צו המניעה הוסר - שביתה כללית במשק מיום ד'
בית הדין לעבודה הודיע על הסרת צו המניעה שהטיל על שביתת ההסתדרות, אך התיר להשבית את נתב"ג רק ל-6 שעות. המשמעות: אם לא תושג פשרה בסוגיית העסקת עובדי הקבלן, ההסתדרות תשבית את המשק בשבוע הבא
מתכונת השביתה ביתר ענפי המשק תהיה בהתאם להודעת ההסתדרות. השופטים קבעו עוד כי הצדדים יתייצבו ביום רביעי בשעה 14:00 לדיון בבין הדין. בנוסף, הם האיצו בצדדים להמשיך במשא ומתן ולעשות ככל הנדרש כדי להגיע להסכם. יו"ר ההסתדרות עופר עיני אמר בתגובה: "אנחנו מקווים שתחת איום השביתה, האוצר והמעסיקים ייכנסו למשא וממתו רציני ושסוף סוף נוכל למצוא פתרונות ראויים לבעיית עובדי הקבלן".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "לצערנו ההסתדרות משתמשת - ולא בפעם הראשונה - בכלי השביתה בצורה צינית מתוך אינטרסים לא עניינים, על חשבון פגיעה באזרחים ובמשק. המדינה והמעסיקים ימשיכו להוביל מהלך מהותי וריאלי לשיפור תנאי עובדי הקבלן ומיקור החוץ ועל כן אין עילה לשיבתה"
יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, אמר בתגובה: "אני קורא לראש הממשלה לזמן בדחיפות את הצדדים על מנת לנצל את הזמן שנותר ולפתור את המחלוקות. רק התערבותו של ראש הממשלה תוכל למנוע את הכאוס הצפוי ואת הנזקים שעלולים להגרם למשק כתוצאה משביתה כללית כפי שאישר היום בית הדין לעבודה.
"אין שום סיבה להגיע לשביתה ולהכניס את המשק לסחרחורת. זוהי לא תקופה לזעזועים נוספים לכלכלה הישראלית בימים בהם העולם שרוי במשבר כלכלי קשה שמשפיע גם עלינו. אני מאמין כי ניתן עדיין למנוע את הכאוס ולפתור את המחלוקות סביב שולחן הדיונים".
בחודש נובמבר פרצה שביתה כללית של כשעתיים, ובית הדין לעבודה הורה להסתדרות להפסיקה והורה להסתדרות, הארגונים הכלכליים, האוצר והשלטון המקומי לפתוח בשיחות על סוגיית עובדי הקבלן. אלא שהשיחות לא צלחו.
בישראל יש כ-400 אלף עובדי קבלן, רובם - כ-300 אלף - בחברות הפועלות במגזר הציבורי - משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ורשויות. רובם הגדול מועסקים בתנאים גרועים, לרוב בשכר מינימום ובתנאים סוציאליים דלים, וסובלים מהלנות שכר ומפגיעה בתנאי העסקתם.
ארגוני המחאה דורשים להפסיק את העבודה הקבלנית ולהעביר את כולם להעסקה ישירה, ואילו עיני מוכן להסתפק בכך שרק חלקם יעברו להעסקה ישירה - עובדי קבלן שמועסקים לצד עובדים מן המניין באותו תפקיד, עובדי ניקיון ועובדים מנוצלים במיוחד.
בהכנת הידיעה השתתפו תני גולדשטיין ואביטל להב
לפנייה לכתב/ת 
