופות סינתטיות המיוצרות במעבדה, רוב התוספים מבוססים על צמחים, כך שבדיוק כמו יין, איכותם תלויה בגורמים חיצוניים רבים, כגון סוג האדמה ואיכותה, האם העונה הייתה גשומה או פחות ועוד. נוסף על כך, יצרניות תוספים שונות משתמשות לעתים בחלקים שונים של אותם צמחים, עובדה שיכולה להשפיע באופן ניכר על הריכוז ועל האפקטיביות של הרכיב הפעיל שבו מתמקדים.

כיצד אם כן אפשר להבטיח שהריכוז והאפקטיביות של הרכיבים הפעילים בצמח יהיו מיטביים, ושבכל אצווה ובכל כמוסה יהיו בדיוק אותם ריכוזים ורמת אפקטיביות?

הייתי אורחת של חברת אכינפורס בשווייץ המתמחה בייצור תוספי תזונה המבוססים על צמחים. בחברה זאת מיושמת באדיקות הפילוסופיה שהנחיל מייסדה, ד"ר אלפרד ווגל לפני 60 שנה. הפילוסופיה הזאת, שמטרתה ליצור יעילות ובטיחות מקסימליות, מתבססת על סטנדרטים נוקשים הכוללים גידול הצמחים בתנאים של חקלאות אורגנית, ללא שימוש בחומרי הדברה, ותוך ניסיון להגיע לאחידות מרבית בתנאי הגידול, כולל מועד הקטיף.

בנוסף, שני הסטנדרטים החשובים ביותר הם שימוש בצמח השלם, כולל הפריחה, העלים, הגבעול והשורש, והכנת המיצוי מהצמח הטרי מיד לאחר הקטיף.

"ד"ר ווגל ועמיתיו לעבודה ביצעו תצפיות וניסויים רבים כדי לגלות כיצד אפשר להגיע למיצוי האפקטיבי ביותר של הצמחים", מסבירה רות שיפנר, מנהלת חטיבת המוצרים הבינלאומיים באכינפורס. "לדוגמה, הם מצאו שישנם הבדלים באיכות בין צמחים הגדלים באזורים נמוכים או גבוהים. כמו כן, כבר בשלב מוקדם בעבודתו הגיע ד"ר ווגל למסקנה שמיצויים המופקים מצמחים טריים שזה עתה נקטפו הם בעלי אפקט 'רחב ועמוק יותר' מאשר המיצויים הסטנדרטיים המיוצרים מצמחים מיובשים.

"פילוסופיה חלוצית אחרת שד"ר ווגל התעקש עליה הייתה השימוש בצמח השלם. לכל רכיב בצמח יש מטרה וחשיבות. הרכיבים השונים משלימים זה את זה ופועלים כשלם. כיום אנליזות וטכניקות מדידה חדישות מאשרות את התצפיות ואת הניסויים הראשוניים שביצע ד"ר ווגל ואת חשיבות השימוש בצמחים הטריים ובצמח השלם".

"קשה מאוד לשלוט בכל הפרמטרים הקשורים לתנאי הגידול, משום שחלקם מעבר ליכולת השליטה שלנו", אומר פרופ' יעקב שוהם, מומחה לרפואה פנימית ולאונקולוגיה, העוסק ברפואת סרטן משולבת ורפואת צמחים, וחוקר באוניברסיטת בר אילן בביולוגיה ובאימונולוגיה של הסרטן. "עם זאת, ככל שננסה לשלוט על יותר פרמטרים, כך נגדיל את הסיכוי לקבל משהו שחוזר על עצמו. נוסף על כך, ככל שתהליך המיצוי נעשה קרוב יותר לזמן הקטיף, כך האפקטיביות תהיה גבוהה יותר".

שרון קוצר, הרבליסט קליני ומנהל מחקר ופיתוח קבוצת ברא צמחים: "הסטנדרטיזציה שמקובלת כיום כאמינה בחברות התוספים המתקדמות בעולם נעשית על רכיבים ספציפיים בצמח שנבדקו והוכחו כפעילים. לדוגמה, אנחנו ממצים אכיניציאה, שומרים על כל המכלול של הצמח, אבל מבטיחים שרכיב אחד או שניים, או במקרה הטוב ארבעה רכיבים, יהיו בכמות שיכולה לעשות את העבודה.

"זו שיטה חכמה למדי, משום שהיא מאפשרת לשמור על המכלול ועם זאת גם לוודא את האיכות. אנחנו רואים, למשל, תוספי צמחים שמגיעים מסין ואין בהם שום דבר. הרכיבים הפעילים שאמורים להיות בכמות מסוימת לא נמצאים כלל משום שהם גודלו בתנאים גרועים או נאספו בתקופות לא נכונות, או חמור יותר - שהייתה טעות בהגדרה שלהם, ובמקום רוזמרין, השתמשו למשל בלבנדר.

"בארץ נמכרים למשל תוספי כורכום זולים שעולים 40 שקל לבקבוק. התוספים האלה עברו את בדיקות משרד הבריאות, והם אכן מכילים כורכום, אבל בריכוז אפסי. הם מבוססים על כורכום שאפשר לקנות בשוק, אותה אבקת כורכום ששמים באורז במטבח. אלא שכדי שהתוסף יעבוד הוא צריך להכיל את החומר הפעיל, הכורכומין, בריכוז גבוה מאוד.

"התוספים האיכותיים מכילים ריכוז גבוה פי 40 בערך מהתוספים הזולים וגם רכיבים צמחיים נוספים, שעוזרים לספיגת הכורכומין, שהוא חומר קשה לספיגה".

בשורה התחתונה: קשה מאוד לשלוט בכל הפרמטרים הקשורים לתנאי הגידול. עם זאת, ככל שהיצרן ינסה לשלוט על יותר פרמטרים, כך יגדל הסיכוי לקבל תוצר דומה. ושוב, לחברה גדולה יש יתרון באמינות.

תוספים איכותיים מכילים ריכוז גבוה פי 40 בערך מהזולים(צילום: index open)

האם תוספי פרוביוטיקה אכן יעילים?

דו"ח הקונסיומר לאב בנוגע לתוספי פרוביוטיקה מצא שמתוך 28 מוצרים שנבדקו, בשישה מוצרים כמות החיידקים החיים שנמצאה בתוסף הייתה קטנה משמעותית מזו שצוינה על גבי התווית שלהם. עם זאת, באף מוצר לא נמצאו מזהמים, כגון שמרים, עובש או חיידקים מחוללי מחלות.

יש לציין כי המוצרים של יצרניות התוספים הגדולות והמוכרות לנו בארץ שנסקרו בדו"ח, ג'ארו, סולגאר ו-GNC, סיפקו את כמות החיידקים המובטחת.

"פרוביוטיקה היא דוגמה מצוינת לצורך בפיקוח ובקרת איכות בתוספי תזונה", אומר פרופ' שוהם. "מאחר שהתוסף מבוסס על חיידקים חיים, צריך שהם ישרדו את המעבר דרך חומצות הקיבה ויגיעו חיים למעי הגס, שבו הם אמורים לגדול, ומובן שמלכתחילה תהיה במוצר הכמות המוצהרת של חיידקים חיים".

אז איך מבטיחים שהחיידקים הפרוביוטיים בתוספים יישארו חיים ושלמים במוצר? "זהו בהחלט אתגר מורכב", אומר ג'ארו רוגווין, המייסד והבעלים של חברת תוספי התזונה ג'ארו פורמולס, הנחשבת ליצרנית מוצרי הפרוביוטיקה הנמכרת ביותר בארצות הברית. "הוא תלוי לא רק בדרך הייצור של החיידקים, אלא גם בדרך שבה הם מטופלים על ידי היצרנית, בתנאי ההובלה של התוסף ובאופן שבו הוא נשמר בחנות ועל ידי הצרכן הסופי. החיידקים הפרוביוטיים רגישים מאוד לחום, ולעולם אין לשמור אותם בטמפרטורה גבוהה מטמפרטורת החדר.

"בנוסף, יציבות חיי המדף שלהם תלויה בכמות המים והחמצן במוצר. חשיפה ללחות ולחמצן הורגת את החיידקים, לכן חייבים להקפיד שלאורך כל השלבים, החשיפה תהיה מינימלית. בתוספי הפרוביוטיקה שלנו אנחנו משתמשים באריזה יקרה מאוד, אריזת בליסטר רב שכבתית. זו מורכבת מסוגים שונים של פלסטיק היוצרים מחסום חזק מאוד כנגד מים וחמצן, וכל כמוסה ארוזה ומוגנת בנפרד.

"בנוסף, הכמוסות עצמן מיוצרות בטכנולוגיה פטנטית, שמבוססת על ציפוי מיוחד המגן על החיידקים הפרוביוטיים מפני חומציות הקיבה ומבטיחה את הישרדותם במעבר במערכת העיכול, עד למעי שהוא איבר המטרה".

בסולגאר, למשל, משתמשים בכמויות גדולות מאוד של חיידקים חיים. מאור: "אנו יודעים מראש שלאורך זמן קיים תהליך של ירידה בכמות החיידקים החיים, כך שגם אם חלק מהם ימותו, עדיין תישאר כמות מספקת שתוכל לעשות את העבודה. זו גם הסיבה שחיי המדף של פרוביוטיקה קצרים יותר משל תוספים אחרים".

בשורה התחתונה: יעילותו של תוסף פרוביוטי מהווה אתגר מורכב ליצרנים ולמשווקים ולכן רצוי לרכוש תוסף פרוביוטי מחברה גדולה ואמינה.

האם אפשר להבטיח שהתוסף נקי מרכיבים מזיקים?

לאחרונה הוגשה תביעה ייצוגית בסך שני מיליארד שקל כנגד יצרניות תוספי התזונה הגדולות בארץ, בהן סולגאר, טעם טבע אלטמן, סופר פארם ומכבי שירותי בריאות. לטענת התביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין חגית חופי וטל לביא, תוספי אומגה 3 שמייצרות ומשווקות חברות אלה מכילים מתכות, לרבות מתכות כבדות.

לדברי ד"ר דני קרת, מומחה לרפואה ולנטורופתיה, קיימות ארבע מתכות כבדות רעילות שעלולות להימצא בתוספי אומגה 3: קדמיום, כספית, עופרת וארסן. "ארבע המתכות האלה אכן מסוכנות לבריאות, אבל בבדיקות שצורפו לכתב התביעה לא נמצאה אף אחת מהן", הוא אומר. מה שכן נמצא הם ריכוזים נמוכים של מתכות כמו ברזל או נחושת, שאינן מסוכנות בריכוזים נמוכים, כך שאין צורך לדאוג".

בחברות התוספים לא ממש מודאגים מהתביעה. "לכתב התביעה צורפו בדיקות שהתובעים עשו במעבדת אמינולאב בארץ, שהיא, אגב, אותה מעבדה שבה אנחנו בודקים את המוצרים שלנו, והבדיקות האלה מראות שהמוצרים נקיים ממתכות כבדות ומזהמים", אומר גבאי.

תוצאות התביעה עוד יתבררו בהמשך, אבל השאלה כיצד מוודאות חברות התוספים שחומרים מזיקים אינם נמצאים במוצריהן בהחלט רלוונטית. "האפשרות שיימצאו מתכות כבדות במיצויים או הכנות של חומצות שומן משמן דגים היא אפשרות סבירה, וכדי לוודא שהן לא יימצאו שם, חייבות החברות לבדוק דגימות של החומר כחלק מבקרת האיכות שלהן", אומר פרופ' שוהם. "אם בודקים את הדגימות בבדיקות רגישות מספיק, בהחלט אפשר להגיע לדרגת בטיחות סבירה מאוד".

גם צמחים ומינרלים כגון סידן עלולים להכיל מתכות כבדות שנמצאות בקרקע שבה הם גדלים, או לחלופין, חיידקים או אורגניזמים מזהמים אחרים. כך לדוגמה, בשניים מתוך 11 תוספי ג'ינסנג ובשניים מתוך 19 תוספי סידן שבדק דו"ח הקונסיומר לאב נמצאה עופרת.

"ברגע שלמפעל יש GMP ותקני איכות, התקנים האלה מכסים באופן מפורט גם את נושא הבטיחות", מסביר שרון קוצר. "למפעל ברא צמחים יש GMP ותקן ISO 2200, שהוא תקן איכות בינלאומי מחמיר ביותר. אחד הנושאים הקבועים בתקן הוא איך אני בודק את הספקים שלי, את אותם מגדלים שמהם אני קונה את חומרי הגלם, כמה ואילו בדיקות אני עושה למוצרים, ואפילו איך אני מעניש מגדלים שלא עמדו בדרישות".

גם בחברת אכינפורס מקפידים מאוד על נושא הפיקוח על המגדלים. "אנחנו מפקחים על כל תהליך הגידול, החל מהזרעים ועד לצמחים הטריים שזה עתה נקטפו", אומרת שיפנר. "מדי שנה אנו בודקים כל אחד מהמגדלים. נוסף על כך, העובדה שהצמחים שבהם אנו משתמשים גדלים באופן אורגני, מה שאומר שחומרי הדברה אסורים בשימוש, ובהתאם לכללים מיוחדים, מצמצמת את הסיכון לזיהום".

