שתף קטע נבחר
 
צילום: shutterstock

"3 שנים בלי סימן"; מיקה קרני על הנתק הארוך מבנה

בגיל 17 נסע יותם, בנה הבכור של מיקה קרני, לטיול בהודו. כשחזר הגיעו החיכוכים ביניהם לשיא - עד שהוא החליט לנתק איתה את הקשר. על הקושי בחוסר הידיעה ("שלחתי לו כל יום מכתב דרך הפייסבוק, בלי לקבל תשובה") והשיר ששבר את הקרח והחזיר אותו הביתה. פרק ראשון בסדרה חדשה של העיתונאי חנוך דאום והבמאי אילן שושן

את חיי אני יכול בקלות לחלק לשני חלקים. לא שמישהו ביקש ממני לעשות זאת, אבל בגלל שזה קל, למה לא בעצם? ובכן, חלק אחד נמשך עד אמצע שנות ה-20 של חיי. זה היה חלק מלא רעשים, חרדה, בדידות ועצב. החלק השני התחיל ביום שבו התחלתי טיפול פסיכולוגי, שעם הזמן התווסף לו טיפול תרופתי.

 

תחשבו על אדם שרץ על מסלול ריצה מול קהל מריע. הקהל חושב: הנה ספורטאי מצטיין. אצן בחסד. הקהל מתפעל מהמהירות. מהכוח שיש לרץ ברגליים. אבל מה שהקהל לא יודע זה שאותו אדם כלל לא משתתף בתחרות הריצה. הוא רק במקרה רץ על המסלול, ובעצם, הוא לא רץ: הוא בורח. אדם אחר שרוצה להורגו רודף אחריו עם אקדח.

 

 

כך היו חיי. האנשים סביבי ראו אותי וחשבו שמדובר בסיפור הצלחה. סיימתי ללמוד, התברגתי ככותב בעיתונים חשובים, מה רע? מה שהם לא הבינו זה שאני פועל מתוך חרדה. שחיי אינם חיים. שראשי לא מפסיק להלום וליבי לא יודע רוגע. מבחוץ היה נראה שאני מסתדר. אך מבפנים קרסתי. הייתי מלא בעצב קיומי. בפחד קיומי מכך שהכל ייגמר. מאי שקט בלתי פוסק. עד שהתחלתי טיפול.

  

חלון לנפש הוא פרוייקט שנועד להציג את הכאב שקיים בחיים, דווקא כדי להראות שאפשר לטפל בו.

כדי להראות שאם רוצים, יכולים. אנשים מצליחים ומפורסמים, וגם כאלה שלא, מספרים בחלון נפש, בעיני בכנות נדירה, על העצבות, החרדה, הפחד משינוי, הפרעות האכילה, קשיי הסתגלות, הפרעות קשב ויתר הדברים עימם הם מתמודדים באומץ. והדברים עימם הם מתמודדים מוכרים לכולנו. לכן כשתראו אותם מדברים על הבעיות שלהם, ושתשמעו כיצד הם מתמודדים כשקשה, תדעו שאתם לא לבד.

 

חלון לנפש מבקש להדליק אור ולאפשר לכם להביט סביב ולראות: אתם לא לבד.

 

גם אתם חוויתם משבר? לחצו כאן





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מיקה קרני. כתבה לבנה בכל יום בפייסבוק
צילום: שירי יונגמן
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים