פרשת השבוע: משה רבנו והפרסום הסטטיסטי

בסוף פרשת בשלח, אחרי שהשאירו את המצרים מאחור, נתקלו בני ישראל בעמלק. ננסה ללמוד מכך על כוחם של פרסומים בזמן אמת בתקשורת.

• לידיעות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
  

"ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים: ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק, מחר אנוכי ניצב על ראש הגבעה ומטה האלוהים בידי: ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרון וחור עלו ראש הגבעה: והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק. וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרון וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהיה ידיו אמונה עד בא השמש: ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב:" (שמות יז,ח-יג)

נאמר במסכת ראש השנה:

'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל' וגו' (שמ' יז). וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין.

נראה כי פירוש הגמרא מנסה לטעון שכשידיו של משה היו כלפי מעלה לא היווה הדבר סיוע לניצחון, אלא סימן למידת האמונה הרגעית של העם באלוהים. כמו לוח תוצאות. אותה אמונה היתה זאת שעזרה להם לנצח.

לכאורה, נראה שמדובר בטיעון דתי, מאולץ, רחוק מן הפשט, שלא מסביר מדוע על אהרון וחור לתמוך את ידיו של משה. הרי אהרון וחור לא השפיעו על האמונה הפנימית של העם.

יותר הגיוני לטעון שידיו של משה סייעו פסיכולוגית למורל: מעין המחשה שיווקית לכך שמשה מאמין שהעם ינצח - ואם משה מאמין, כנראה שאנחנו מנצחים. אפשר להשוות זאת למנכ"לים או בעלים של חברות, שמנסים ליצור אמון במניה בכך שהם מפרסמים את העובדה שהם רוכשים אותה.

הלוחמים מושפעים מהדיווים

אבל אם ידיו של משה הן רק סמן פסיכולוגי, הרי אהרון וחור רק מקשים על הסימבוליות להתרחש. האם בני ישראל לא רואים שאהרון וחור הם אלה שתומכים במשה? מדוע הם עדיין מאמינים שכשידיו של משה למעלה יש לכך משמעות? הרי אנחנו לא מאמינים למדור פרסומי שטוען דברים חיוביים על המותג.

לוח תוצאות או סיוע למאמץ המלחמתי? ננסה להראות שאפשר גם וגם. אפשר שידי משה אכן היו אינדיקציה למצב האמונה בעם ושעדיין הדבר סייע מלחמה. כשכל אחד נלחם, קשה לו לדעת מה מצב הניצחון בקרב. כל אחד יודע מה המצב בחזית שלו, ומה מידת האמונה שלו בהשגת הניצחון.

אפשר לטעון שאם ידיו של משה אכן היו מדד סטטיסטי, לשאלה כמה מתוך העם עדיין מאמינים בניצחון, אבל ברור שהדיווח הסטטיסטי אכן משפיע על כל לוחם ולוחם. כאשר לוח התוצאות חיובי, יש לכך השפעה על המורל של כל אחד ואחד להמשיך להלחם.

באותה מידה כאשר תוך כדי בחירות מפרסמים סטטיסטיקה. אם התוצאות צמודות, הדבר מדרבן את שני הצדדים ללכת לבחור. אם התוצאות חד משמעיות לאחד המועמדים, המוטיבציה של המפסידים ללכת להצביע יורדת.