מעבר לבדיקות שמבצעות החברות עצמן, גם משרד הבריאות מבצע בדיקות בטיחות על תוספים המיובאים מחו"ל. קוצר: "מאז פרשת רמדיה התחוללה מהפכה משמעותית בתחום הזה. אנשי משרד הבריאות עוצרים את המכולה בנמל, נוטלים דגימות שאת עלותן משלמות החברות, ובודקים את המשלוח. התהליך הזה יסודי ביותר. אם בעבר זה קרה אחת לכמה חודשים, באופן מדגמי, היום כמעט כל משלוח נבדק".

בשורה התחתונה: אכן עלולה להיות בעיה בפרמטר הזה בעיקר אם מדובר בתוספי אומגה 3, סידן ותוספי צמחים. קונים תוסף כזה? בדקו שיש עליו תקן GMP.

משרד הבריאות מבצע בדיקות בטיחות על תוספים מיובאים(צילום: shutterstock)

מה לבדוק לפני שקונים תוסף?

• לפני נטילת כל תוסף שהוא מומלץ להתייעץ עם רופא בנוגע למינון ולאינטראקציות אפשריות עם תרופות.
  

• קנו תוספים מחברות גדולות, מוכרות ואמינות. שימו לב שעל גבי האריזה מופיע סמל GMP.
  

• ודאו שעל גבי האריזה מופיע טלפון של מוקד שירות לקוחות, מה שאומר שיש עם מי לדבר במקרה של שאלה או בעיה כלשהי.
  

• למתקדמים: חפשו ברשת דו"חות בדיקה כגון זה של הקונסיומר לאב, שבודקים ומשווים תוספים מחברות שונות.
  

• לפני שאתם קונים לראשונה תוסף תזונה, בררו לגביו. דברו עם הרוקח, התקשרו למוקדי ההדרכה ובקשו מידע בנוגע ליעילות, לבטיחות ולתופעות הלוואי האפשריות.
  

• כמויות הרכיבים הפעילים עשויות להשתנות בין חברה לחברה באופן ניכר. שימו לב לכמות המצוינת על גבי התווית והתייעצו עם הרופא שלכם על המינון הדרוש לכם.
  

• ככל שהתוסף מכיל כמות גדולה יותר של הרכיב הפעיל, יש צורך ליטול פחות כמוסות ביום, מה שעשוי לשפר את ההתמדה בנטילת התוסף.
  

• ודאו שהתאריך האחרון לשימוש רחוק, מה שיאפשר לכם תקופת שימוש סבירה.  
  

• בתוספים המבוססים על סידן, רצוי להעדיף כאלה המכילים סידן ציטראט ולא סידן קרבונט, אף שהוא יקר יותר, שכן הוא נספג טוב יותר בגוף.
  

• בתוספים המבוססים על צמחים, בדקו את התווית וודאו שמדובר בתוסף המבוסס על תמצית צמחים סטנדרטית, אחרת לא ברור מה הריכוז של החומר הפעיל (למשל, תמצית כורכומין סטנדרטית).
  

• בתוספי פרוביוטיקה, בדקו בתווית אם מופיעים גם הזנים הספציפיים ולא רק סוג החיידקים. התייעצו עם הרופא שמדובר בזן שנמצא כמתאים לבעיה הבריאותית הספציפית שלכם (לדוגמה, לקטובצילוס אצידופילוס 14 הוכח כמסייע לבעיות במערכת העיכול. לעומת זאת, לקטובצילוס רמנוסוס 1GR 1LRGR נמצא כמסייע למניעת זיהומים בנרתיק).
  

• בתוספים המבוססים על חומצות השומן אומגה 3, העדיפו כאלה שמכילים אך ורק אומגה 3 (DHA ו-EPA), ולא כאלה המשלבים חומצות שומן אחרות, כגון אומגה 6. הסיבה: בתפריט המערבי אנו צורכים ממילא כמויות עודפות של אומגה 6, והמטרה בנטילת תוספי אומגה 3 היא לשנות את המאזן כך שייטה יותר לטובת אומגה 3.
  

• בתוספי ברזל, רצוי להעדיף כאלה המכילים ברזל ביסגליצינט, שאף הוא יקר יותר, אך נספג טוב יותר ויש לו פחות תופעות לוואי.
  

• בתוספים המבוססים על ויטמין C, העדיפו כאלה המבוססים על ויטמין C מסוג אֶסְטֶר. לתוסף זה סופחה חומצת שומן המעלה את זמינות החומצה האסקורבית לתאי גופנו בעשרות אחוזים.
  

• בתוספים המבוססים על אבץ, מומלץ להעדיף אבץ פיקולינאט, שהוא בעל זמינות ביולוגית גבוהה וגורם פחות לתופעות לוואי.