מדריך: הופכים את הגינה לירוקה באמת

עצם קיומה של גינה בחצר הבית, תורם לסביבה מבחינת איכות האוויר והאקלים. אבל לתאווה למדשאה שתאפשר "ירוק בעיניים", לצמחים מקוריים שטרם נראו כמותם או לריהוט מעץ, יש גם מחיר סביבתי, למשל של בזבוז מים, זיהום הסביבה וכריתת עצים.

באמצעים פשוטים יחסית ניתן להפוך את הגינה לאקולוגית, כך שלא תזיק לסביבה ואף תועיל לה, אבל באמת. כדי להבין איך עושים גינה שמשתלבת בסביבה ומותאמת אליה, שוחחנו עם מספר גורמים בתחום וקיבלנו טיפים נבחרים:

כימיקלים? לא בבית ספרנו

הבעיה: לשימוש בכימיקלים יש מחיר סביבתי, מכיוון שלאחר ההשקיה הם מחלחלים למי התהום ומזהמים את המאגרים התת קרקעיים. בנוסף, הגינה היא משמשת כבית לבעלי חיים רבים כמו ציפורים המקננות בשטח, קיפודים וצבים, והריסוס מפר את האיזון האקולוגי מכיוון שהוא פוגע בהם בדרך ישירה ועקיפה.

לדבריו, במשתלות אפשר למצוא חלופות אורגניות ודשנים ביולוגים, אך הם פחות אהודים מכך שהשימוש בהם משיג תוצאות איטיות יותר לעומת הכימיקלים. עם זאת, הוא סבור שהתפתחות צמחים איטית עשויה להוות יתרון, כי היא מפחיתה את הצורך בגיזום תכוף. "כשיש פחות עלים יש גם פחות מזיקים ופחות ריסוסים", הוא מסביר.

"כדי להילחם במזיקים באופן טבעי וללא כימיקלים, אפשר לתכנן את שתילת הצמחים במרווחים כך שלא יצרו סבך צפוף. יש להקשיב לדרישות הצמח ולא לשים צמחי שמש מלאה בצל למשל, כי טיפול שגוי יגביר את רגישותם למחלות ושוב נידרש לרסס".

ספסל מעץ ממוחזר(צילום: וואן וונדי)

קומפוסט

הבעיה: שאריות המזון האורגני תופסות עד 40% מהאשפה הביתית, הנשלחת להטמנה וגורמת לזיהומי קרקע ומים. "מיחזור האשפה האורגנית הביתית והפיכתה לקומפוסט לגינה, היא דרך פשוטה שבה כל אחד יכול לתרום לאיכות הסביבה ובה בעת לחסוך בעלות רכישת דשנים", מסביר וואן וונדי ממשתלות וונדי.

פיתרון: את הקומפוסט ניתן להכין במיכלים יעודיים הניתנים לרכישה, אך גם במיכלים מאולתרים מחומרים ממוחזרים שיש להכשיר אותם למטרה זו. לדברי וונדי, הכנה נכונה של הקומפוסט אינה כרוכה במפגעי ריח סביבתיים.

"תהליך הכנת הקומפוסט נמשך מספר חודשים ובסופו מתקבלת אדמה שחורה כמעין אדמת יער מתפוררת בקלות", הוא מפרט, "בקומפוסט הזה אפשר להשתמש בגן לטיוב הקרקע, להוסיף למצע שתילה במיכלים גדולים ולחיפוי קרקע". ואם אתם רוצים אספקת קומפוסט קבועה לאורך כל השנה - וונדי מציע להכין במקביל ובדרוג מספר ערימות.

קומפוסט(צילום: שוני ענדא)

התחשבו בשאר הצמחים

הפתרון: לדברי וונדי, צמח אקולוגי הוא צמח ששתילתו בגן תורמת לסביבה ולא גורעת ממנה. "אם הסביבה לא מספקת את צרכיהם, אסור לשנות אותה עבורם", הוא אומר, "לשינויים יהיו השלכות על המשאבים שמשותפים לכל הצמחים, בעלי החיים וסביבת הטבע, וחלקם עלולים להיפגע. כך למשל התוספים לצמחייה הטרופית עלולים לחלחל לקרקע ולהגיע לשורשי הצמחים השכנים".

אם בכל זאת מעוניינים לגדל צמח מסוים שאינו מתאים לסביבה, הוא מציע לעשות זאת במיכל גידול שמופרד מהגן. "כך מבודדים את הצמח האורח ומונעים את השפעתו על שאר הצמחים שמתמודדים בגינה על אותם המשאבים".

ואיזה צמחים כן מתאימים לאקלים הישראלי? ברשימת העצים וונדי מדגים בין השאר את האלה, אלון ושיקמה, ומקרב עצי החורש מציע לשתול שיחיה ריחנית ופורחת כמו צמחי יסמין שונים, מרוות, רוזמרין ואזוביון.  

העדיפו צמחיה מקומית(צילום: וואן וונדי)

מדשאה ירוקה? לא בכל מחיר

הבעיה: רוב בעלי הגינות שואפים למדשאה ירוקה שתשמש לבילוי משפחתי וארוח, אך בדרך למראה המושלם נדרשות כמויות מים גדולות, תחזוקה ותוספים שאינם מטיבים עם הסביבה.   

"דשא מלא וירוק הוא אינו מראה טבעי באקלים הישראלי", קובע שמעון חמו, מחברת "פשוט ירוק" שמספקת פתרונות עיצוב אקולוגים לגינה, "יש להכיר במגבלות האקלים הישראלי ובמצוקת המים". לדבריו, לא ניתן להשקות את הדשא בדרך חסכונית של טפטפות ולכן משתמשים בהמטרה, שיטה בזבזנית מאחר שחלק מהמים מתאייד בהתזה.

הפתרון: חמו קובע, כי מדשאה ירוקה שאינה פוגעת בגינה מתאפשרת רק בהתקנת דשא מלאכותי, שמאפשר לדבריו לחסוך בכל שנה עד 3,000 קוב מים לדונם. "שטיחים סינטטיים אינם דורשים אחזקה וכיסוח, שגורמים לפליטת גזי חממה. תחזוקתם מסתכמת בשטיפה במים אחת למספר חודשים", הוא מוסיף.

חמו מספר שדשא סינתטי מחזיק 10 שנים לפחות אך גם זמנו יגיע ויש להיערך לכך מראש. "כיום אפשר למצוא גם דגמי דשא מלאכותי שניתנים למיחזור בתום השימוש", הוא אומר, "חשוב לברר מול החברה המתקינה אם הם מקבלים את הדשא חזרה למיחזור".

דשא סינתטי(צילום: שמעון חמו)

אפשרות נוספת היא לחפות את הקרקע, למשל בחלוקי נחל. חמו מספר שכיסוי הקרקע יכול להביא לחיסכון של עד 50% בהתאדות המים בהתאם לעובי החיפוי, מאחר שהשמש אינה מכה ישירות באדמה הרטובה.

"יתרונות נוספים הם בריאות השתילים", מוסיף חמו, "מאחר שכיסוי קרקע מונע את הידוק האדמה, מקטין גם את הטמפרטורה באדמה ויוצר סביבה נוחה לפעילות חיידקים וחרקים באזור השורשים, דבר שחשוב מאוד לפעילות הצמחים ומאיץ את גדילתם". 

גם הדומם משפיע

הבעיה: פעמים רבות ממקדים את הדאגה לשימור הסביבה באזורים הצומחים של הגן, אך שוכחים להתחשב גם בהשפעות אקולוגיות של מערכת הישיבה או הריצוף בדק - גורמים שמשפיעים על האצת כריתת העצים בעולם לעשיית מוצרי עץ.

הפתרון: נאוה קלי, מחברת אקו-לוג העוסקת בשיווק והתקנת דק אקולוגי, מציעה פתרון בדמות שימוש במוצרים במראה דמוי עץ או בעצים שכבר נכרתו למטרה מסוימת, ולאחר שסיימו את תפקידם עברו חידוש באופן שיתאים לעיצוב הגינה הביתית.

דק דמוי עץ מפלסטיק(צילום: נאוה קלי)

"התקנה של דק אקולוגי מחומרים סינתטיים וממוחזרים, מאפשר להנות ממשטח חזק ועמיד, כשמראה העץ מחדיר תחושת טבעיות לשטח הגינה", היא אומרת. לדבריה, לשימוש בדק סינתטי יש גם יתרונות דקורטיביים: "דק שהוכן במפעל ולא נחתך מעצים שונים מתאפיין במראה אחיד, מאחר והוא תוכנן על ידי אדם ולא כדרך הטבע".

אפשרות אחרת היא שימוש בעץ ממוחזר, כמו אדני רכבת שפורקו ממסילות וחודשו. "האדנים יכולים לשמש ליצירת מדרגות בגן, להקמת אדניות למרפסת או לגג ועוד", היא אומרת. "רק צריך לבדוק כדי לגלות שיש סביבנו תחליפים רבים, כמו מדרכי אבן משאריות של תעשיית הבטון המעוצבים במראה דמוי עץ". 

משמעת מים

הבעיה: גם אם שותלים צמחיה שמתאימה לאקלים המקומי ונמנעים משימוש בדשא, הרי שכמויות מים גדולות מתבזבזות מכיוון שרבים אינם מודעים לכמויות המים הדרושות לצמחיה ומשקים למעשה לפי הרגש.

הפתרון: וונדי ממליץ  להימנע מהשקיה לא מבוקרת בצינור ולהעדיף שימוש במחשבי השקיה וטפטפות, שנותנים לכל צמח כמות מים מדויקת ישירות לאזור השורשים. גם צורת השתילה משפיעה לדבריו על בזבוז המים בגן: "יש לבצע שתילה בריכוז של קבוצות צמחים לפי רמת צריכת המים שלהם. קיבוץ של צמחייה חסכונית במים במקום אחד, תיתן לנו אזורים בגינה שאפשר להשקות בהם פחות".

אך החיסכון הטוב ביותר לדבריו, הוא להשתמש במים אפורים. "יש כמויות גדולות של מים מבוזבזים בבית, שיכולים להשקות את כל הגינה אם רק היינו אוספים אותם, כמו מהמקלחת, מהמזגנים או מהכיור", הוא אומר, " כל נוזל יכול להתאים לעניין חוץ ממי ביוב של שפכים או מים עם חומרי ניקוי כבדים, שמכילים כימיקלים ומלחים נוספים. כך כמעט הכל ניתן למיחזור".