מה יעשו העלאווים? כל התרחישים

בסוף החודש, אם לא ייפול עד אז משטרו של בשאר אסד, יציינו האזרחים הסורים שנה להתקוממות האלימה. מניין ההרוגים הולך וגדל מדי יום, הקהילה הבינלאומית לא מצליחה למצוא נוסחת פשרה שתסיים את המשבר, הליגה הערבית מתגלה במלוא רפיסותה ואסד לא מראה סימני שבירה. במצב זה עולים מספר תרחישים ביחס למצבה של סוריה וביחס לשאלה מה צופן לה העתיד. כמובן שמגוון התרחישים שיוצג כאן נכון רק למקרה שאסד יפול, מה שעדיין לא ברור כל כך.

עוד בערוץ הדעות  של ynet:

ככה לא מגייסים חרדים / מנחם ברוד

תובנות עגומות של מדען חוזר / רונן יעקבי

התרחיש האלים: מדינה עלאווית

בסוף השבוע שעבר הודיע סגן נשיא סוריה לשעבר, עבד אל-חלים חדאם, כי בשאר מחמש את מחנה תומכיו, העלאווי ברובו המוחלט, לקראת היום שבו ייכשל בדיכוי ההתקוממות העממית וייאלץ להילחם על חייו ועל חיי עדתו. מלבד העובדה שחדאם, בן העדה הסונית, מנסה להפוך את המתרחש בסוריה למלחמה עדתית, יש היגיון מסוים בטענתו, כי לאחר נפילת המשטר, יבקשו העלאווים להקים לעצמם מדינה נפרדת. רעיון זה לא זר לבני העדה, משום שכבר בשנות העשרים של המאה הקודמת הם זכו לאוטונומיה מהמנדט הצרפתי.

עתה, בזמנים של מצוקה וסכנה לשלטונם, נערכת העדה כולה לקראת הקרב האחרון שיקבע את גורלה. העלאווים, שמונים לפי מספר הערכות, כ-2.5 מיליון תושבים מתוך 22 מיליון, יודעים שנפילת בשאר עלולה להוביל לצונאמי של אלימות כלפיהם, לאחר שנים של דיכוי ועריצות מבית היוצר של משפחת אסד. לכן, הניסיון לחדש את ימיהם כקדם, כמי שמבקשים להינתק בשם דתם מהסונים, היא הגיונית. הם יזכו לתמיכת האיראנים וחיזבאללה, שבלאו-הכי פועלים בשטח סוריה היום כאילו היו בעלי-הבית, וייתכן אף מרוסיה.

המשמעות היא שגם אם משטרו של בשאר אסד יקרוס, כלל לא בטוח שהאלימות תסתיים. בניגוד לדבריו של הרמטכ"ל, בני גנץ, על היערכות לקליטת עלאווים בגולן, לא סביר שהם יעשו את הדרך הארוכה מצפון סוריה עד לישראל כדי למצוא בה מקלט, אלא ינהלו מלחמת גרילה הררית נגד אויביהם. ומכאן, שסביר בהחלט לצפות מצב בו תפרוץ מלחמת אזרחים בין-עדתית, שתוביל לעיצובה מחדש של סוריה או לקריסתה בדומה למודל הלובי.

הפיכה פנימית

חאפז אל-אסד בנה לעצמו משטר של קואליציית כוחות והוריש אותו לבנו בשאר. זהו משטר המשלב בתוכו בני-מיעוטים, עלאווים ואחרים, לצד בני הרוב הסוני. כמו כן, הוא נשען על נאמנויות ואינטרסים משותפים ולכן גם שורד עד כה. אולם, ברגע שהעדה העלאווית תרגיש כי החבל מתהדק סביב צווארה, וכי הברירה היא בין שרידותה שלה לבין שרידותו של אסד, היא בהחלט עשויה לבחור באינטרס שלה עצמה. תרחיש זה ישקף את המשך התבססות המדינה הסורית על קואליציית כוחות פוליטית-עדתית, כדי לא להוביל את עצמה להתפרקות אלימה. חלופה זו גם תציג במובלט את הצורך וגם את הרצון לחולל שינוי אחראי בסוריה, אשר ישמור במידת מה על האינטרסים של העלאווים והסונים כאחד.

מודל תימן

כזכור, גם בתימן התרחש פרץ אלימות שנגמר רק לאחר שהנשיא המודח, עלי עבדאללה סאלח, קיבל ערובות ביטחוניות לשלומו ולשלום משפחתו ופרש בהסכמה. מכיוון שלאחרונה נפוצו ידיעות על שיחות בין הרוסים לגורמי אופוזיציה סוריים, ולצדן שמועות על אפשרות שהרוסים יתמכו בהעברת סמכויותיו של בשאר לסגנו, פארוק א-שרע,

ייתכן שהמודל התימני יחזור על עצמו בסוריה. כלומר, אסד יזכה למקלט מדיני עם בני משפחתו, כנראה ברוסיה, ויפרוש מרצון מן השלטון. היתרון הבולט של תרחיש זה הוא בעובדה שסיום שלטונו של בשאר יתקבל בהסכמה פנימית, בברכת הקהילה הבינלאומית, ובייחוד בברכת הרוסים. אלה יזכו לשמר את מעמדם בסוריה, שהרי הצליחו לשים קץ לשפיכות הדמים ולתווך בין גורמי הכוח השונים, בעוד שמושכות השלטון יעברו בצורה מסודרת לסגן-הנשיא א-שרע, בן העדה הסונית, עד שיוחלט לקיים בחירות חדשות ומסודרות לפרלמנט ולנשיאות.

ד"ר יהודה בלנגה הוא מרצה וחוקר במחלקה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת בר-אילן.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il